גמרא
פירוש
אָתְיָא בִּיאָה בִּיאָה.
יְבָמָה לַשּׁוּק מְנָלַן אִי לְמַאן דְּאָמַר לָאו לָאו אִי לְמַאן דְּאָמַר עֲשֵׂה עֲשֵׂה.
אֶלָּא יְבָמָה לְיָבָם מְנָלַן אָתְיָא בִּיאָה בִּיאָה.
אִשָּׁה לְבַעְלָהּ מְנָלַן אָתְיָא קִיחָה קִיחָה.
אָמַר רָבָא לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא שִׁכְבַת זֶרַע בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּאֵשֶׁת אִישׁ שִׁכְבַת זֶרַע בְּסוֹטָה.
דְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה אכְּדַאֲמַרַן דְּאֵשֶׁת אִישׁ פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵת.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת בפָּטוּר אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
{רי״ף יבמות י״ח:} {בבלי יבמות נה ע״ב-נו ע״א} אמר שמואל1 העראה זו נשיקה משל לאדם שמניח אצבעו על פיו אי אפשר שלא ידחיק2 הבשר כי אתא רב שמואל בר רב יהודה אמ׳ ר׳ יוחנן העראה זו הכנסת עטרה גמר ביאה ביאה ממש3 מיכן ואילך אינו אלא כנשיקה4 ופטור ופליגא אדשמואל: {רי״ף יבמות י״ח:} {בבלי יבמות נה ע״ב} אין לי אלא יבמה דקני לה יבם בהעראה אשה לבעלה מנין אתיא קיחה קיחה כול׳5 {ר׳ נסים גאון6} ואי קשיא לך הך דגרסינן בפרק האשה נקנית7 לענין קידושי ביאה {בבלי קידושין י ע״א} איבעיא להו תחלת ביאה קונה או סוף ביאה קונה ואמר אמימר8 משמיה דרבא כל הבועל דעתו על גמר ביאה9 דאלמא לא קאני לה בהעראה אלא בגמר ביאה הוא דקאני לה10 התם בביאה דאירוסין11 עסקינן דלא היה ליה קידושין12 בגוה13 מעיקרא אבל הכא בביאה דבתר קידושין עסקינן כגון דבא עליה בתר דקדיש לה ועדיין לא נכנסה עמו לחופה14 ומשום הכי קני לה בהעראה לירשה וליטמא לה ולכל מילי דאישות דהא אית ליה בגוה [קנין]15 מעיקרא דומיא דיבמה מה יבמה אית ליה ליבם זיקה בגוה אף אשה לבעלה דאית ליה קנין בגוה16 מעיקרא 17 אבל הך דלית ליה קנין בגוה מעיקרא אלא השתא הוא דבעי מיקנא לה בביאה18 לא סגיא ליה19 אלא בגמר ביאה דכל הבועל דעתו על גמר ביאה:20 מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 שמואל: כ״י נ : ״רבא״.
2 ידחיק: כ״י פרמה : ״ידחק״. כ״י נ , כ״י יסלזון 44 : ״ידחוק את״.
3 גמר ביאה ביאה ממש: וכן כ״י נ . דפוסים: עשאה גמר ביאה גמר ביאה ממש . כ״י פרמה : ״וגמר ביאה גמר ביאה ממש״.
4 כנשיקה: כ״י נ : ״בנשיקה״.
5 כול׳: בכ״י נ אין רמז להמשך.
6 בשמו בתוספות, נה ע״ב ד״ה אשה.
7 האשה נקנית: כ״י נ : ״קמא דקדושין״.
8 אמימר: כ״י נ : ״מרימר״, וכן בה״ג כ״י (היל׳ קידושין).
9 דעתו על גמר ביאה: כ״י נ : ״על דעת גמר ביאה בועל״.
10 הוא דקאני לה: חסר בכ״י פרמה .
11 בביאה דאירוסין: כ״י נ : ״בביאת אירוסין״.
12 היה ליה קידושין: כ״י פרמה : ״הוו ליה קדושי״.
13 בגוה: דפוסים: בגופה .
14 עמו לחופה: כ״י נ : ״לחופה עמו״.
15 קנין: כ״י נ , כ״י פרמה , דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
16 דאית ליה קנין בגוה: כ״י פרמה : ״דאית לה בגוה קנין״.
17 מה... מעיקרא: כ״י נ , כ״י פרמה , דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
18 מיקנא לה: כ״י נ : ״ליה למקני לה בביאה״.
19 ליה: חסר בכ״י פרמה , דפוסים.
20 ואי קשיא... גמר ביאה: האוקימתא של רבינו מובאת בשמו ברמב״ן קידושין י ע״א, אך שונה מזו שבה״ג (הל׳ קידושין), ראה בר״ן (רי״ף קידושין שם דף ה ע״ב ד״ה גרסי׳), ובתוס׳ כאן בשם ר׳ שמעון הזקן (ברא״ש ר׳ שמשון הזקן).
הערות
Gemara
Peirush