גמרא
פירוש
תָּנָא אמַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה תָּנוּ רַבָּנַן בבַּתּוֹרָה אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין גוּבַנָּבִיא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין דוּבַהַלֵּל הוּבַמְּגִילָּה אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה קוֹרִין וַעֲשָׂרָה מְתַרְגְּמִין.
מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דַּחֲבִיבָה יָהֲבִי דַּעְתַּיְיהוּ וְשָׁמְעִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
גמ׳ הא דתנן קראה א׳ קראוה ב׳ יצאו – תנא מש״כ בתורה והאי דינא דנהיגן שהעומד לקרא בתורא קורא עמו ש״ץ תקון רבנן הכי כדי שלא לבייש מי שאינו יודע וכדאמרינן במסכת בכורים גבי מקרא בכורים בראשונה מי שהיה יודע לקרות קורא שלא היה יודע לקרות מקרין אותו היו עמי הארץ מתביישין ותקינו שיהו מקרין את כלם. ג״ה בהלל ובמגלה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין – וק״ל לרש״י ז״ל שאין תרגום בכתובים הא פרישנא בפ״ק דיונתן בן עזיאל לא תרגם אבל הנביאים האחרונים תרגמו אותו חוץ מספר דניאל דאית ביה קץ משיח. ומאי משמע דהאי עובר וכו׳ – והא דנקיט דעובר ולא נקט קודם לאשמועינן שלא ישהא בין ברכה למצוה אלא שיעבור מזו לזו לאלתר ובירושלמי שאם שהא כדי כל הברכה חוזר ומברך לפניה. מאי מברך רב אשי אמר בריך מנ״ח – ומדלא אמרינן בלילה מברך מנ״ח וביום מברך מ״ן וכדאמרינן גבי חנוכה יום א׳ מברך ג׳ מכאן ואילך ב׳ שמעינן שאף ביום מברך מנ״ח. לאחריה במקום דנהיגי מאי מברך ברוך אתה י״י אמ״ה האל הרב וכו׳ ואסיקנא דחותם ברוך אתה י״י הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע – וכן עמא דבר והאומ׳ האל הנפרע לישראל טועה הוא. ותמיה לן למה פותח בברכה זו בברוך שהיא סמוכה לחבירתה לברכה קודם מגלה שאפילו הברכה הסמוכה לברכה קצרה חשיבה סמיכה כדאיתא בירושלמי וכי תימא כיון דתליא במנהגא פותחת בברוך והרי ברכה אחרונה של הלל שתלויה במנהג כדאיתא במסכת סוכה ואפ״ה אינה פותחת בברוך מפני שסמוכה לברכה ראשונה שלפני הלל ודין הוא דהא כל היכא דאמרי לה סמוכה היא לעולם וי״ל שברכה זו אינה על המגלה אלא ברכה של שבח על הנס מיהו אכתי ק״ל ברכה אחרונה למה פותחת בברוך וכי תימא שהטעם מפני שבתחלה הפותח מברך והחותם לאחריה וכיון שהיא בשנים אינה סמוכה שהרי הראשון הולך לדרכו והשיח אכתי קשיא ברכת נביא של הפטרה לאחריה למה פותחת בברוך שהרי סמוכה לברכה שלפניה ונראה דכל שיש הפסק ושינון אחר בין ברכה לברכה כמו אלו שהברכות והקריאה אינם מענין א׳ כגון פסוקי דזמרה שהכל לענין שבח וזמרה וכן ברכות הלל וההלל שהכל לשבח ואי אפשר לשיח ולגלגל עמהם דבר אחר וכן ברכות ק״ש וק״ש שהכל ענין קריאה ושנון וקבלת מלכות שמים והרי מין במינו ואינו חוצץ ושל אחריהם אינם פותחות בברוך דחשיבי סמוכות מעין שבח והודאה וכשהקריאה ענין אחר חלוק לעצמו וספור מאורע כגון מגלה וקריאה בתורה ומפטיר בנביא הרי הוא הפסק שהרי ענין א׳ הוא וגם א״א להפסק בנתים לשיחה או לתרגום או כיוצא בהם מש״כ באידך ולפיכך לא חשיב׳ סמוכה והרי הוא כברכת מזון שפותחות בברוך אף על פי שקדמה לה ברכת הלחם וכן ברכת כסוי אף על פי שקדם לה ברכת שחטה. הא דתנן שאין מפטירין בשבת במנחה לא שיש אסור בדבר אלא שאין חייבין בכך והדבר תלוי במנהג וכן כתב רבי׳ האיי גאון ז״ל בתשובת שאלה שמנהגות תלויות יש ועדיין יש בפרס ומדי הפטרות ידועות לשבת במנחה בכל השנה ובהכי מתרצא לן מאי דק״ל לר״ת ז״ל מהא דאמרינן בפרק במה מדליקין אמר רב אחדבוי אמר רב י״ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו מזכיר של י״ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה בי״ט אלמא אפילו במנחה של שבת מפטירין בנביא. והא דאמרינן הני י׳ כנגד מי – ואמרינן כנגד כך וכך ואפ״ה אם רצה להוסיף מוסיף דההוא סימנא אינו אלא שלא לפחות מאותו מנין ומהא שמעינן שיש רשות להוסיף בר״ה בפסוקי מלכיות זכרונות שופרות אף על פי שאמרו בהם שהם כנגד י׳ מאמרות שאמר דוד הם אותם מזמורים שאמר דוד הם אותם מזמורים שבסוף תהלים שמתחילין בהללו יה והם ה׳ מזמורים ואסיקנא דבין א׳ בין אמצעי בין אחרון שקרא ד׳ משובח וכי קתני האחרון שקורא ד׳ לאו לעכובא הוא. תנא פותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה – פירש דכלה קריאה חדא מצוה היא שנעשית ע״י רבים ובחדא ברכה סגיא לכולהו וכן כל כיוצא בזה כגון תקיעת של ר״ה והתם ליכא למגזר משום נכנסין ויוצאין דהתם לא שייך דעל כ״א וא׳ מהם חיוב לשומעם כלם מראש ועד סוף וכדפרשי׳ בדוכתא. וכן בשחיטת ובדיקת חמץ כדכתיב התם מפי מורי נר״ו. והאידנא דקא מברכי כלהו גזרה משום הנכנסין ויוצאין ולפי׳ כשקורא כהן במקום לוי או שאין בבית הכנסת מי שיודע לקרות וקורא א׳ במקום ז׳ שאמר בתוס׳ שעומד בכל פעם ופעם לא אמר אלא מתחלה קודם תקנה משום היכא שלא יהא כקורא א׳ כל הפרשה אבל השתא דאיכא ברכות בנתים הא איכא הכירא ואינו צריך לישב ולעמוד אלא במקומו וכן נהגו. תוספות. בעא מיניה עולא בר רב מרבא – פ׳ ר״ח כיצד קורין אותה צו את בני ישראל את קרבני לחמי דהוו תמניא פסוקי היכי נעביד ליקרו תרי תלתא תלתא פשו להו ב׳ ואין משריין בפ׳ פחות מג׳ פסוקים פי׳ גזרה משום היוצאין דנפקי בין גברא לגברא דסברי דהני תרי פסוקי דשיירי למיקרי לגברא תליתאי שיירינהו מיהו ליתא להאי חששא אלא בכגון זה שהוא משייר בסוף הפרשה שאומר למה לא סיים הפרשה עם זה אלא ודאי דלגברא אחרינא שיירינהו אבל כשמשלים הפרשה אלא שיש סמוך לה פרשה של ב׳ פסוקים להאי ליכא למיחש והיינו דלא חיישינן להא לרבה דקרו הני תמניא פסוקי תרי גברי ד׳ לד׳ דמשייר פ׳ וביום השבת שהיא ב׳ פסוקים בלבד כדמוכח בסמוך ומכאן למדנו דין זה לכל מקום והלשון מוכיח עליו דקאמר שאין משיירין בפרשה דאלמא בשיור פרשה שלא סיים אותה איירינן דוקא. ליקרו ב׳ ארבעה ארבעה ביום השבת דהוי תרי ובראשי חדשיכם דהוו חמשה היכי נעביד ליקרו הג׳ תרי מיום השבת וחד מראשי חדשיכם אין מתחילין בפרשה פחות מג׳ פסוקים – פי׳ גזרה משום הנכנסין בתרי אנפי חדא שהנכנס כשהקורא הד׳ הנשאר מפרשה זו ויודע שאין למעלה ממנו בפ׳ אלא פסוק א׳ יהיה סבור שלא קרא הג׳ אלא אותו פסוק בלבד ואידך שמא יכנס אחד כשקורא הג׳ פסוק ובראשי חדשיכם שהרי נכנסי׳ לבית הכנסת אפילו בין פסוקא לפסוק׳ וכדסבור שאין ג׳ זה קורא אלא פסוק א׳ וסברה דפוחתין לקרא בתורה מג׳ והאי אנפא בתרא עדיף טפי שהנכנס טועה במה שקורין לפניו דאלו אנפא קמא לא חששא הוא כולי האי שאין הנכנסים מעיינים במה שקראו כבר והכי משמע לקמן כדבעינן לברורי בס״ד וליוצאין באמצע גברא לא חיישינן לעולם דהא לא שרי למיעבד הכי והיינו דליכא בהא משום גזרת יוצאין כשמתחיל הג׳ לקרא ביום השבת שיהא סבור שלא יקרא אלא אותם ב׳ פסוקי׳ מי׳ בר מהכי ליכ׳ למיחש בהכי דמהראה בדעתו בין אינו אומר כן אלא ברואה שמשייר בפרשה כמו ליקרו תרי מהך ותלתא מהך פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות מג׳ פסוקים אלא דאשגרת לישן דלעיל נקט ודכותא בתלמודא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush