×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ז:גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. וְאַכַּתִּי סָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֵין בְּרֵירָה וְהָתַנְיָא עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר קַח לִי אֲגוּדָּה אַחַת שֶׁל יָרָק אוֹ גְּלוּסְקָא אַחַת אאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֵיפוֹךְ. תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי מְחוּלָּל עַל סֶלַע שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי מִן הַכִּיס רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר במְחוּלָּל. אֵיפוֹךְ אֵימָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא חִילֵּל וּמַאי חֲזֵית דְּאָפְכַתְּ תַּרְתֵּי מִקַּמֵּי חֲדָא אֵיפוֹךְ חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי. הָא וַדַּאי אִיפְּכָא תַּנְיָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי יְהֵא מְחוּלָּל עַל סֶלַע חֲדָשָׁה שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי מִן הַכִּיס שֶׁחִילֵּל מִדְּקָאָמַר הָכָא שֶׁחִילֵּל מִכְּלָל דְּהָתָם לֹא חִילֵּל. הַאי סֶלַע חֲדָשָׁה ה״דהֵיכִי דָּמֵי אִי דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי תְּלָת דְּיֵשׁ בְּרֵירָה הַיְינוּ קַמַּיְיתָא אֶלָּא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חֲדָא מַאי תַּעֲלֶה. אַיְּידֵי דְּתָנֵי רֵישָׁא תַּעֲלֶה תְּנָא סֵיפָא נָמֵי תַּעֲלֶה. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאן הַאי תַּנָּא דַּאֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה דְּתַנְיָא אָמַר לַחֲמִשָּׁה הֲרֵינִי מְעָרֵב עַל אֵיזֶה מִכֶּם שֶׁאֶרְצֶה רָצִיתִי יֵלֵךְ לֹא רָצִיתִי לֹא יֵלֵךְ רָצָה מבעו״ימִבְּעוֹד יוֹם עֵירוּבוֹ עֵירוּב מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. אִישְׁתִּיק וְלָא א״לאֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי וְלֵימָא לֵיהּ תַּנָּא דְּבֵי אַיּוֹ הוּא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ. רַב יוֹסֵף אָמַר תַּנָּאֵי שָׁקְלַתְּ מֵעָלְמָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הֲרֵינִי מְעָרֵב לְשַׁבָּתוֹת שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה רָצִיתִי אֵלֵךְ לֹא רָצִיתִי לֹא אֵלֵךְ רָצָה מִבְּעוֹד יוֹם עֵירוּבוֹ עֵירוּב מִשֶּׁחָשֵׁיכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר געֵירוּבוֹ עֵירוּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. וְהָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה קַשְׁיָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אדר״שאַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא אֵיפוֹךְ. מַאי קַשְׁיָא דִּילְמָא דכִּי לֵית לֵיהּ לר׳לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵירָה בִּדְאוֹרָיְיתָא אֲבָל בִּדְרַבָּנַן אִית לֵיהּ. קָסָבַר רַב יוֹסֵף מַאן דְּאִית לֵיהּ בְּרֵירָה ל״שלָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא ל״שלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן אִית לֵיהּ וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה ל״שלָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא ול״שוְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לֵית לֵיהּ. רָבָא אָמַר שָׁאנֵי הָתָם דְּבָעֵינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי רִמּוֹנִים שֶׁל טֶבֶל וְאָמַר אִם יֵרְדוּ גְּשָׁמִים הַיּוֹם יְהֵא זֶה תְּרוּמָה עַל זֶה וְאִם לֹא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים הַיּוֹם יְהֵא זֶה תְּרוּמָה עַל זֶה ה״נהָכִי נָמֵי בֵּין יָרְדוּ בֵּין לֹא יָרְדוּ דְּאֵין בִּדְבָרָיו כְּלוּם. וכ״תוְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָתְנַן תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה וּמַעְשְׂרוֹתָיו בְּתוֹכוֹ וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹכוֹ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קָרָא הַשֵּׁם. שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא סְבִיבָיו. ואב״א כדקתני טַעְמָא אָמְרוּ לוֹ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא זֶה שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּבָּקַע. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּבָעֵינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין מַאי קָאָמְרִי לֵיהּ. הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ לְדִידַן בָּעִינַן רֵאשִׁית שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נִיכָּרִין לְדִידָךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עם הארץ שאמר לחבר וכו׳ – פירש שהחבר היה הולך ליקח גלוסקא מן השוק ומצאו עם הארץ וא״ל שיקח אחרת לעצמו והלך חבר ולקח שתי ככרות סתם אחת לו ואחת לעם הארץ ולא ניכר בשעת המקח איזו מהן שלו ואיזו לעם הארץ ואח״כ נתן אחד מהן לעם הארץ וקי״ל שאסור לחבר למכור לעם הארץ משלו שום דבר שאינו מעושר ודאי: גרסת רוב הספרים שלנו יהיה בפירש״י ז״ל נותן לו ואינו צריך לעשר: פי׳ נותן החבר לעם הארץ אחת מהן ואינו חייב לעשר והיינו מדין ברירה דאמרינן שזו היה של עם הארץ מתחלת המקח ואין החבר הזה מוכר לו כלום וחכמים אומרים לא יתן עד שיעשר דסברי רבנן דאין ברירה ואין החבר מוכר לו זכו׳ שיש לו באותו דבר ויש גורסין אוכל ואינו צריך לעשר וזו גרסת ר״ח ז״ל ומפרשי׳ לה כי החבר הזה הפריש משלו על הככר שלו בכל מקום בעיר שהיו מעורבות ואח״כ נתן נכרו לעם הארץ וקתני שהחבר אוכלת הנשארת לו ואינו צריך לעשר פעם אחרת דיש ברירה והוברר הדבר למפרע שזו היתה שלו וכבר נתקנה וחכמים אומרים אינו אוכל עד שיעשר פעם אחרת דסבי׳ להו דאין ברירה: ואינו נכון דכיון דסבי׳ להו לרבנן דאין ברירה כשם שאסרו על החבר שלא יאכל עד שיעשר היאך לא אסרו עליו שלא יתן לעם הארץ עד שיעשר כדי שלא ימכר לעם הארץ דבר שאינו מעושר ועוד דהא במתניתא לא קתני שכבר עשר החבר והיכי תני אכל ואינו צריך לעשר אי נמי לא יאכל עד שיעשר אלא ודאי הגרסא הראשונה היא הנכונה והא דפרכי׳ מהאי דרבי יוסי לאידך דרבי יוסי דהלוקח יין משום דסבי׳ לן דמאן דלית ליה ברירה בדאורייתא ה״ה בדרבנן דהא הכא דרבנן הוא. רבי יוסי אומר חולל – פי׳ חולל מעכשיו קודם שתעלה הסלע מן הכיס כשתעלה והיינו דאיכא דין ברירה והא דלא מקשי׳ הכא בשמעתי׳ לרבי יהודה או לר׳ יוסי מההיא דהאומר הרי זה גטיך אם מתי דשמעי׳ מינה בפ׳ כל הגט דרבי יוסי ור׳ יהודה לית להו ברירה: י״ל דסוגיין דהכא סביר להו דהתם כיון דאשה אחת היא לא שייך בה דין ברירה לפי שאין שעת חלות הגט מבוררת מעכשיו והתם פרישנא לה בס״ד: ומאי תעלה פי׳ דכיון שאין אחרת בכיס הא בעודה בתוך הכיס יכול לחלל עליה לגמרי ופרקינן איידי דתנ׳ וכו׳ ואשמעי׳ בהך סיפא דלא גזרינן היכא דליכא אלא חדא אטו היכ׳ דאיכא תרתי: מאן האי תנא פי׳ מאן האי תנא מתניתא דבעי׳ למתני השתא דס״ל דבדרבנן נמי אין ברירה דתניא וכו׳ ואשתיק רב נחמן דלא ידעי׳ סתמא דהאי ברייתא מני. ורב יוסף אתא לברורי מדתני׳ האומר הריני מערב וכו׳ ולאו מדקתני וחכמים אומרים דא״כ ערביך ערבא צריך דהנהו רבנן מני דהא רבא תנא מסויים בעי אלא רב יוסף היה סומך על דבעי׳ לאפוכי מתנייתא ור״ש הוא דתני אין עירובו עירוב דס״ל דאפי׳ בדרבנן אין ברירה וכדמפרש תלמוד׳ ואזיל. א״ל אביי אלא מעתה היו לפניו שני רמונים וכו׳ וכ״ת הכי נמי והתנן תרומת כרי זה לתוכו וכו׳ – והא דנקט אביי היו לפניו שני רמונים ולא פריך ליה לאלתר מיהא מתני׳ משום דאביי הוה גמור לההיא דשני רמונים מרבותיו הכי נמי דבין ירדו בין לא ירדו אין בדבריו כלום פי׳ למאן דאית ליה ברירה ומשום שאין שיריה ניכרין בשעת הפרשה. ואי בעית אימא התם כדקתני טעמא וכו׳ ומסקנא דהכא פליגא אמסקנא דפ׳ כל הגט וסוגיי אחריני דאמרינן בתלמודא דטעמא דר׳ יהודה ור׳ יוסי בההיא דלוקח יין משום דאין ברירה וזומן הסוגיו׳ המתחלפו׳ בתלמוד וכבר פירשתיה יפה בארוכה בפ׳ כל הגט בס״ד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144