Ritva Chulin 137b – ריטב"א חולין קלז:‏ – Shas HaMeforash

אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרָה מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.: ר׳רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר וְכוּ׳.: וְכַמָּה כׇּל שֶׁהֵן אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס ^אוּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ מְחוּמָּשׁוֹת וּשְׁמוּאֵל אָמַר ^בשִׁשִּׁים וְנוֹתֵן סֶלַע אַחַת לְכֹהֵן. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ לְכֹהֵן חָמֵשׁה ואחד לוֹ עוּלָּא אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל שֶׁהֵן שָׁנִינוּ. תְּנַן וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל בִּשְׁלָמָא לְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר קַשְׁיָא. וְלִיטַעְמָיךְ וּלְרַב מִי נִיחָא וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ דְּהַהִיא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיזִּין הַרְבֵּה עָסְקִינַן וּמְבַקֵּשׁ לִיתְּנָן לְכֹהֵן ואמרי׳וְאָמְרִינַן לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד לָא תְּבַצַּר לֵיהּ מֵחֲמֵשֶׁת סְלָעִים. גּוּפָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים. תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים וְהָא אֲנַן תְּנַן תְּרוּמָה ^געַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים דְּרַבָּנַן בְּאַרְבָּעִים. דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל ^דחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי דְּאוֹרָיְיתָא כְּדִשְׁמוּאֵל דְּרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים ^הדְּרַבָּנַן בִּדְרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים. ^ופֵּאָה בְּשִׁשִּׁים וְהָתְנַן אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שִׁיעוּר ^זהַפֵּאָה ^חוְהַבִּכּוּרִים ^טוְהָרֵאָיוֹן דְּאוֹרָיְיתָא אֵין לָהּ שִׁיעוּר דְּרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים. מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַפֵּאָה אֵין לָהּ שִׁיעוּר הָתָם בָּאָרֶץ הָכָא בחו״לבְּחוּצָה לָאָרֶץ. כִּי סְלֵיק אִיסִי בַּר הִינִי אַשְׁכְּחֵיהּ (לר׳לְרַבִּי) [ר׳[רַבִּי]] יוֹחָנָן דְּקָא מַתְנֵי לֵיהּ לִבְרֵיהּ רְחֵלִים אֲמַר לֵיהּ אַתְנְיֵיהּ רְחֵלוֹת א״לאֲמַר לֵיהּ כְּדִכְתִיב {בראשית ל״ב:ט״ו} רְחֵלִים מָאתַיִם אֲמַר לֵיהּ לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָן. אֲמַר לֵיהּ מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ דְּכִירְנָא כַּד הֲוָה יָתֵיבְנָא אַחַר י״זשְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְנָפְקִי זִיקּוּקִין דְּנוּר מִפּוּמֵּיהּ דְּרַב לְפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵּיהּ דְּרַב וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אָמְרִין וְאַתְּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּכַמָּה אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּשִׁשִּׁים וְהָאֲנַן בְּכׇל שֶׁהֵן תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן מָה בֵּין לִי וְלָךְ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רֵאשִׁית הַגֵּז רַב אָמַר בְּשִׁשִּׁים ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יַנַּאי אָמַר בְּשֵׁשׁ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי אַנַּחְתְּ לַן חֲדָא וְאַקְשֵׁת לַן חֲדָא. בִּשְׁלָמָא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אדר׳אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ. אֶלָּא דְּרַב אַדְּרַב קַשְׁיָא דְּהָא אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא מַאי מָנֶה דְּקָאָמַר בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים דַּהֲוָה לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ג
טור יורה דעה של״ג:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ג:ט׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ג
טור יורה דעה של״ג:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ג:ט׳

^ג רמב״ם הלכות תרומות ג׳:ב׳

^ד רמב״ם הלכות תרומות ג׳:א׳
טור יורה דעה של״א:י״ט
שולחן ערוך יורה דעה של״א:י״ט

^ה רמב״ם הלכות תרומות ג׳:ג׳

^ו רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ב׳:י״ז

^ז רמב״ם הלכות מתנות עניים א׳:ט״ו

^ח רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ב׳:י״ז

^ט רמב״ם הלכות חגיגה א׳:ב׳

תנן מהו נותן לו משקל ה׳ סלעים ביהודה שהם עשר סלעים בגליל בשלמא לר׳ ולר׳ יוחנן ניחא פי׳ דאלו ר׳ יוחנן הא אמר חמש לכהן ואחת לו ורב נמי לא איירי בשיעור נתינ׳ כלל ואפש׳ ליה למימר כמתנית׳ אלא לשמואל קשיא דאמר סלע אחת לכהן זה ראיה לפרושינו שפרשנו דר׳ דוסא ג׳ מנים בין כולם קאמר דאי לפרש״י ז״ל שפי׳ מנה ופרס לכל אחת מאי קושיא לימא ליה דמתני׳ איירי במנה בן ארבעים סלעים כדאמר בסמוך דה״ל לכל חדא מנייהו ס׳ סלעים וכי קתני ה׳ סלעים היינו לרב דוסא דה״ל אחד מס׳ ורבנן נמי מודו דכל היכא דגוזזו׳ ז׳ מנים ומחצה שנותן ה׳ סלעים אלא דקאמרי דבפחות מכאן דהיינו בששים וכן כולם חייב בראשית הגז וכולהו אית׳ ליה דחד מס׳ נותן כהן ואיכא למימר לפי פרש״י ז״ל דא״כ למה ליה למיתני נותן חמש סלעים וכי תנא חושבנא אתי לאשמעי׳ ליתני אחד מס׳ בין לרבנן ובין לרבי דוסא וכ״ת אליבא דידן למ״ד דכל שהן לדרבנן היינו ששים סלעים היכי קרי להו כל שהן דהא ליכא בין ר׳ דוסא ורבנן אלא ט״ו סלעים דבשלמ׳ לרש״י ז״ל איידי דקתני ר׳ דוסא שיעורא רבה נקט איהו שיעורא זוטא דקרי ליה כל סהן ואיכא למימר ודה״פ כל שהן ראויות להפרשה חייבת בראשית הגז דהיינו ששים בפחות מסלע אינה ראוי להפרשה שאין בו כדי נתינה ודיקא נמי דקתני כל שהן ולא קתני כל שהוא. רבי׳ הגדול ז״ל ועיקר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון