×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות פ״ד:גמרא
;?!
אָ
ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא תְּפִיסָה לָא מַהְנְיָא כְּלָל אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן אוְהוּא שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים. וּלְרַבִּי טַרְפוֹן דְּמַנְּחִי הֵיכָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ וְהוּא שֶׁצְּבוּרִין וּמוּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֲבָל בְּסִימְטָא לֹא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אפי׳אֲפִילּוּ בְּסִימְטָא. דּוּן דַּיָּינֵי כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן וְאַהְדְּרֵיהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְעוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן עָשִׂיתָ כְּשֶׁל תּוֹרָה. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דמ״סדְּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר וּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר. לָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא בטָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר הֲלָכָה כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ וּמָר סָבַר הֲלָכָה אפי׳אֲפִילּוּ מֵרַבּוֹ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הֲלָכָה כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר רַבִּי טַרְפוֹן רַבּוֹ הֲוָה ומ״סוּמָר סָבַר חֲבֵירוֹ הֲוָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא חֲבֵירוֹ הֲוָה וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר הֲלָכָה אִיתְּמַר וּמָר סָבַר מַטִּין אִיתְּמַר. קָרִיבֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּפוּס פָּרָה דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לְהוּ שַׁפִּיר תְּפַסְתּוּהָ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לְהוּ זִילוּ אַהְדּוּר אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לְהוּ מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁכְּנֶגְדִּי חָלוּק עָלַי. הָהוּא בַּקָּרָא דְיַתְמֵי דְּתָפְסִי תּוֹרָא מִינֵּיהּ בע״חבַּעַל חוֹב אָמַר מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ וּבַקָּרָא אָמַר לְאַחַר מִיתָה תַּפְסֵיהּ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ אִית לְךָ סָהֲדֵי דְּתַפְסֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לָאו גאֲמַר לֵיהּ מִגּוֹ דְּיָכוֹל לְמֵימַר לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי יָכוֹל נָמֵי לְמֵימַר מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ. וְהָאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ דהַגּוֹדְרוֹת אֵין לָהֶן חֲזָקָה שָׁאנֵי תּוֹרָא דִּמְסִירָה לְרוֹעֶה. דְּבֵי נְשִׂיאָה תְּפוּס אַמְתָא דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא יְתֵיב ר׳רַבִּי אֲבָהוּ ור׳וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי ור׳וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וִיתֵיב רַבִּי אַבָּא גַּבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ שַׁפִּיר תָּפְסִיתוּהָ אֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי אַבָּא מִשּׁוּם דְּבֵי נְשִׂיאָה נִינְהוּ מְחַנְּפִיתוּ לְהוּ וְהָא דּוּן דַּיָּינֵי כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן וְאַהְדְּרֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ עוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ. יֵימַר בַּר חָשׁוּ הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי בְּהָהוּא גַּבְרָא שְׁכֵיב ושביק אַרְבָּא א״לאֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיהּ זִיל תְּפַסָה ניהליה אֲזַל תַּפְסַהּ פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא ברי׳בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ לֵיהּ אַתְּ תּוֹפֵס לב״חלְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ההַתּוֹפֵס לבע״חלְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ור״ע תפיסה לא מהניא כלל – פי׳ רש״י ז״ל שאל׳ בעלמ׳ הוא דהא ל״ק לן ולא מידי דהא אמר רב נחמן דמהני היכא דתפס מחיים וגמרא גמיר לן מרבי׳ אבל ר״ת ז״ל פי׳ שהוא לשון קושיא ומשום דקשיא לן הא דתנן פרק האשה גבי שומרת יבם דאפי׳ לרבנן כל הקודם בהן זכה ואם קדמה האשה זכתה דאלמא תפיסה מהני ובמאי מוקמי׳ לה כשתפסה לה. ובפירקא דמוקמינן לה כשתפסה מחיים ואע״ג שלשון המשנה שבכאן ושבפ׳ האשה שניהם שוין שבקינהו למתני׳ דאינהו דחקי ומפרש נפשייהו דכאן מחיים וכאן לאחר מיתה א״נ דלגבי שומרת יבם כיון דאגידא ביה נתנה כתובה לגבות מחיים דיבם הוה כאלו תפסה מחיים דבעל ואין לשון התלמודא נוח לפ״ז דאי קשיא ליה מתני׳ אהדדי הוה ליה למרמי להו ולשנויינהו בהדיא ומ״מ שמעי׳ מהכא לתרווייהו פירושו דאפילו לכתוב׳ אשה מהני תפיסה מחיים והכא נמי משמע מההיא דלקמן דההיא אתתא דתפסה כסא דכספ׳ בכתובתה ובמסכת שבועות נמי אמרינן לענין המשביע עדי כתובה וכפרו שחייבו בקרק׳ ש״מ משביע עידי קרקע חייב ופרקי׳ כשתפסה מטלטלין והא דאמר בפ׳ אלמנה ניזונית אלמנה שתפסה למזונותיה מה שתפסה תפסה ואמר רבינא לא אמרן אלא למזונות אבל לכתובה מפקינן מינה ואמרי׳ לה הכי נמי משמיה דרבא דההיא כשתפסה לאחר מיתה ובאידך דכסא דכספא אמרינן ההיא איתתא ולא אמרינן ארמלתא משום דמחיים תפסה וזה דעת הרי״ף והרמב״ם ז״ל אבל יש מרבותי׳ בעלי התוס׳ ז״ל אומרים דלא מהני כשתפסה מחיים אלא לב״ח שניתן לגבות חובו מחיים וראוי ג״כ לגבות מיניה דידיה אפילו מגלימא דעל כתפי׳. אבל כתובת אשה דליכא חדא מהני לא מהני לה שום תפיסה ואפי׳ מחיים (והכא נמי הכא פי׳) ולר״ע תפיסה לא מהני כלל בשום ב״ח והא מעשים דתפיסה מהני ופריק רב נחמן דמהני היכא דתפיס מחיים והיינו דנקט לשון זכר והוא שתפס וההיא דכסא דכספא וההיא דשבועות כשכתב לה מטלטלין ולא נהירא האי שיטתי׳. ומר סבר הלכה כר״ע מחברו ולא מרבו – פי׳ הלכה כר״ע מחברו אתמר מרבו לא אתמר הלכך לאו דבר משנה היה אלא טועה בשיקול הדעת ואינו חוזר. מ״ס מטין אתמר – פי׳ רש״י ז״ל ההוראה אחר ר״ע לכתחלה ומיהו אי עביד כאידך לא מהדרא לעובדא תמיהא לן מעובדא דתפוס פרה דיתמי היכי אמר להו ר״י שפיר דתפסתו׳ דהא מטין לכתחלה כיון שעכשיו באים לדין וי״ל דכיון שכבר אכלוה חשיב להו כדיעבד. ההיא בקרא דיתמי דתפס תורא מיניה ב״ח אמר אנא מחיים תפסנא לי׳ ובקרא אמר לאחר מיתה תפסת אותו אתו לקמי׳ דריש לקיש א״ל אית לך סהדי דלאחר מיתה תפס פי׳ דאלו איהו גופא אינו נעשה עד דנוגע עדות בעדות ובכי הא אין השליח נעשה עד וכדאיתא בפ״ק דקדושין. א״ל מגו דיכול לומר לקוח הוא בידי יכול נמי למימר מחיים תפיסנא ליה ומסתברא דבקרא חייב לשלם להיתומים שהיה שומר שכר דיתמי הוא כדאי׳ בפ׳ המפקיד ואיבעי ליה לשומרה שפיר דלא לתפוס אינש כלל וכדאמרינן התם עד היכן שומר שכר חייב עד כגון ותפול שבא ותקחם והיינו דהוה כולא דינים בין בקרא בין ב״ת. דין. ושמעינן מיניה דראובן שהיה לו מטלטלין ברשות שמעון בפקדון או בשאלה ובא יהודה ותפס בהם ברשות שמעון וטוען שיש לו חוב על ראובן תפיסתו תפיסה כל היכי שיכול לומר לא היה דברים מעולם או לקוח בידי דכיון שהמטלטלין ידועין לראובן ודינו של ראובן הוא עם שמעון דאתפסינהו בידו ולא מצי לאשתעוי׳ דינא בהדי׳ ואף על פי כן סרסור שנתנו לו חפץ למכור ונתן החפץ לאחר לבקרו והמבקר ההוא תופס בו בשביל שטוען שיש לו חוב על בעל החפץ צ״ע אם הוא חייב לשלם לבעלים אם לאו מי אמרינן דסרסור שומר שכר הוא איבעי למעבד ליה נטירותא יתירה ושלא למסרו ליה אלא בעדים או דלמא כיון שדרך כל הסרסורים לתת הכלים לבני אדם לבקרם בלא עדים הנותן לו כלים על דעת כן הוא נותן והוה ליה למימר לא תתן לחד אלא בסהדי ומסתברא ליה דאי ההיא דיהיב לבקרו גברא דקאי בחזקת מהימן הוא פטור על דעת כן הפקיר לו וכאותו שאמרו כשמוסר רועה לברזילה או לאשתו או לבניו שאפי׳ הוא שומר שכר פטור דעל דעת כן הוא מפקיד אצלו. מגו דיכול למימר לקוח הוא בידי הוא וראה הוא דאי לא בלא״ה נמי איכא מיגו דלהד״ם או דהחזרתי לך. ויתיב ר׳ אבא גבייהו – איכא דקשיא להו דהכא סבר ר׳ אבא דעבדא כמטלטלין דמי לענין גוביינא דבעל חיב ואלו בפ׳ מי שמת אמר דעבדא כקרקעי דמי דשלח ליה ר׳ אבא לר׳ יוסי הלכה גובין מן העבדים ומיהו אמסקנא לא קשיא דמסקינן הלכה אין גובין מן העבדים ויש אומרים דהתם רב אבא גרסינן ורב אבא לחוד ור׳ אבא לחוד ובתו׳ אמרי׳ דר׳ אבא היינו רב אבא אלא שכבבל היה קורין אותו רב אבא וכי סליק לא״י כדאי׳ בסוף ביצה היה קורי׳ ליה רבי אבא וא״כ הא דהכא דאחרית׳ ובתר מסקנא דהתם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144