×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ס״ד:גמרא
;?!
אָ
דְּמוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי דְּאָמְרִינַן מָה לִי לְשַׁקֵּר מַאי קָאָמַר לְמִיפְטְרַהּ מִיָּבָם מָצֵי אֲמַר פָּטַרְנָא לִךְ בְּגִיטָּא. רַבִּי סָבַר מָה לִי לְשַׁקֵּר כִּי עֵדִים דָּמֵי וְאָתוּ עֵדִים עָקְרִי חֲזָקָה אוְרַבִּי נָתָן סָבַר מָה לִי לְשַׁקֵּר כִּי חֲזָקָה דָּמֵי לָא אתי חֲזָקָה וְעָקְרָה חֲזָקָה לִגְמָרֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: בהַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גכּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דכּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה הָווּ קִידּוּשִׁין הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. וְהָא בּוֹגְרוֹת קָתָנֵי מַאי בּוֹגְרוֹת בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא. פְּשִׁיטָא בּוֹגְרוֹת מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ ההָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי אַדַּעְתָּא דִידַהּ קָא מְקַבֵּל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ וְעָבֵיד מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ. מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ קִדּוּשַׁיי לָךְ ואפ״האֲפִילּוּ הָכִי לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ.: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת.: וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא בְּהָךְ קָאָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא זוּטְרָא מִינַּהּ לְהָךְ גְּדוֹלָה קָרֵי לַהּ. אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי דִּקְטַנָּה לְהָךְ קְטַנָּה דְּכוּלְּהוּ קָרֵי לַהּ וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר צְרִיכָא. לְמֵימְרָא דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא מַחֵית אִינִישׁ לִסְפֵיקָא וְהָאִיפְכָּא שָׁמְעִינַן לְהוּ דִּתְנַן זהַנּוֹדֵר עַד הַפֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. עַד פְּנֵי פֶסַח רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חאָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה וְהָתַנְיָא טזֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר עַד פְּנֵי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיָּצָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר אַבָּיֵי מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת אֲבָל בְּכַת אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל גְּדוֹלָה מַמָּשׁ קְטַנָּה מַמָּשׁ אֶמְצָעִית בִּשְׁמָהּ קָרֵי לַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רבי סבר מה לי לשקר כעדים דמי ומרע חזקה דאיסורה ואע״ג דבעלמא לא אמר מה לי לשקר במקום עדים ולא במקום חזקה לקולא כדאיתא ביבמות גבי האשה שאמרת מת בעלי ובפ״ק דב״ב נמי בעיא ולא איפשיטא הא כתיבנא כמה זימני שאין כל החזקות שוות והכא עדיף מה לי לשקר בעדים ומרע חזקה חדא דאין אדם חוטא ולא לו ותו דהוי מילתא דספיקא ועביד לאיגלוי ותו מסתמא כל איתתא בחזקת היתר קיימא לשוק במיתת בעלה עד שתאסר בזיקת יבם לפנינו הלכך חשיב מגו דיליה כעדים ותו לא מצי הדר ביה בשעת מיתה ור׳ נתן סבר מה לי לשקר כחזקה דמי ולא אתיא חזקה ומרע חזקה וכ״ת ול״ל דמרע לה טמא דכי הדדי נינהו ואוקי איתתא אחזקתא דהתירא איכא למימר כשאמר בודאי בשעת קידושין יש לה בנים נאמן היה להתירה אפי׳ לר׳ נתן דאוקי חזקה להדי חזקה והוי כמאן דלא מוחזק לן לא באחים ולא בבנים דשרי אלא משום דהדר אמר בשעת מיתה יש לי אחים והדר מדיבורא קמא מרעא לה חזקה דהתירא ואיקיימא חזקה דאיסורא ולא אתיא חזקה דהתירא גריעא ומרעא חזקה דאיסורא והשתא אתי שפיר לישנא דקאמר ר׳ נתן אף נאמן לאיסור דלישנא דאף משמע דה״ה דנאמן להתיר והיינו בשעת קידושין שהיה נאמן להתיר ועכשיו בשעת מיתה נאמן אף לאסור וכן פירש״י ז״ל ועיקר. ורבינו הגדול אלפסי ז״ל לא כתב כלום מכל הסוגיא הזאת דאיתי מתניתין כפשטה דקתני אמר יש לי בנים נאמן וסתמא קתני ואע״ג דמוחזק לן באחי ולא בבני והכי אסיקנא בפרק יש נוחלין דמי שאמר בשעת מיתה יש לי בנים נאמן ואע״ג דמוחזק לן באחי ולא בבני ופרישנא טעמא הואיל ובידו לגרשה וכבר כתיבנא דההיא טעמא לא שייך הכא בדר׳ ולהכי לא אמרינן ליה. מיהו תמיה מילתא דהתם אתינן למימר דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן להדיא הואיל ובידו לגרשה ואסקינן דלא אמרי הכי וחולצת ולא מתייבמת וא״כ הכא באומר בשעת מיתה יש לי בנים אמאי נאמן לגמרי משום הואיל ומאי שנא הא מהא. ואיכא למימר דבגירושין כיון דמאן דמגרש קלא אית ליה והאי דאמר גרשתי לית ליה קלא איתרע ליה הואיל אבל הכא אע״ג דלא הוחזק לן בבני כי קאמר יש לי בנים לא מרע חזקה דידן לגמרי ואפשר דאית ליה בנים ולא ידעינן במילתא הלכך לא איתרע הואיל דידיה ומהימן וזה נכון והא דלא אייתי רבינו ז״ל הא מתניתין דרבי למפסק הלכה כרבי מחברו ואתי׳ כפסקא דידן דהתם משום דבהאי אוקימתא דאוקים מתני׳ בדמוחזק לן באחי ולא בבני ואפ״ה קתני מתני׳ לרבי דכי אמר אין לי אחים נאמן פליגא אסוגיא דהתם דמשמע דלא מהימן לומר אין לי אחים כיון דמוחק לן באחים ולא אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה דמגו דידה סתר לחזקה לגמרי וחיישינן לה וחולצת ולא מתייבמת וכן הלכתא וכבר בררנא לה התם בסייעתא דשמיא.
והא איפכא שמעי׳ להו דתנן עד פני הפסח ר״מ אומר אסור בדבר הנדור ההוא עד שיגיע ורבי יוסי סבר עד שיצא והשתא קס״ד דכולהו ס״ל דעד פני הפסח קמי פסחא משמע אלא דרבי מאיר לא מחית נפשיה לספיקא סבר דפני הפסח היינו פני כל הפסח דהוא יום י״ד ורבי יוסי סבר מחית איניש נפשיה לספיקא וכל יומא ויומא דיומי פסחא הוי פנים ליומא דבתריה וכן כל שעתא ושעתא הלכך אסיר עד שיצא משום האי ספיקא ואמרינן דניפוך הא מתניתין דנדרים ובמתניתין נמי תניא איפכא ובשלהי שמעתין אמרי׳ דבלישנא דעד פני פליגי דרבי מאיר סבר מקמי פסחא משמע ור״י סבר עד דתתפני פסחא משמע והשתא לא צרכינן לאפוכ׳ מתני׳ כלל ומפכי׳ מתני׳ דנדרים מקמי מתני׳ והכי עדיף טפי וקי״ל כהאי לישנא בתרא וכר״י דמתני׳ וכן פסק ר׳ הרמב״ן ז״ל בהלכות נדרים שלו.
אמר אביי מחלוקת בשתי כתי בנות כלומר משתי נשים אבל מכת אחת שהיו כולן מאשה א׳ ד״ה גדולה ממש וקטנה ממש ואמצעית שמא אית לה – פי׳ ואפילו הן אמצעות הרבה כל חדא מנייהו בשמא מקריא כסברא דרב יוסף במתני׳ אמר ליה רב אדא בר מתנה לאביי אלא מעתה אמצעי שכבת שנייה תשתרי – פי׳ שכבת שנייה דב״ק דגדולות תשתרי דהא כת שניה כת א׳ היא כשיצא אמצעית שבכת ראשונה כיון דאיכא ראשונה דהא כת שנייה דמתקריא גדולה כ״ש הא וה״ה דמצי למפרך מאמצעית שבכת ראשונה דבבא דסיפא דקטנות תשתרי דטמא דלא מקריא קטנה כיון דאיכא כמה דהוה תיתה אבל לא אמצעית שבכת שנייה דההיא דינא הוא דתתקרי קטנה לגבי כל אידך דלעיל מינה אלא דנקט חדא מינה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×