גמרא
פירוש
לְנַטּוֹרֵי תַּרְבִּיצָא הוּא דַּעֲבִידָא.
בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּעַמּוּד מַהוּ אָמַר רַבָּה מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כַּרְמְלִית כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בעא רמי בר חמא כו׳ – פרש״י ז״ל כרב ס״ל דאמר לעיל בגג בין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות דאסרי אהדדי מהו לטלטל מאחד מהם לעמוד גבוה עשרה העומד ברשות הרבים סמוך לו. והיינו דאמרי׳ וכי כרמלית ורשות הרבים קא מבעיא ליה כלומר פשיטא דאסור דהא גג כרמלית היא כדאמרינן שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמו׳ ועמוד רשות היחיד אע״ג דאמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אמת ואע״ג דגג כרמלית וחצר רשות היחיד שמותר בכלה כלים ששבתו בתוכה אף על פי שלא ערבו. י״ל דדילמא ההיא בגג יחידי שיש לו מחיצו׳ ניכרות דלא הוי רשות כרמלית ואפילו לרבין ואליבא דרב וא״ת ודילמא רמי בר חמא בעמוד שאינו גבוה עשרה קא מבעיא דהוי כרמלית י״ל דאפ״ה ניחא ליה דהא תלמוד הגג רה״י הוא מן התורה כיון דגבוה עשרה ורחב ד׳ והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב אלא שעשאוהו חכמי׳ ככרמלית שלא לטלטל בו אלא בד׳ אמות כמו שעשו בקרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדירה להחמיר עשאוהו ככרמלית ולא להקל וכיון שכן אף בעמוד ברשות הרבים רחב ד׳ שאינו גבוה עשרה הוו להו הגג והעמוד רשות היחיד וכרמלית. אגב חורפיה כלומר מיהר בשאלה זו ולא עיין בה והכי הוא דמבעיא ליה שתי אמו׳ בגג ושתי אמו׳ באכסדר׳ מהו פרש״י ז״ל באכסדרה של בעלים אחרים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם. דעבידא ביה אורזילא דהשתא הוי כרמלית וק״ל דאכתי רשו׳ היחיד וכרמלית קא מבעיא ליה לפום מאי דפרישנא שהגג רשות היחיד הוא מן התורה ולהחמיר הוא שעשאוהו ככרמלית ולא להקל להתירו עם כרמלית גמורה. והנכון שהאכסדרה הזאת יש לה ג׳ מחיצות שכן סתם אכסדרה כדבעינן למימר קמן לדעת ר״ת ז״ל שהוא הנכון אלא שהיא פרוצה לרוח רביעית לרשות הרבים או לכרמלית ואין שם פי תקרה שיהא יורד וסותם דהשתא הוי׳ לה רשות היחיד מן התורה וכרמלית מדרבנן שנפרצה במלואה למקום האסור לה וכעין הגג הזה דה״ל גג ואכסדרה כשני גגין לרבנן אליבא דרב אלא דקא מבעיא ליה מדאמרינן כיון דחד מינייהו לא חזי לדירה כלו׳ כיון שהן שווין בתשמישן ועניינ׳ חדא רשות׳ היא ואע״ג דאיכ׳ שינוי בעלים ולא דמי לגגין מטעמא דפרש״י ז״ל דסתם איכא דיורין חלוקין למטה משניהם ואמור רבנן כשם שהחלוקים למטה כך יהו חלוקין למעלה או דילמא כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור וא״ת ואמאי לא פשטיה בעיא מהא דתניא לקמן גג וחצר אכסדרה ומרפסת רשות אחת הם ואוקימנא לרבנן ואפילו תימא דרמי בר חמא לא שמיעא ליה היאך אפשר דלא שמיעא להו לבעלי הש״ס וסלקא בתיקו. וי״ל דלעולם לא שמיע להו כדאבעיא ליה לרמי בר חמא וטובא איכא בתלמודא דסלקא בתיקו בחד דוכתא ומפשטי בדוכתא אחרינא וכדכתיבנא בכמה דוכתי בס״ד. ובתוספו׳ פירשו דברייתא דלקמן באכסדרה של שותפין דכיון דאית ליה לבעל הגג שותפו׳ בגויה ועוד דקרובין תשמישתן להיות שוים הרי הם רשות אחת לטלטל מזה לזה והא דהכא באכסדרה של בעלים אחרים וכדפרש״י ז״ל ולקמן ג״כ פרש״י ז״ל בהא דאמר רב יהודה לדברי חכמים גגים וחצרות רשות אחת הם בחצר שיש לו בה שותפות דוקא ושתי אמות בחורבה מהו פי׳ והחורבה פרוצה לרשות הרבים ודינא כגג שהוא רשות היחיד מדאורייתא וככרמלית מדרבנן וכשת״ל דגג ואכסדרה מותרין קא מבעיא ליה מטעמא דמפרש ואזיל דלא ידע אי דיינינן לה לחורבה כגג שאין בה דיורין כיון דהשתא לא חזיא לדירה והויא לה בהדי גג חדא תשמישתא וליכא אלא שינוי בעלים בלחוד ושריא הכא כדשרי׳ בגג ואכסדרה משום דתשמישתן שוה או דילמא דכיון דחזיא לדירה אין תשמישתן שוה עס הגג דלא חזי לדירה וכיון דאיכא שינוי תשמישתן ושינוי בעלים שתי רשויות הם ולא אפשיטא. גגין השוין פי׳ שאין אחד מהם גבוה עשרה מחבירו. לר׳ מאיר פירש דחשיב ליה רשות אחת וגג יחידי פירש שאינו סמוך לאחרים לרבנן פירש דאפילו לרבנן ליכא גג דליתסר עליה. רב אמר כו׳ – ושמואל אמר כו׳ בד׳ אמות כדין כרמלית ואמרינן קשיא דרב אדרב פרש״י ז״ל דאע״ג דטעמא דרב דלעיל הוה אליבא דרבנן דחשבי גגין כל אחד רשות לעצמו ונמצא שכל אחד מהם פרוץ במלואו הוא למקום האסור לו ואלו הכא אינו פרוץ למקו׳ האסור לו דהא גג יחידי הוא לרבנן וגגין השוין לר׳ מאיר כלן רשות אחת מ״מ לא סגיא שלא תהא רשות הרבים או כרמלית עוברת בגגין הללו לפניהם ולאחריהם ולצדי הגגין החיצוניים ואם כן אמאי לא אסרי עלייהו דהא ליכא מחיצות לגגין אלא לשם. פי׳ לפירושו דמסתמא כל שהוא גג יחידי וכן בגגין השוין נותנין בסוף הגג היוצא לרשות הרבים או לכרמלית שום כסוי הבולט כעין גגין של רעפים שלנו וכה״ג מחיצות שאינן נכרות הם חשיבי מחיצות למימר גוד אסיק ואליבא דרב כדאיתא לעיל ופרקינן דהתם ליכא מחיצתא אבל הכא מיירי בדאיכא מחיצתא שאין שום כסוי בולט על שפתם. והקשו בתו׳ וכי ליכא מחיצתא נמי היאך רשות הרבים או רשות כרמלית אוסרת שם שהרי אין כרמלית למעלה מי׳ ולא רשות הרבים. ויש שתרצו שהתם הוא שכרמלית אין אוירה עולה ותופסת אלא עד עשרה דלמעל׳ מעשר׳ רשות הרבים או דכרמלית הוי מקום פטור אבל זיז או נסר שבולטין שם ואין להם מחיצות המגיעות לארץ ודאי אסו׳. והשר מקוצי ז״ל הקש׳ שאין זה טעם שאין אויר רשות הרבים או כרמלית למעלה מי׳ והוא אויר המותר מאיזה טעם נאסר זיז הבולט שם או גג הסמוך שם והרי אינו יוצא למקום האסור. ועוד תל שהוא מד׳ אמות עד ב״ס שהוא ברשות הרבים קי״ל שמותר לטלטל בכלו אם הוא גבוה עשרה ורחב ד׳. ואף על פי שהוא פרוץ במלואו לרשות הרבים והתם אין מחיצו׳ נכרו׳ סביב ואפ״ה דינו כד׳ אמות ופירש הוא ז״ל דהא דהכא בגג יחידי שהוא יותר מב״ס משמע לתלמודא דהכין קים להו וכדאמר שמואל לקמן הא איכא יותר מב״ס ומעיקרא נמי הכי הוי סבירא לן אלא דאתיא לשמואל בין ב״ס ליותר מב״ס ולהכי פרכינן קשיא דרב אדרב דהיכי שרי לטלטל בכלו כיון שהוא יותר מב״ס ולית ליה גוד אסיק מחיצתא כדאיתא לעיל דהכא נמי שפתם מכוסה לחוץ ואין כאן מחיצות נכרות מן הסתם וכדפריש׳ לעיל ופרכי׳ דהכא בדאיכא מחיצתא הניכרת עסקינן וכיון דכן אף על פי שהוא יותר מב״ס אינו ככרמלית דאמרי גוד אסיק וכיון דמחיצות דלמטה לדידן עבידן הרי הוא מוקף לדירה הא אלו ליכא מחיצתא ס״ל כאקרפף יותר מב״ס של הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות אבל בגג ב״ס לא בעי׳ מחיצתא קשיא דשמואל אדשמואל פירש דאפילו בדליכא מחיצות הנכרת קאמר לעיל דאמרינן גוד אסיק וכ״ש הכא דאוקימנא דאיכא מחיצתא ופרקי׳ דהתם ליכא ב״ס וכי אמרינן גוד אסיק אפילו תימא דמחיצות כיון דלמטה עבידן למעלה לא חשיבא הוקף לדירה וס״ל קרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד׳ אמות ורב סובר דכיון דלמטה לדירה עבידן למעלה נמי לדירה עשאן וכתבו בתו׳ שלא דן שמואל להיו׳ גג כקרפף משום מחיצ׳ דלמטה עבידן אלא בגג יותר מב״ס אבל יות׳ מב״ס אינו דן אותו כקרפף אלא כחצר ותדע דהא אמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וחצר וקרפף שתי רשויות ואם איתא דגג דינו כקרפף אפילו בב״ס היה להם לאסור גג וחצר כמו קרפף וחצר אלא ודאי כדאמרן וטעמא דמילתא משום דגג לדירה חשוב קצת לענין דכשאינו יותר על ב״ס לאחשביה בקרפף ואע״ג דמחיצות התחתונה לאו למעלה עבידן והלכתא כרב באיסורי דאפילו ביותר מב״ס חשבי׳ ליה מוקף לדירה. ספינה רב וכו׳ ושמואל וכו׳ – פירש לאו למימרא דלהבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל ולאסור אפילו בספינה דב״ס דהא ליתא דא״כ תקשי דשמואל אדשמואל דהא איהו דפסק בפרק מי שהוציאוהו הלכה כר״ג בספינה דכלה כד׳ אמות דמיא ומהלך את כלה ולאפוקי מדרבי זירא דאמר התם מחיצות להבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל והיוצא מחוץ לתחום אינו מהלך שם אלא ד׳ אמות אלא הכא בספינה יותר מב״ס היא כדפרש״י ז״ל דבעינן מחיצות לשם דירה וסבר שמואל דכיון דלהבריח מים עשויות אין תשמישו חשוב להיות היקפו היקף לשם דיר׳ והויא לה כקרפף יותר מב״ס שלא הוקף לדיר׳ הא לאו הכי ודאי מחיצות שמם אליבא דב״ס להתיר לטלטל בכלה כשאינה יתירה יותר מב״ס ולהתיר ליוצא חוץ לתחו׳ להלך בכלה ואפילו היא יתירה על ב״ס ובלבד שלא יטלטל בה אלא בד׳ אמות ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בד׳ אמות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush