×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין נ״ז.גמרא
;?!
אָ
דַּל אַרְבַּע דִּתְחוּמִין וְאַרְבַּע דִּקְרָנוֹת כַּמָּה הָוֵי תְּמָנְיָא. תִּילְתָּא הָווּ מִי סָבְרַתְּ בְּרִבּוּעָא קָאָמַר בְּעִיגּוּלָא קָאָמַר כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ דַּל רְבִיעַ פָּשׁוּ לַהּ שִׁיתָּא וְשִׁיתָּא מכ״דמֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רִיבְעָא הָוֵי. רָבִינָא אָמַר מַאי רְבִיעַ רְבִיעַ דִּתְחוּמִין. רַב אָשֵׁי אָמַר מַאי רְבִיעַ רְבִיעַ דִּקְרָנוֹת. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי וְהָא סָבִיב כְּתִיב. מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי גַּבֵּי עוֹלָה דִּכְתִיב {ויקרא א׳:ה׳,י״א} וְזָרְקוּ (בְּנֵי אַהֲרֹן) אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב ה״נהָכִי נָמֵי סָבִיב מַמָּשׁ אֶלָּא מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת ה״נהָכִי נָמֵי מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי וְהָא אִיכָּא מוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא. בְּמָתָא עִיגּוּלְתָּא וְהָא רַיבְּעוּהָ אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן חֲזֵינַן כְּמַאן דִּמְרַבְּעָא רַבּוֹעֵי וַדַּאי מִי מְרַבַּעְנָא. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִילַאי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי מִכְּדִי כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ הָנֵי תַּמְנֵי מְאָה שֵׁית מְאָה וְשִׁיתִּין וּשְׁבַע נָכֵי תִּילְתָּא הָוֵי. אֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי בְּעִיגּוּלָא מִגּוֹ רִבּוּעַ אֲבָל בַּאֲלַכְסוֹנָא בָּעֵינָא טְפֵי דְּאָמַר מָר כׇּל אַמְּתָא בְּרִיבּוּעַ אַמְּתָא וּתְרֵי חוּמְּשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: אנוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וּלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף אֶת שְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד. וְכֵן ג׳שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים הַמְשׁוּלָּשִׁין אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם חִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא {במדבר ל״ה:ד׳} מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חוּצָה וְאַחַר כָּךְ מְדוֹד.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ וְכוּ׳.: אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר בנוֹתְנִין קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ חִיָּיא בַּר רַב אָמַר קַרְפֵּף [א׳אֶחָד] לִשְׁתֵּיהֶן. תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין ב׳שְׁתֵּי עֲיָירוֹת תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא. אָמַר לְךָ רַב הוּנָא מַאי קַרְפֵּף תּוֹרַת קַרְפֵּף וּלְעוֹלָם קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ. ה״נהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אִם יֵשׁ לָזוֹ ע׳שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ ע׳שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד שְׁמַע מִינַּהּ. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּחַיָּיא בַּר רַב אָמַר לְךָ חִיָּיא בַּר רַבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רבינא אמר מאי רביע רביע דתחומין – פי׳ לא ניחא ליה לרבינא לאוקומ׳ במתא עגילתא כאוקמת׳ דאביי ורבא ואתא לפרושה בעיר מרובע׳ דהויא תרי אלפי על תרי אלפי שיש בעיר ד׳ אלפים מרובעי׳ ויש בתחומיה שיתסר אלפי׳ ד׳ לכל רוח ועם סקרנות ל״ב אלפים מרובעי׳ כדאי׳ לעיל. וכדקתני שהמגרש רביע היינו שהוא רביע כל התחומין והקרנו׳ מלבד העיר בחלק שהמגרש נוטל בתחומין לבדם בלא קרנו׳ כי אין המגרש תופס בקרנו׳ כולם וכי כתיב אלף אמה סביב היינו סביב לד׳ רוחו׳ העיר מלבד הקרנות. אשתכח שהמגרש יש לו אלף אמה סביבו׳ העיר דהוו להו תרי אלפי לכל רוח שהם ח׳ אלפי׳ לד׳ רוחו׳ דהוו להו הני שמנת אלפי׳ דמגרש רביע כל התחומי׳ וקרנותיה׳ שהם ל״ב אלפי׳. והיינו דקאמר מאי רביע רביע דתחומין כלומר רביע כל התחומין השלמי׳ דהיינו עם קרנותיה׳ ממה שנוטל המגרש מן התחומין לבד׳ בלא קרנות כי אין לו קרנות כלום. רב אשי אמר מאי רביע רביע דקרנות – פירש רב אשי לא ניחא ליה באוקמתא דרבינא נמי משום דמוקי׳ לה בקרתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי דוקא ולא פחות ולא יותר ואתא איהו ופירשה בכל עיר שבעול׳ בין גדולה בין קטנה בין שהיא עגולה בין שהיא מרובע׳ וקא פריש כי אין המגרש נוטל חלק אלא בקרנות לבד שנוטל בהם אלף בכל קרן כדאמרי׳ בכלה שמעתין. ולעול׳ אתה נותן בתחומי העיר בכל קרן וקרן אלפי׳ על אלפי׳ מרובע בין שתהא עיר גדול׳ או קטנ׳ או שהיא עגולה או מרובעת כי התחומין מרובעין הם נמצא שיש בכל קרן טבל׳ של אלפי׳ על אלפי׳ שהם ד׳ אלפים מרובעות נוטל מהם המגרש אלף אחד דהיינו רבע׳ ואמרו ליה לרב אשי היאך אתה אומר שאין המגרש נוטל אלא בקרנו׳ בלבד דהא אלף אמה סביב כתיב ופירש סביב דקרנות כדכתיב התם וזרקו את הדם על המזבח סביב שאינו אלא סביב דקרנות. והא איכא מורשא דקרנתם – פי׳ שאמרנו למעלה כי אף על פי שרבענו את העיר אין המגרש נוטל אלף אמה שלו אלא בעיגול וא״כ יחסר מן המגרש מורשי הקרנו׳ שיש לעיר כשרבענו אותה דקס״ד השתא כי כשהתנא רבע את העיר כך הניחה מרובעת לבני העיר: ופרקי׳ דנהי דאמרי׳ דרואין אותה כאלו היא מרובע׳ כדי להוסיף בתחומי הלויים לשדו׳ וכרמים אבל לא הנחנו אותה לבני העיר אלא עגולה כמות שהיתה. והיינו דא״ל אימר דאמרי׳ חזייה כמאן דמרבעא מי רבעיוה – תו אקשי׳ אמאי דקתני לעיל שהתחומין משתכרין ברבוע׳ שמונה מאות לכאן ושמנ׳ מאו׳ לכאן דהיינו שמנה מאות לכל קרן כדפרשנא לעיל וקס״ד דבעי׳ לומר שהם משתכרין שמנה על שמנה מאות מרובע׳ ומשום הכי פרכי׳ דהא לא אפשר דמכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע מלבר שהוא שליש מלגאו ותלתא דתרי אלפי הוא שית מאה ושתין ושבע נכי תלתא כי כשתעשה מב׳ אלפי׳ ג׳ חלקי׳ יהא בכל חלק מהם תרס״ו נכי תלת׳. ופרקי׳ דהתם הואי בתרייתא כשאד׳ מחשב כל השטה שהוא מרויח אבל באלכסונה בעי׳ טפי דאמר מר כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה פי׳ ואנחנו חשבנו למעלה מה שמשתכרין תתומי העיר במדת ארכם באלכסונו של מרובע. וכיון שהקרן מרובע משני אלפים על שני אלפים משתכר ד׳ אלפים חומשים שהם שמנה מאו׳ אמה כי כל חמש מאו׳ חומשים הם מאה אמה: ובכל ד׳ אלפים חומשים יש שמנה חומשים ת״ק חומשים. מתני׳ נותנין קרפף לעיר – פי׳ עיר שאין לה שום בי׳ חוץ לחומתה תוך ע׳ אמה ושיריי׳ לעשות ממנו עיבור לעיר נותנין לה בבקעה שלפניו שיעור קרפף של ע׳ אמה ושיריי׳ שיהא לה לעיבורה ומודדין מן המקו׳ ההוא ולהלן אלפים אמה של תחומין. וחכמים אומרים כו׳ פי׳ שאם הם קרובו׳ זו לזו כשנותנין להם קרפף אחד או שתי קרפפו׳ כפלוגתא דאפליגו אמוראי בש״ס לא ישאר ביניהן פסי חוץ לקרפף נותנין להם קרפף לדון את שתיהן כעיר אח׳ שמודדין לשתיהן תחומיהן מחומת חברתה החיצונה אבל לעיר אח׳ שאין אחר׳ קרובה לה כמו שאמרנו אין נותנין קרפף כלל. ולרבנן הא דתנן דערים שעבורה של עיר כעיר וכן הא דתנן לקמן הנותן את עירובו בעבורה של עיר דמשמע שיש עיבור לעיר אח׳ היינו שיש לה בית חוצה לה תוך ע׳ אמה ושיריים שעושין אותו עיבור לעיר וכדאי׳ בריש פרקין אבל לרבי מאיר אין לך עיר בעולם שלא יהא לה עיבור. ומיהו אפי׳ לרבי מאיר אין נותנין קרפף אלא לעיר שאין לה עיבור מעצמה וה״ס לרבנן בשתי עיירו׳ וכן ג׳ כפרים כו׳ בש״ס מפרש לה. גמרא תן חוצה ואח״כ מדוד: ומשמע להו לרבנן דאין חוצה פחו׳ מע׳ אמה ושיריים כחצר המשכן. וק״ל רבנן מאי עבדי ליה להאי חוצה וכ״ת דדרשי ליה לשתי עיירו׳ דוקא הא מנא להו דהא מקיר העיר כתיב. ויש שפירשו דרבנן לא דרשי מחוצה כלל. ובין שתי עיירו׳ מסברא קאמרי לה משום דדחיקא תשמישיהם אבל בירושלמי אמר רבי מאיר ורבנן מקרא אחד הם דורשים. רבי מאיר דריש מקיר העיר וחוצה מה ת״ל מקיר העיר מכלל דלעיר אחת מודדין מקיר חומתה או מעבורה ואין נותנין לה קרפף וכי כתיב חוצה היינו לשתי עיירו׳. וחכמים כו׳ – רב הונא כו׳ חייא בר רב כו׳ פי׳. אבל קרפף שלם נותנין לשתיהן לעשו׳ שתיהן כאח׳ והיינו דאיכ׳ בין עיירו׳ לבתי׳ דאלו בבתי׳ דעלמא אמרי׳ לעיל גבי יושבי צריפין שמודדין להם מפתח בתיהן משום דלא קביעי הא אלו קביעי מודדין להם מן החיצון אלא דהתם הוא כשהבי׳ האחד תוך ע׳ אמה ושיריים של חבירו אבל בעיירו׳ נותנין להם קרפף שלם בין זו לזו בשתיהן עיירו׳ אבל לא לב׳ בתים ולא לעיר ובית ומשו׳ דנקט ר״מ עיר דלדידיה ודאי אין נותנין עבור אלא לעיר נקט תנ׳ לרבנן ב׳ עיירו׳ אבל ה״ה לעיר והבי׳ ראיה לדבריו מהא דאמרי׳ בפ״ק דסוכה בי׳ שאין בו ד׳ אמו׳ על ד׳ אמו׳ אין עושין אותו עבור בין שתי עיירו׳ והה״ד אם בשאין בין שתי עיירות אלו אלא שיעור קרפף אחד לחייא בר רב או שיעור שתי קרפפו׳ לרב הונא למה לי שום בית בלאו הכי נמי מתעברו׳ שתיהן להיו׳ אחד אלא על כרחיך כשיש ביניהם יותר מן השיעור הזה ואלו היה ביניהן בית שיש בו ד׳ אמו׳ על ד׳ אמו׳ היו עושין ממנה עיבור של שתי עיירו׳ כגון בורגנין הבאין תוך ע׳ אמה ושיריים. מ״מ למה לי למנקט בין שתי עיירות לימא שאין עושין אותו עיבור לעיר למדוד ממנה ולהלן אלא ודאי ה״ק שאין עושין אותה דין עבור שבין שתי עיירו׳ דאלו בית שיש בו ד׳ אמות על ד׳ אמו׳ היה נעשה עבור לעיר להיו׳ כשתי עיירו׳ לרבנן שנותנין קרפף לשתי עיירות ואין נותנין קרפף לעיר אחת ולרב הונא כדאי׳ ליה ולחייא בר רב כדאי׳ ליה ודוק׳ לעיר ובית אבל לשני בתים אין נותנין קרפף שלם ולדבריו הא דתנן במתני׳ שמעברין את העיר בגדודיות וכיוצא בו מיירי אפי׳ בשיש שיעור קרפף שלם בין שתיהן. ולא נהיר׳ דהא כיון דבשום דוכת׳ לא קאמר לרבנן עבור אלא בין שתי עיירו׳ משמע דעיירו׳ דוקא. ותו דהא לפי שטת הירושלמי לרבנן מקיר העיר וחוצה נפקא להו ואי משום ההיא דמסכת סוכה י״ל דלא דק וה״ה דמצי למנקט שאין עושין אותה עבור לעיר אלא משום דמיירי בשיש ביניהם יותר משיעור קרפף דאפילו לרבנן אין עושין עבור בין שתיהן נקט הא נמי דאפי׳ יש ביניהן בית שאין בו ד׳ אמות על ד׳ אמות אין עושין ביניהן עבור שעושין חכמים בין שתי עיירו׳ דעלמא. ורשב״ם ז״ל כתב דסתם גרסי׳ ואין עושין אותו עבור לעיר וכך גורסין בירוש׳ בפי׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144