גמרא
פירוש
{דניאל ד׳:ט׳} וּבְעַנְפוֹהִי יְדוּרָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּא צִפְּרֵי שְׁמַיָּא אִיקְּרוֹ צִפְּרֵי סְתָמָא לָא אִיקְּרוֹ.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ וכו׳ – פרש״י ז״ל מכשיר בפנים אשם מצורע וחטאת של מחוסרי כפרה דזבין ויולדת וכו׳. מכפר בפנים כל חטאות ואשמות דעלמא מכשיר בחוץ ציפורי מצורע שבאין לטהר מכפר בחוץ שעיר המשתלח שמכפר על ישראל וכשם שבפנים עשה בו מכשיר כמכפר לכל ענין כשרותו לטהר והכשר ושלא יהיה בו מום פוסל שהרי גם המכשירין קריבין אמורי׳ שלהם אף בחוץ עשה צפורי מצורע הבאין להכשיר כשעיר המשתלח הבא לכפר שאסור במום דבעינן ראוי לשם שבאיזה שנפל בו הגורל לשם יהיה ראוי למזבח. וק״ל א״כ דאיתקש מכשיר למכפר בחוץ לענין מום אכתי חיות למעוטי בעלי מום שאין חיין ראשי איבריהם למה ליה מדתניא דבי ר׳ ישמעאל נפקא שהרי מחוסר אבר אין לך בעל מום פסול למזבח גדול ממנו ופרצו רבותינו בעלי התוס׳ ז״ל דרב נחמן בר יצחק ורבי אבא לא פליגי אהדדי ולר׳ נחמן בר יצחק טהורות למעוטי טריפות וחיות למעוטי שלא יזוגנה עם אחרות. ולר׳ אבא טהורות למעוטי שלא יזוגנה וחיות למעוטי של עיר הנדחת. וא״ת אכתי אמאי לא מימעטי של עיר הנדחת נמי דאסור בהנאה מדתנא דבי ר׳ ישמעאל דהא ודאי כיון דאסורי להדיוט אסורים הן לגבוה דבעינ׳ ממשקה ישראל וכו׳. ותרצו דלא ממעטיני׳ לגבוה משום דמשקה ישראל אלא אסורים מעיקרא שלא היתה להם שעת הכושר מעולם אבל כל שהיה בו שעת הכושר ונאסר להדיוט לא ממעטינין אלא נרבע ונעבד ומוקצה דמעיטנהו קרא. ואי משום הנאה מצוה לאו להנות ניתנו. ומהאי טעמא נמי צפרי׳ שהחליפן בע״א כשרין לגבוה והיינו דלא אתי׳ ליה לרב פפא מדתניא דבי רבי ישמעאל ומייתי להו מדכתיב טהורות ומה״ט נקט ציפרין שהחליפו בע״א ולא נקט צפרים הנעבדים משום דהנהו אסורין לכפרה ומדתניא דבי ר׳ ישמעאל נפקא. ואין זה מחוור דהא בגמ׳ לא מייתי מעיקרא הא דתנא דבי ר״י אלא אטהורות בלחוד ולא לטריפה והנכון דלא מצי למילף מכשיר ממכפר בחוץ לענין מומין דהא לא דמי להו אהדדי דאלו מכפר דחוץ דהיינו שעיר המשתלח שהוא בהמה נפסלת במום ואלו מכשיר בחוץ שהם צפרי מצורע אינם נפסלין במום דתמות וזכרות לבהמה ואין תמות וזכרות לעופות הלכך מדתנא דבי רבי ישמעאל לא ממעטי מחוסר אבר בצפרי מצורע אבל טריפה שהוא שוה בין בעוף בין בבהמה ואסורים להדיוט ולגבוה ממעט מיני׳ שפיר והכא הכי פירושו אף בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר שאסור בטריפה וכן פי׳ הרמב״ן ז״ל ופרכי׳ ולמאי אי לשלוח לא אמרה תורה שלח לתקלה מכאן הוכיח ר״ת ז״ל שאותן עופות שנמצאין במקצת מקומות שנוצרין באילנות שהן מותרי׳ בסימני טהרה ואינם בכלל שרץ העוף שהרי לא אמרה תורה שלח לתקלה. ואין הראיה נכונה שאם אומר שיהיה בכלל העופות האסורין לית ביה מצות שילוח דהא תנן עוף טמא פטור מלשלח ורבותי׳ ז״ל הסכימו לאיסור בדבורי׳ הנבראי׳ באילנות וכן הדבר נראה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush