גמרא
פירוש
אִי אַגַּוַּאי קָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.
אֶלָּא זֶה לְמָה לִי לְכִדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אהַמַּזִּיק מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אוֹ שֶׁאֲכָלָן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
גּוּפָא אָמַר רַב חִסְדָּא הַמַּזִּיק מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אוֹ שֶׁאֲכָלָן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם מַאי טַעְמָא אִיבָּעֵית אֵימָא דִּכְתִיב זֶה וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אלא לכדרב חסדא – פי׳ הא דכתיב זה לא איצטרך אלא למעוטי דכל היכא דלא ליתנהו בעין אינו חייב לשלם וכדרב חסדא דאמר המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור. מ״ט איבעית אימא משום דכתיב זה ואיבעית אימא משום דהוי לן ממון שאין לו תובעים פי׳ שלא זכה בהן שום כהן עד שיגיע לידו ובידו ליתנם לכל כהן שירצה ודוקא הוא ודכוותיה אבל המזיק הקדש עניים או שאכלו חייב לשלם דממונא הוא גמור תדע דהתם אי לאו קרא דכתיב לשמור ולא לחלק לעניים הוי מיחייב בזה שומר כפיקדון דעלמא כדאיתא בב״ק ומי שיש בידו ממון עניים הרי גזבר שלהם יכול לתובעו ממנו וה״ה כל אחד מן העניים דומיא דתרי דאית ליה ממונא בהדי חד שאם דבר המתחלק הוא כ״א תובע חלקו ואם אינו דבר המחלק נמי תובע הכל כדי להציל חלקו וזה דבר ברור והוצרכתי לכותבו מפני שטעו בו מקצת חכמים. מנין שאין נותנין מתנות לכהן עם הארץ – פי׳ בשיש שם חבר אבל בשאין שם חבר נותנין לכהן עם הארץ ואינו צריך לעכב עד שימצא כהן חבר ואינו צריך לשכור ולשלוח למקום אחר שיש שם כהן חבר וראיה לדבר מדתנן במסכת חלה בפ׳ בתרא גבי חלת חוצה לארץ ואלו נתונין לכל כהן החרמים והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז ושמן שריפה וקדשי המקדש והביכורים וכו׳ אלמא מתנות נותנין לכל כהן ואפילו עם הארץ וכדפרש״י ז״ל בריש פרק כל הבשר ובירושלמי אמרו בפי׳ ונתת לכל כהן שירצה בין לכהן חבר ובין לכהן עם הארץ אלא ודאי כדאמרן וכן פי׳ בתוס׳. הב״ע דאתי לידו בטבלייהו וקסבר מתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין. ופי׳ ודוקא במתנות אבל חזה ושוק דקדשי מזבח נינהו וכהנים כי זכו משולחן גבוה קא זכו ולא זכו בהו אלא לאחר הפרש׳ והקרב׳ וה״ה דהוי מצי למיפרך א״כ חזה ושוק נמי אלא דהא עדיפא ליה למיפרך במתנות גופייהו: וכי אוקמוה דאתי לידיה בטבלייהו תו לא קשיא חזה ושוק מטעמא דאמרן. תנא תני ישלם ואת אמרת מידות חסידות שנו כאן אלא מסיפא פרכי׳ וחכמים אומרים עני היה באותה שעה. טעמא דהיה עני וראוי ליטול הא עשיר משלם אמאי להוי מתנות כהונה או שאכלן אמר רב חסדא מידות חסידות שנו כאן. וכ״ת והא לרבנן משלם קאמרינן הא ליתא דרבנן לא אמרינן לה בהדיא אלא דאנן דייקי׳ ליה מלישנא דידהו: ותו דדילמא ישלם הוא דמשמע דינא אבל משלם שפיר משמע מידות חסידות והכי משמע קצת בב״מ כדכתיבנא התם ומדלא אוקימנא לר״א דמאי משלם דמי פירות בזול דאיתנהו בהו שמעינן דלרב חסדא אינו משלם כלל ודין הוא דהא טעמא דמילתא משום דהוי ממון שאין לו תובעים כנ״ל. את אשר ירימו לה׳ אין לך בהם אלא משעת הרמה ואילך. הקשו בתוספות אדרבה את אשר ירימו בעתידים לתרום משמע. ומינה גמרינן בפ׳ ואלו הן הנשרפין שהאוכל טבל במיתה דבעתידין לתרום הכתוב מדבר ותרצו דתרתי שמעינן מדכתיב ירימו ולא כתיב תרימו שמעי׳ התם דבעתידין לתרום הכתוב מדבר: ומדכתיב ירימו לה׳ דסמך הרמה לה׳ אשמעינן דאין לגבוה בהם אלא משעת הרמה ואילך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush