×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין ו׳:גמרא
;?!
אָ
אנִגְמַר הַדִּין אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִבְצוֹעַ.: סרמ״ש בנק״ש סִימָן.: ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אָסוּר לִבְצוֹעַ וְכׇל הַבּוֹצֵעַ ה״זהֲרֵי זֶה חוֹטֵא וְכׇל הַמְבָרֵךְ אֶת הַבּוֹצֵעַ הֲרֵי זֶה מְנָאֵץ וְעַל זֶה נֶאֱמַר {תהלים י׳:ג׳} בּוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳. אֶלָּא יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר שֶׁנֶּאֱמַר {דברים א׳:י״ז} כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְכֵן מֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר אֲבָל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {מלאכי ב׳:ו׳} תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים וּטְחָנָהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה כֵּיצַד מְבָרֵךְ באֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא נֶאֱמַר בּוֹצֵעַ אֶלָּא כְּנֶגֶד יְהוּדָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ל״ז:כ״ו} וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרוֹג אֶת אָחִינוּ וְכׇל הַמְבָרֵךְ אֶת יְהוּדָה הֲרֵי זֶה מְנָאֵץ וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר גמִצְוָה לִבְצוֹעַ שֶׁנֶּאֱמַר {זכריה ח׳:ט״ז} אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם וַהֲלֹא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין שָׁלוֹם וּבִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין מִשְׁפָּט אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִּיצּוּעַ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר {שמואל ב ח׳:ט״ו} וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וַהֲלֹא כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין צְדָקָה וּצְדָקָה אֵין מִשְׁפָּט אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְדָקָה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִּיצּוּעַ. אֲתָאן לת״קלְתַנָּא קַמָּא דָּן אֶת הַדִּין זִיכָּה אֶת הַזַּכַּאי וְחִיֵּיב אֶת הַחַיָּיב וְרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּיב עָנִי מָמוֹן וְשִׁלֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ זֶה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה מִשְׁפָּט לָזֶה שֶׁהֶחְזִיר לוֹ מָמוֹן וּצְדָקָה לָזֶה שֶׁשִּׁילֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ (וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכׇל עִמּוֹ מִשְׁפָּט לָזֶה שֶׁהֶחְזִיר לוֹ אֶת מָמוֹנוֹ וּצְדָקָה לָזֶה שֶׁשִּׁילֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ). קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי הַאי לְכׇל עַמּוֹ לַעֲנִיִּים מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא (רַבִּי אוֹמֵר) אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילֵּם מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ זֶהוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה מִשְׁפָּט לָזֶה שֶׁהֶחְזִיר לוֹ מָמוֹנוֹ וּצְדָקָה לָזֶה שֶׁהוֹצִיא גְּזֵילָה מִתַּחַת יָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לַדִּין עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן דִּין נוֹטֶה אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן צְאוּ וּבִצְעוּ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן צְאוּ וּבִצְעוּ שֶׁנֶּאֱמַר {משלי י״ז:י״ד} פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ קוֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אַתָּה יָכוֹל לְנׇטְשׁוֹ מִשֶּׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אִי אַתָּה יָכוֹל1 לְנׇטְשׁוֹ. (וְרֵישׁ לָקִישׁ) אָמַר דשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין אֶחָד רַךְ וְאֶחָד קָשֶׁה עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן דִּין נוֹטֶה אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם אֵין אֲנִי נִזְקָק לָכֶם שֶׁמָּא נִתְחַיֵּיב חָזָק וְנִמְצָא חָזָק רוֹדְפוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר לָהֶן אֵינִי נִזְקָק לָכֶם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים א׳:י״ז} לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר המִנַּיִין לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרָאָה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר מִנַּיִין שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ רַבִּי חָנִין אוֹמֵר לֹא תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ וִיהוּ עֵדִים יוֹדְעִים אֶת מִי הֵן מְעִידִין וְלִפְנֵי מִי הֵן מְעִידִין וּמִי עָתִיד לִיפָּרַע מֵהֶן שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה׳. ווִיהוּ הַדַּיָּינִין יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן דָּנִין וְלִפְנֵי מִי הֵן דָּנִין וּמִי עָתִיד לִיפָּרַע מֵהֶן שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים פ״ב:א׳} אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט הוּא אוֹמֵר {דברי הימים ב י״ט:ו׳} וַיֹּאמֶר אֶל הַשּׁוֹפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי (אִם) לה׳לַה׳⁠ ⁠׳ שֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּין מָה לִי בְּצַעַר הַזֶּה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט זאֵין לוֹ לַדַּיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. הֵיכִי דָּמֵי גְּמַר דִּין אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב חאִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אִינִי וְהָא רַב הוּנָא תַּלְמִידֵיהּ דְּרַב הֲוָה כִּי הֲוָה אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר לְהוּ אִי דִּינָא בָּעֵיתוּ אִי פְּשָׁרָה בָּעֵיתוּ מַאי מִצְוָה נָמֵי דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בדפוסים ראשונים. בכ״י: ״רשאי״. בדפוס וילנא נכפלה בטעות מלת ״יכול״.
E/ע
הערותNotes
{רי״ף סנהדרין א׳:}
{בבלי סנהדרין ו ע״ב} ר׳ יהושע בן קרחא אומר1 מצוה לבצוע שנאמר {זכריה ח:טז} אמת ומשפט שלום שפטו [בשעריכם]⁠2 וכי יש שלום במקום משפט ויש משפט במקום שלום אלא איזה הוא משפט3שיש עמו שלום הוי אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא אומר {שמואל ב ח:טו} ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה צדקה אין משפט אלא אי זהו משפט שיש עמו צדקה הוי אומר זה ביצוע: אמר רב הלכה כר׳ יהושע בן קרחה דאמר מצוה לבצוע מאי מצוה לבצוע4 מצוה למימר להו הכי דינא בעיתו או פשרה בעיתו כי הא דרב הונא כי הוה5 אתו ביתרי לקמיה לדינא אמר להו דינא בעיתו או פשרה בעיתו6 והני מילי7 מקמי גמר דין אבל לאחר גמר דין אי אתה רשאי לבצוע. היכי דמי גמר דין אמר רב יהודה אמר רב מכי אמר איש פלוני אתה זכאי איש8 פלוני אתה חייב. והא דאמר ר׳ שמעון בן מנסיא שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע [את]⁠9 דבריהן או משתשמע את דבריהן ואין אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו [אבל]⁠10 משתשמע את דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו שנאמר {משלי יז:יד} פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש וכול׳11 ליתה:
{בבלי סנהדרין ו ע״ב, ח ע״א} תניא ר׳ [יהודה]⁠12 בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד קשה13 עד שלא תשמע את דבריהן או משתשמע [את]⁠14 דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא רודף את הדין15 אבל משתשמע את דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שנאמר {דברים א:יז} לא תגורו מפני איש ואמר רב חנן16 אל תכניס את17 דבריך מפני איש {בבלי סנהדרין ז ע״א} אמר18 רב הונא מאי משמע דהאי לא תגורו מפני איש לישנא דכנוסי הוא אמר רב נחמן [בר יצחק]⁠19 דאמר קרא {דברים כח:לט} ויין לא תשתה ולא תאגור:
{בבלי סנהדרין ו ע״ב} אמר ר׳ יהושע בן לוי מניין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש. ויהיו עדים20 יודעין את מי הן מעידין21 ולפני מי הן מעידין ועל מי הן מעידין22 שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני י׳י. ויהיו הדיינין יודעין
{רי״ף סנהדרין ב׳.}
את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן שנאמר {תהלים פב:א} אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט. וכן מצינו ביהושפט שאמר לשופטים שנאמר {דברי הימים ב יט:ו} ויאמר [אל השופטים]⁠23 דעו24 מה אתם עושים כי לא לאדם תשפוטו כי ליי׳ ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר {דברי הימים ב יט:ו} ועמכם בדבר משפט אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:
מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 אומר: וכן גא, גה, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ. דפוסים: אמר.
2 בשעריכם: גה, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, גא.
3 מכאן עד כמעט סוף הפרק, חסר בכ״י סוטרו. השלמנו כ״י סוטרו ע״פ כ״י ספה״ב.
4 לבצוע: חסר ב-גא, גה, כ״י נ, דפוסים.
5 הוה: וכן דפוס קושטא. גה, דפוסים: ״הוו״.
6 כי הא...בעיתו: חסר בכ״י נ.
7 והני מילי: וכן בעיטור (מאמר פשרה). גה, כ״י נ, דפוסים: ״ודוקא״, כברא״ש.
8 איש: כ״י נ, דפוסים: ״ואיש״.
9 את: גה, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
10 אבל: גה, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
11 וכול׳: וכן גה. חסר בכ״י נ, דפוסים.
12 יהודה: כ״י נ, דפוסים. וכן בשאילתות (משפטים), ובה״ג. כ״י סוטרו: ״שמעון״.
13 קשה: כבהלכות פסוקות, וכן ברא״ש, וברמב״ם משנ״ת הל׳ סנהדרין (כב:א). גה, כ״י נ, דפוסים: ״חזק״, וכן בשאילתות (משפטים), ובה״ג.
14 את: כ״י נ, דפוסים.
15 הדין: וכן כ״י נ. דפוסים: הדיין.
16 חנן: וכן כ״י נ. דפוסים: חנין.
17 את: חסר ב-גה, כ״י נ, דפוסים.
18 אמר: דפוסים: ואמר.
19 בר יצחק: גב, גה, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
20 עדים: כ״י נ, דפוסים: ״העדים״.
21 מי הן מעידין: כ״י נ, דפוס קושטא: ״מה הן מעידין״. דפוסים: מי הן מעידין ועל מה הן מעידין.
22 ועל מי הן מעידין: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: ומי עתיד ליפרע מהן.
23 אל השופטים: כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״לשופטים״.
24 דעו: וכן כ״י נ, דפוסים. בנוסח המסורה: ראו.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×