×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה ל״ב:גמרא
;?!
אָ
וְאִיכָּא דְּרָמֵי לֵיהּ מִירְמָא, תְּנַן: צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל, כָּשֵׁר. וְהָתַנְיָא ״פְּסוּלָה״! אֲמַר אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מַגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה, כָּאן שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מַגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רִבִּי מַרְיוּן, אֲמַר ר׳רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ תָּנֵי רַבָּה בַּר מָרִי מִשּׁוּם רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שְׁתֵּי תְּמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם, וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁרוֹת, וְזוֹ הִיא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.: לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.: אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: אשִׁיעוּר הֲדָס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה, וְלוּלָב אַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוּלָב יוֹצֵא מִן הַהֲדָס טֶפַח. וְרִבִּי פַּרְנָךְ אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: בשִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא מִן הַהֲדָס טֶפַח. תְּנַן: לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ, כָּשֵׁר.! אֵימָא: וּכְדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר. מָר כִּדְאִית לֵיהּ וּמָר כִּדְאִית לֵיהּ. תָּא שְׁמַע: שִׁיעוּר הֲדָס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה, וְלוּלָב אַרְבָּעָה. מַאי, לָאו בַּהֲדֵי עָלִין! לָא, לְבַד מֵעָלִין. גּוּפָא: שִׁיעוּר הֲדָס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה, וְלוּלָב אַרְבָּעָה. ר׳רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים. אֲמַר רָבָא: שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לר׳לְרִבִּי טַרְפוֹן, הָשָׁתָא עָבוֹת שְׁלֹשָׁה לָא מַשְׁכְּחִינַן, בַּת חֲמִשָּׁה מִבַּעְיָא, כִּי אֲתָא רַב דֵּימֵי אֲמַר: אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים עָשָׂה אוֹתָהּ בַּת חֲמִשָּׁה. צֵא מֵהֶן שְׁלֹשָׁה לַהֲדָס וְהַשְּׁאָר לַלּוּלָב, כַּמָּה הֲווֹ לְהוּ? תְּלָתָא וּתְלָתָא חוּמְשֵׁי. קַשְׁיָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל! הָכָא אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: שִׁיעוּר הֲדָס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה, וְהָתָם אֲמַר רַב הוּנָא אֲמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרִבִּי טַרְפוֹן.! לֹא דָּק. אֵימַר דְּאָמְרִינַן לֹא דָּק לְחוּמְרָא, לְקוּלָּא, מִי אָמְרִינַן לֹא דָּק? כִּי אֲתָא רַבִּין אֲמַר: גאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים עָשָׂה אוֹתָהּ שִׁשָּׁה. צֵא מֵהֶן שְׁלֹשָׁה לַהֲדָס וְהַשְּׁאָר לַלּוּלָב, כַּמָּה הָוֵי לְהוּ? תְּרֵי וּפַלְגָּא. סוֹף סוֹף קַשְׁיָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל! לֹא דָּק, וְהַיְינוּ לְחוּמְרָא לֹא דָּק, דַּאֲמַר רַב הוּנָא אֲמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרִבִּי טַרְפוֹן.: מתני׳מַתְנִיתִין: דהֲדָס הַגָּזוּל הוְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל; שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל; נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, ואוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל. וְאִם מִיעֲטָן, כָּשֵׁר, וְאֵין מְמַעֲטִין בי״טבְּיוֹם טוֹב.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֲנַף עֵץ עָבוֹת״ (ויקרא כ״ג:מ׳), שֶׁעֲנָפָיו חוֹפִין אֶת עֵצוֹ. וְאֵי זֶה הוּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֲדָס. וְאֵימָא זֵיתָא! בָּעִינַן עָבוֹת, וְלֵיכָּא. וְאֵימָא דּוּלְבָּא! בָּעִינַן עֲנָפָיו חוֹפִין אֶת עֵצוֹ וְלֵיכָּא. וְאֵימָא הִירְדּוּף! אֲמַר אַבַּיֵי: ״דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם״ (משלי ג׳:י״ז) וְלֵיכָּא. רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ״ (זכריה ח׳:י״ט). תָּנוּ רַבָּנַן: קָלוּעַ כְּמִין קְלִיעָה וְדוֹמֶה לְשַׁלְשֶׁלֶת, זֶהוּ הֲדָס. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: עֲנַף עֵץ עָבוֹת, עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֲדָס. תְּנָא: עֵץ עָבוֹת כָּשֵׁר, וְשֶׁאֵינוֹ עָבוֹת פָּסוּל. הֵיכִי דָּמֵי עָבוֹת? אֲמַר רַב יְהוּדָה: זוְהוּא דְּקָיְימִי תְּלָתָא תְּלָתָא טַרְפֵי בְּקִינָּא. רַב כַּהֲנָא אָמַר: אֲפִילּוּ תְּרֵי וְחַד. רַב אֲחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְהַדַּר אַתְּרֵי וְחַד, הוֹאִיל וּנְפִיק מִפּוּמֵיהּ דְּרַב כַּהֲנָא. אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אֲמֵימָר לְרַב אָשֵׁי: אַבָּא, חלְהַהוּא, הֲדָס שׁוֹטֶה קָרֵי לֵיהּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: נָשְׁרוּ רוֹב עָלָיו וְנִשְׁתַּיְּירוּ בוֹ מִיעוּט, כָּשֵׁר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא עֲבוֹתוֹ קַיֶּימֶת. הָא גּוּפָא קַשְׁיָא: אֲמַרְתְּ ״נָשְׁרוּ רוֹב עָלָיו, כָּשֵׁר״, וְהָדָר תָּנֵי ״וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא עֲבוֹתוֹ קַיֶּימֶת״, כֵּיוָן דְּנָתְרִי לְהוּ תְּרֵי, עָבוֹת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֲמַר אַבַּיֵי: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף סוכה ט״ו.} {בבלי סוכה לב ע״ב} אמר ר׳ מריון אמר ר׳ יהושע בן לוי ואמרי לה וכן תאני רבה בר מריון משמא דרבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזהו ששנינו ציני הר הברזל וזו היא פתחה של גיהנם1. לולב שיש בו שלשה טפחים וכול׳2: אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח ואמר ר׳3 פרנך אמר ר׳ יוחנן שדרו של-לולב שיהא יוצא4 מן ההדס טפח5. ואקשינן6 והא תנן לולב שיש בו שלשה טפחין כדי לנענע בו כשר [אימא וכדי לנענע בו כשר]⁠7 {כבה״ג} והאי שיעורא דאמרינן הוא דלא ליהוי פחות מהאי שיעורא אבל אי האוי טפי ביה מהאי שיעורא כשר דקימא לן {בבלי מנחות מב ע״א} לולב אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה8: {רי״ף סוכה ט״ו:} {משנה סוכה ג:ב} מתני׳ הדס הגזול והיבש פסול של-אשרה9 ושל-עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו10 עליו או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין אותן ביום טוב11: {בבלי סוכה לב ע״ב-לג ע״א} גמ׳ תנו רבנן {ויקרא כג:מ} וענף עץ עבות [עץ שהוא] עבות12 שענפיו חופין את עצו13 הוי אומר זה14 הדס. [ותנו] רבנן15 עץ שהוא קלוע כמין קליעה16 (כמין גדילה17) ודומה לשלשלת זה-הוא18 הדס ר׳ אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבות עץ19 שטעם עצו וענפו20 שוה הוי אומר זה הדס. תאנא21 עבות כשר ושאינו עבות פסול היכי דמי עבות אמר רב יהודה כגון דקימי תלתה תלתה טרפי22 בקינא23 רב כהנא אמר אפילו תרי וחד רב אחא בריה דרבא (הוה24) מהדר אתרי וחד אמ׳25 הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא אמ׳ ליה מר בר אמימר לרב אשי אבה לההוא הדס שוטה26 (הוה27) קארי ליה. תנו רבנן נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת. ומשכחת לה באסא מצראה דקיימי שבעה טרפי28 בקינא29 דאף על גב דנתרי ארבע מיניה דאינון רובא פישין30 ג׳ [בקינא]⁠31 {כפירוש ר״ח} והוה ליה עבות וכשרה32.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 אמר ר׳ מריון...גיהנם: מובא גם בה״ג, כאן, סמוך אחרי מאמר אביי. חסר ב-גט, גי, כ״י נ, דפוסים.
2 וכול׳: וכן ב-גי. גט: ״וכ׳⁠ ⁠״. כ״י נ: ״כדי לנענע בו כשר״.
3 ואמר ר׳: גט, כ״י נ: ״ור׳⁠ ⁠״.
4 שדרו של-לולב שיהא יוצא: גט, כ״י נ רק: ״שדרו של לולב יוצא״. גי: ״שדרו של לולב צריך שיהא יוצא״, דומה לבה״ג: ״שרדו של לולב... צריך שיצא״. דפוסים: כדי שיהא שדרו של-לולב יוצא, כלשון שמואל במאמר שלפניו.
5 ואמר ר׳ פרנך...טפח: חסר ב-גי לפני הגהה (שמא מחמת הדומות).
6 ואקשינן: וכן ב-גט, גי, כ״י נ. לשון הליך הסוגיא כפי שנמצא גם בה״ג ור״ח.
7 אימא וכדי לנענע בו כשר: גט, גי, כ״י נ, דפוסים, מלשון שבגמרא, וכן בר״ח. חסר בכ״י א, כפי שחסר בלשון ה״ג. גט מוסיף: ״והני שלש דאמר טפחים קטנים נינהו דכל טפח מיניהו פחות שתות דהוו להו תרי ופליגא״.
8 למטה: וכן גט, גי, כ״י נ, כבה״ג. דפוסים: מלמטה.
9 של-אשרה: חסר ב-גט.
10 נפרצו: וכן בדפוסים, וברמב״ם פיהמ״ש. גט, גי: ״נפרטו״. והעיד הרמב״ן בהשגותיו להלכות לולב לראב״ד: ומקצת הנוסחאות יש שכתוב בהן בהדס וערבה נפרטו אבל נוסח ההלכות נפרצו.
11 נקטם ראשו...טוב: חסר בכ״י נ.
12 עץ שהוא עבות: גט, גי, כ״י נ, דפוסים. כבה״ג. ר״ח רק: ״עץ״. כ״י א: ״איזה הוא עץ עבות״.
13 עצו: כ״י נ: ״עציו״.
14 זה: גי: ״זו״.
15 ותנו רבנן: גט, גי, כ״י נ, דפוסים, כהמשך לקודם. כ״י א: ״תנו רבנן״.
16 קליעה: וכן בה״ג, ר״ח ריצ״ג, כ״י נ, דפוסים. גט, גי: ״קליע״.
17 כמין גדילה: חסר ב-גט, גי, כ״י נ, דפוסים (ראה בבלי שבת צה ע״א: גודלת ופוקסת...מלמד שקילעה הקב״ה וכו׳).
18 זה-הוא: דפוסים: וזהו.
19 עץ: כ״י נ: ״ענף״.
20 וענפו: וכן גי, כ״י נ, דפוס קושטא, כבהלכות פסוקות ובה״ג (כי״י). דפוס קושטא: ״וענפיו״. בכ״י א יש במקום ה-י׳ רווח, ואפשר שהיה, ונמחק בהגהה. דפוסים (דפוס שני, ויניציאה רפ״א, ואילך: ופריו, כבה״ג דפוס ורשה, ר״ח. כבהמשך הפרק לגבי אתרוג (לה ע״א בגמ׳, יז ע״א באלפס).
21 תאנא: כ״י נ: ״תניא״.
22 טרפי: וכן בכ״י נ, וכן בה״ג, ר״ח, ריצ״ג. חסר ב-גי, דפוסים.
23 בקינא: וכן ב-גי. כ״י נ, דפוסים: ״בחד קינא״. וכן בה״ג, ר״ח, ריצ״ג.
24 הוה: וכן בה״ג כי״י. חסר ב-גי, כ״י נ, דפוסים, חסר גם בר״ח, ריצ״ג.
25 אמ׳: וכן ב-גי. חסר בכ״י נ, דפוסים, כפי שחסר בה״ג, ר״ח, וריצ״ג.
26 שוטה: כ״י נ: ״הדס שוטה״.
27 הוה: חסר ב-גט, גי, כ״י נ, דפוסים, וכן חסר בה״ג, ר״ח וריצ״ג.
28 שבעה טרפי: וכן בה״ג. גט, גי, כ״י נ: ״שבעה״, וכן בר״ח. דפוסים: שבעה שבעה, וכן ריצ״ג.
29 בקינא: כ״י נ: ״בחד קינא״, וכן בה״ג (כ״י).
30 פישין: וכן בה״ג. גט, גי: ״פישן״. דפוסים: פשו להו, וכן בריצ״ג. כ״י נ: ״נשתייר״, כבר״ח.
31 בקינא: גט גי, דפוסים. כ״י נ: ״בחד קינא״. חסר בכ״י א, כפי שחסר בה״ג, ר״ח וריצ״ג.
32 וכשרה: וכן בר״ח. גי, כ״י נ, דפוסים: ״וכשר״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144