גמרא
פירוש
אָמַר שְׁמוּאֵל אמְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אָסוּר חוּץ לַתְּחוּם מוּתָּר.
אָמַר רַב פָּפָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
כ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ג׳
רמב״ם הלכות אבל י״ג:ו׳
טור אורח חיים תקל״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ח:א׳
רמב״ם הלכות אבל י״ג:ו׳
טור אורח חיים תקל״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ח:א׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
אמר שמואל מקבלי קבולת כו׳ – כבר פירשתי דמיירי בקבולת של בנין ורש״י ז״ל וגם ר״י ז״ל פירשוה בשבת או במועד וע״י עובדי כוכבי׳ אבל ר״ת ז״ל פירשה באבל והאי דנקט אבל בחולו של מועד לא דק והוא הדין דמצי למנקט אבל בחול ואומר ז״ל כי באבל החמירו אבל באינשי דעלמא משום איסור שבת ואיסור מועד אפי׳ בתוך התחום מותר כיון שהיא קבולת ולא נהיר.
איכא דאמר סיועי סייעוהו בתבואה בהדייהו – פי׳ ובעבור שנעש׳ בו עבוד׳ החמיר על עצמו שלא יכנס שם האי עובדא דאבונכרי דבי ריש גלותא קשה מאד אי מלאכות המותרות במועד הן כי נקטי אגרא מאי הוי ואי במלאכות האסורות אפי׳ עבדי בחנם גמור אסור וראיתי מה שפירש׳ באבונכרי עובדי כוכבי׳ שהי׳ מוטל עליהם לתת לו מעות ידועים או לעשות לו מלאכה כנגדם וכן כל יומא ויומא מנכין מחובן כדי פעולתן הוא משמ׳ כדי שכיר יום ואסור ולהכי אמרי׳ דכיון דאינו אלא נכוי חוב המוטל עליהם מקודם לכן והרשות בידם לעשות מלאכה בנכוי קבלנות הוא ומותר כדי קבולת אבל ק״ל על זה הפי׳ דה״ל למימר בד״א שרא להו לדבי ריש גלותא למעבד להו אבונכרי עיבידתי׳ והכי אמרי דשריא לאונכרי וכי עובדי כוכבים ומזלות אלו להוראה באו לפנינו ובתוספות רבי׳ ידידיה ז״ל פירשוה באבונכרי ישראל ובמלאכות המותרות במועד היו ואעפ״כ אסור לעשותן בשכר ממש כדי להרויח השכר ועושה מלאכתו בחול אבל מפני שבזה לא היה אלא נכוי בלבד התיר להם דלא מחזי כשכר מועד ומיהו אלו אי אפשר לבטל המלאכה לעשות אלא לא היה אלא בשכר מותר לאלו לעשות אפי׳ בשכר ממש הן מפני צורך המועד הן מפני דבר האבד אבל הב״ע בשהיה אפשר לעשות מלאכת ריש גלותא ע״י אחרים וזהו הנכון.
ת״ר מקבלין קבולת במועד – פי׳ מקבלין עובדי כוכבים ומזלות מישראל קבולת במועד לעשותה לאחר המועד ולא גזרי׳ שמא יתחיל בה במועד.
ובמועד לא יעשה – פי׳ כלל ולא אמרי׳ הכא מתנה עמו ע״מ שלא לעשו׳ ועוש׳ כדההיא דאמרי׳ התם פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דהתם שורת הדין מלאכ׳ דעובדי כוכבים ומזלות הוא לגמרי ובשעת ההיתר פוסק עמו בחול אבל הכא שאני נותנין לו מלאכתנו בשעת איסור דהיינו במועד לא סגי בהכי והא רבי׳ ידידיה ז״ל מדמי לה לההיא ולא נהיר.
מאן תנא שינוי בדבר האבד – פי׳ מאן דתנא דבעי׳ ביה שינוי דלא כרבי יוסי.
ואמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי וזה תימא גדול דהא בריש מכילתי׳ משמע דמשום דבר האבד לא שרי׳ טרח׳ רבה ואלו הכא קיימא לן כרבי יוסי לימא תיהוי כולי פרקא קמא דלא כהלכתא וי״ל דהתם הוא במחובר שלא הגיעו לכתפים ומי יימר דאתי כדי שנטרח בו הרבה אבל בתלוש שהוא ברשותו א״נ לקצור או לבצור כגרוד דמי ופסידתו ברישא בריא ממש הילכך מותר תדע דאמרי׳ לקמן דאיכא תנא דמפליג בין תלוש למחובר ואע״ג דיחידאי היא ולית הלכתא כותיה במחובר העומד לגרוד מ״מ הלכה כמותו במחובר שלא הגיע לכתפים שאף מודים חכמים לו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי וזה תימא גדול דהא בריש מכילתי׳ משמע דמשום דבר האבד לא שרי׳ טרח׳ רבה ואלו הכא קיימא לן כרבי יוסי לימא תיהוי כולי פרקא קמא דלא כהלכתא וי״ל דהתם הוא במחובר שלא הגיעו לכתפים ומי יימר דאתי כדי שנטרח בו הרבה אבל בתלוש שהוא ברשותו א״נ לקצור או לבצור כגרוד דמי ופסידתו ברישא בריא ממש הילכך מותר תדע דאמרי׳ לקמן דאיכא תנא דמפליג בין תלוש למחובר ואע״ג דיחידאי היא ולית הלכתא כותיה במחובר העומד לגרוד מ״מ הלכה כמותו במחובר שלא הגיע לכתפים שאף מודים חכמים לו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush