גמרא
פירוש
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא {במדבר ל׳:י״ז} בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ מִכָּאן לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ וּלְתָנָא דְּבֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב מנא לן אמר רבה דא״ק ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה מקיש הויה ראשונה להויה שניה מה הויה ראשונה אב מפר לחודיה אף הויה שניה אב מפר לחודיה – פירוש כפילא דלישנא דהיו תהיה דריש למימרא דכי היכי דבזמן שקודם הויה ראשונה היה האב לבדו מפר כך באותו זמן האב לבדו מפר מפני שנתרוקנה לו רשות הארוס וטעמא דמילתא משום דמן האירוסין האב עיקר והבעל טפל דהא תלמודא טעמא דהפרת נדרים כר׳ פנחס דאמר (דף עג:) כל הנודרת על דעת בעלה נודרת כלומר דאומדן דעת דמוכח הוא שעל רצונו נודרת ובאלו נדרים דאיכפת ליה כגון נדרי עינוי נפש או שבינה לבינו התנית בפירוש שיהא נדרה נדר אם ירצה הבעל ולא יפר ביום שמוע והיינו דאשמעינן קרא דהא לא חשיב דברים שבלב אלא אומדנא דמוכח אי נמי אתא קרא וחדית בטעמא דאפילו אשה שפירשה שאינה נודרת על דעת בעלה בטלה דעתה אצל כל אדם ואין פיה ולבה שוים והבעל מפר כדינו וכן פירשו בתוס׳ הילכך מן האירוסין שאין לבה גס בו אינה נודרת לגמרי על דעתו של ארוס אלא שהתורה עשאתו סניפין לאב מפני שנכנסה לרשותו קצת ומש״ה כשמת קודם הקמה חשיב כמאן דליתיה ונתרוקנה רשותו לאב. ואימא ה״מ לנדרים שלא נראו לארוס – כלומר שלא שמע בהם ארוס עד שמת אבל נדרים שנראו לארוס לא מפר אב וצריך היתר חכם ומהדרינן אי בנדרים שנראו לארוס לא אצטריך האי קרא דמבנעוריה בית אביה נפקא דכיון שנתאלמנה מן האירוסין הרי היא ברשות אביה לגמרי כמו שהיתה קודם אירוסין אלא כי אצטריך קרא לנדרים שנראו לארוס שנתרוקנה במיתתו רשותו לאב. כך היא הגירסא בכל הספרים. תניא אימתי אמרו מת הבעל שנתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל קודם שימות או ששמע והפר או ששמע ושתק ומת בו ביום כלומר שלא פשע בהפרה ולא קיים הנדר אבל אם שמע וקיים או ששמע ושתק – פי׳ ומת ביום שלאחריו אין האב יכול להפר לה. שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשותו לבעל שמע בעלה והפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב שמע בעלה והפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת אין הבעל יכול להפר שאין הבעל מפר אלא בשותפות. ואיכא למידק דבבא קמייתא דקתני שמע אביה והפר לה וכו׳ זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשותו לבעל לא אתיא שפיר דכיון שכבר הפר האב חלקו קודם שמת לא שייך למימר בהא לא נתרוקנה רשותו לבעל שהרי הרשות שהיה לו לאב כבר נעשה בחייו וכשמת לא היה לו רשות בזה שיתרוקן לבעל ולא שייך הא למימר אלא כשמת האב קודם שמוע או ביום שמוע עד שלא יפר ולא יהא לו פנאי להפר שהיה רשותו קיים במיתתו ואפ״ה לא נתרוקנה לבעל ובהאי בבא הוה ליה למנקט טעמא שאין הבעל מפר אלא בשותפות לומר שאף על פי שכבר הפר האב את חלקו ולא נשאר אלא חלקו של בעל אותו חלק שלו אינו יכול להפר אותו אלא בשותפות יש לומר דמאי דנקטי זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשותו של אב אינו רשות חלקו שלו אלא רשות שיש לו בחלקו של בעל שאינו יכול להפר אלא עמו ולהכי נקט רבותא דלא מיבעיא אי לא הפר חלקו שאין הבעל יורש וקם תחתיו באותו חלק אלא אפילו הפר האב חלקו ונשאר לו רשות בחלקו של בעל ומת אין הבעל קם תחתיו באותו רשות שאפילו רשות שיש לאב בחלקו של בעל לא נתרוקנה לבעל. תו קשיא לן לבבא תנייתא דקתני שמע בעלה והפר לה וכו׳ זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשותו לאב כיון שכבר הפר הבעל חלקו בחייו כבר גמר רשותו והיאך שייך לומר שנתרוקנה רשותו לאב בשלמא למאן דאמר בגמ׳ (דף סט.) בעל מיקלש קליש שלא נסתלק חצי האיסור בהפרתו של בעל עד שיבא אב ויפר אלא שהחליש כת האב (או האיסור כולל) שפיר שייך למימר נתרוקנה רשות לאב דמאי דעבד בעל אזל ליה וכמאן דליתיה דמי וכוליה היתר דאב הוא אלא למ״ד דבעל מיגז גייז כלומר שמבטל חצי איסור הנדר לגמרי קשיא כיון שהפר הבעל חלקו לאב מה שנשאר לו לעשות שנתרוקן לאב ויש לומר דמשום דאין האב מפר חלקו אלא בשותפותיה דבעל וכאילו יש לבעל רשות בחלקו של אב קתני דההוא רשות נתרוקנה לאב והא דלא אשמעינן רבותא דאפילו בלא הפר הבעל נתרוקנה רשות חלקו ממש לאב וכ״ש רשות שיש לו בחלקו של אב משמע ליה לתנא דהא הוי רבותא טפי סד״א כיון שכבר הפר הבעל חלקו אין רשותו שבחלקו של אב כלום להורישו לבעל וכיון שכן שוב אין האב מפר אלא בשותפות קמ״ל שהאב במקום הבעל לגמרי כאילו הוא קיים ואפילו רשות גרוע שבחלקו של אב יורש כל שכן כשלא הפר שיש כאן רשות מרובה להורישו לאב אי נמי אשמעינן דכשהפר ומת אין בהפרתו כלום וכמי שלא הפר דמי ונמצא מוריש לאב זכות כל חלקו וזכות שיש לו בחלק האב ומיירי כשלא נתארסה לאחר שאם נתארסה לאחר פלוגתא היא לקמן בברייתא (דף עא.) תו קשיא לן לבבא תליתאה דקתני שמע בעלה והפר ולא הספיק האב לשמוע עד שמת האב אינו יכול להפר שאין הבעל מפר אלא בשותפות אמאי לא נקט הכא זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה רשותו לבעל שהרי לא נשתייר כאן להפר אלא חלקו של אב ומה שאין הבעל מפירו מפני שלא נתרוקנה רשותו של אב ויש לומר דאין ה״נ והכי קאמר דאע״ג דבעל הפר חלקו בחיי האב ולא נשאר אלא חלקו של אב אין לו הפרה שרשות האב אלים טפי שלא להתרוקן לגבי בעל שאפילו חלקו של בעל עצמו אין לו הפרה בחיי האב אלא מפני שותפותו של אב והיאך תתרוקן לו רשותו של אב כנ״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush