Rif by Bavli Megillah 25b – רי"ף לפי סדר תלמוד בבלי מגילה כה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וּמָה לפנים וּמָה לְאָחוֹר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה לוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דְאַבְרָהָם קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה תָמָר וִיהוּדָה נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דִיהוּדָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן שְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדִי. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל שֶׁכֵּן דְּנִיחָא לְהוּ דְּהָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה. קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא פָּיְיגָא דַּעְתַּיְיהוּ דְצִבּוּרָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אַזְהָרוֹת וָעוֹנָשִׁין נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתוּ לְמֶעְבַּד מִיִּרְאָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם [מַעֲשֵׂה אַבְשָׁלוֹם נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם] פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִיקָרֵיהּ דְּדָוִד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דְבִנְיָמִין קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ״הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ״ (יחזקאל ט״ז:ב׳) נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹרֵא לְמַעְלָה מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ אָמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה בּוֹדֵק בְּתוֹעֲבוֹת יְרוּשָׁלַיִם צֵא וּבְדוֹק בְּתוֹעֲבוֹת אִמֶּךָ בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בּוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל.: וְאֵלּוּ נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין (רעבד״ן סִימָן) מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לְכָבוּל וְהָיָה קוֹרֵא חַזַּן הַכְּנֶסֶת ״וַיְהִי בִּשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל״ (בראשית ל״ה:כ״ב) וְאָמַר לוֹ לַמְּתוּרְגְּמָן (הַפְסֵק) אַל תְּתַרְגֵּם אֶלָּא אַחֲרוֹן וְשִׁיבְּחוּהוּ חֲכָמִים. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם אֵיזֶה מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי מִן ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה״ (שמות ל״ב:כ״א) עַד ״וַיַּרְא מֹשֶׁה״ (שמות ל״ב:כ״ה). תַּנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְשׁוּבוֹתָיו שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה שֶׁהֱשִׁיבוֹ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה פָּקְרוּ הַמִּינִין¹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״ (שמות ל״ב:כ״ד).: בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״יִשָּׂא״ (במדבר ו׳:כ״ו).: מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן לֹא נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין וְהָא אָמְרַתְּ מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם לָא קַשְׁיָא ^אהָא דִּכְתִיב אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד הָא דִּכְתִיב אַמְנוֹן סְתָמָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כׇּל הַמִּקְרָאוֹת הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה לִגְנַאי קוֹרִין אוֹתָן לְשֶׁבַח כְּגוֹן: ״יִשְׁגָּלֶנָּה״ – ״יִשְׁכָּבֶנָּה״ (דברים כ״ח:ל׳), ״בַּעֲפוֹלִים״ – ״בַּטְּחוֹרִים״ (דברים כ״ח:כ״ז), ״חִרְיוֹנִים״ – ״דִּבְיוֹנִים״ (מלכים ב ו׳:כ״ה), ״לֶאֱכוֹל אֶת חוֹרֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי שִׁינֵּיהֶם״ – ״לֶאֱכוֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם״ (מלכים ב י״ח:כ״ז). ״לְמַחֲרָאוֹת״ (מלכים ב י׳:כ״ז) – ״לְמוֹצָאוֹת״ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר לְמַחֲרָאוֹת כִּשְׁמָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא גְּנַאי לַעֲבוֹדָה זָרָה². אָמַר רַב נַחְמָן כֹּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא ^בבַּר מִלֵּיצָנוּתָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה³ דְּשַׁרְיָא דִּכְתִיב ״כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ״ (ישעיהו מ״ו:א׳) וּכְתִיב ״קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּיו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא״ וְגוֹ׳ (ישעיהו מ״ו:ב׳) ר׳רַבִּי יַנַּאי אָמַר מֵהָכָא ״לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ שְׁכַן שׁוֹמְרוֹן כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ״ (הושע י׳:ה׳) אַל תִּקְרֵי כְּבוֹדוֹ אֶלָּא כְּבֵידוֹ. אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא שְׁרֵי לֵיהּ לְבַר יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר לֵיהּ לְגוֹי⁴ שִׁקְלֵיהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה⁵ וְאַנְּחֵיהּ בְּשִׁין תָּיו שֶׁלּוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי הַאי מַאן דסנאי שׁוּמְעָנֵיהּ שְׁרֵי לֵיהּ לְבַזּוֹיֵיהּ בגימ״לבְּגִימֶל ושי״ןוְשִׁין הַאי מַאן דְּשַׁפִּיר שׁוּמְעָנֵיהּ שְׁרֵי לְשַׁבּוֹחֵיהּ וּמַאן דְּשַׁבְּחֵיהּ יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ.:

הדרן עלך הקורא עומד

פרק ד – בני העיר

מתני׳מַתְנִיתִין: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת ^גבֵּית הַכְּנֶסֶת לוֹקְחִין תֵּיבָה תֵּיבָה לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ט

^ב טור יורה דעה קמ״ז:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ז:ה׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״ד
טור אורח חיים קנ״ג:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ג:ב׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המערערים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דעבודת כוכבים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

E/ע

הערותNotes

מסכת מגילה פרק שלישי {רי״ף מגילה ז׳.} {משנה מגילה ג:א} בני העיר שמכרו רחובה¹ של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת בית הכנסת לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות לוקחין ספרין ספרין לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרין ספרין לא יקחו מטפחות מטפחות {רי״ף מגילה ז׳:} לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב וכן [במותריהן]⁠²: {רי״ף מגילה ח׳:} {משנה מגילה ג:א-ג} מתני׳ אין מוכרין משל-רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו³ דברי ר׳ מאיר אמרו לו אם כן אף לא⁴ מעיר גדולה לעיר קטנה אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי {רי״ף מגילה ט׳.} אימתי שירצו יחזירוהו⁵ דברי ר׳ מאיר⁶ וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי ולבית⁷ הטבילה ולבית המים ר׳ יהודה אומר מוכרין אותו לשם⁸ חצר והלוקח מה שירצה יעשה⁹. ועוד אמ׳¹⁰ ר׳ יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורסין לתוכו¹¹ מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין¹² עושין אותו קפונדריא¹³ שנאמר {ויקרא כו:לא} והשמותי את מקדשיכם קדושתן¹⁴ הן אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמות¹⁵ נפש¹⁶: {רי״ף מגילה ט״ז.} {בבלי מגילה כה ע״ב} אזהרות ועונשין שבתורה נקראין ומתרגמין ולא חישינן דילמא אתי למעבד מיראה. מעשה אמנון בתמר¹⁷ נקרא ומתרגם¹⁸. [מעשה אבשלום בנשי אביו נקרא ומתרגם]⁠¹⁹ ולא חישינן לכבודו של-דויד. מעשה פילגש בגבעה נקרא ומתרגם. {יחזקאל טז:ב} הודע את ירושלם את תועבותיה²⁰ נקרא ומתרגם²¹. ומעשה באחד {רי״ף מגילה ט״ז:} שקרא לפני ר׳ אליעזר הודע את ירושלם את תועבותיה²² אמרו לו²³ צא והודע את²⁴ תועבתיה של-אמך²⁵ ולית הילכתא כותיה. {בה״ג²⁶} והמרכבה קורין אותה²⁷ לרבים. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם. [מעשה]⁠²⁸ בר׳ חנניה²⁹ בן גמליאל שהלך לכבול³⁰ והיה קורא {בראשית לה:כג} ויהי בשכון ישראל³¹ ואמר לו לתורגמן³² אל תתרגם אלא אחרון ושבחוהו חכמים. מעשה עגל³³ השני נקרא ולא מתרגם פיר׳ משום כבודו של-אהרן ואילו הן מעשה עגל השני [מן]⁠³⁴ {שמות לב:כא-כה} ויאמר משה [אל אהרן]⁠³⁵ מה עשה לך העם הזה עד וירא משה את העם כי פרוע הוא {בה״ג³⁶} ועוד פסוק אחד³⁷ {שמות לב:לה} ויגף ייָ׳י את העם³⁸. ברכת כהנים נקראין ולא מתרגמין מאי טעמא משום {במדבר ו:כו} ישא. מעשה דויד ואמנון לא³⁹ נקראין ולא מתרגמין. והא אמרת (רישא⁴⁰) מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם לא קשיא הא דכתיב {שמואל ב יג:א} אמנון בן דויד והא דכתיב אמנון סתאמא: תנו רבנן כל המקראות שכתובין⁴¹ בתורה לגנאי קורין אותן⁴² לשבח {דברים כח:ל} ישגלנה ישכבנה {דברים כח:כז; שמואל א ה:ו,ט,יב} בעפלים בטחרים⁴³ {מלכים ב ו:כה} חריונים⁴⁴ דביונים {מלכים ב יח:כז ישעיה לו:יב} לאכול את חוראיהם⁴⁵ ולשתות את שניהם⁴⁶ לאכל את צואתם ולשתות⁴⁷ את מימי רגליהם {מלכים ב י:כז} למחראות למוצאות. ר׳ יהושע בן קרחה אומר⁴⁸ למחראות כשמה מפני שגנאי היא⁴⁹ לעבודה זרה דאמר רב נחמן כל ליצנותא אסורה⁵⁰ בר מלצנותא דעבודה זרה דשריא דכתיב {ישעיהו מו:א-ב} כרע בל קורס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו ר׳ ינאי אמר מהכא {הושע י:ה} לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו כבודו [אל תקרי⁵¹ כבודו אלא כבידו {כפי׳ ר״ח} כאלו⁵² ניטל כבידו]⁠⁵³ ובטלה תאותו⁵⁴ ואין מועיל כלום וזה הוא לשון לצנות. אמ׳ רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל⁵⁵ למימר ליה לגוי שקליה לעבודה זרה ואנחיה⁵⁶ [בשין תיו]⁠⁵⁷ שלך והאי מאן דסאני שמעאניה⁵⁸ שרי⁵⁹ לבזוייה⁶⁰ בגימל ושין {פי׳ ר״ח} פיר׳ בן [שפחה] בן [גויה]⁠⁶¹ [וגרסינן]⁠⁶² בסנהדרין⁶³ כמאן קרינן⁶⁴ לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כי האי תנא וכול׳: {תוספתא מגילה ג:כא⁶⁵} תוספתא הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד⁶⁶ אין מכנין אותו לרבים ר׳ יהודה אומר המתרגם פסוק אחד בצורתו⁶⁷ הרי זה [בדאי]⁠⁶⁸ והמוסיף הרי זה מגדף. תורגמן העומד לפני חכם⁶⁹ אינו רשאי לא⁷⁰ לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן הוא אביו או רבו: סליקא לה מסכתא דמגלה ברחמי שמיאמהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.

הערות

¹ רחובה: כ״י א לפני הגהת המנקד: ״רחבה״.

² במותריהן: כ״י א (כאן): במותרין. בגמרא שם: ״במותריהם״.

³ אותו מקדושתו: וכן ב-ג^לח, רמב״ם פיהמ״ש. ג^א: ״אותו מקדושתן״. כ״י נ: ״אותו מגדלתו״. דפוסים: אותם מקדושתם.

⁴ לא: חסר בכ״י נ.

⁵ שירצו יחזירוהו: ג^יח: ״שירצו יחזירהו״. ג^לח: ״שירצה שיחזרוהו״.

⁶ מאיר: חסר ב-ג^יא.

⁷ ולבורסקי ולבית: כ״י נ: ״לבורסקי לבית״.

⁸ לשם: ג^לח, דפוס קושטא: ״לשום״.

⁹ ג^יא נוסף: ״וכו׳⁠ ⁠״.

¹⁰ אמ׳: ג^יא ג^יח: ״דאמ׳⁠ ⁠״.

¹¹ בתוכו, לתוכו: וכן בה״ג דפוס ורשה. בר״ח: ״לתוכו, בתוכו״ כבה״ג כ״י ותיקן. ג^יח, כ״י נ: ״בתוכו, בתוכו״, וכן ברמב״ם פיהמ״ש. דפוסים: לתוכו, לתוכו.

¹² ואין: דפוסים: אין.

¹³ קפונדריא: כך בכל מקום בכ״י א. וכן ג^יח: ״קפונדריה״. ג^יז (בגמ׳ להלן): ״קפינדריא״. כ״י נ, דפוסים: ״קפנדריא״ כברמב״ם פיהמ״ש (שם מנוקד).

¹⁴ קדושתן: כן כל כה״י, כבר״ח אשכול (הלכות צדקה). דפוסים: בקדושתן, כברמב״ם בפיהמ״ש ובמשנ״ת הלכות בית הבחירה (ו:טז).

¹⁵ עגמות: ג^יח: ״עגומת״, וכן בכ״י א בגמרא כאן (פעמיים). ראה שאילתות ויחי (סי׳ לז). ג^א, כ״י נ, דפוסים: ״עגמת״, כבר״ח (ובערוך- אג״ם), ורמב״ם פיהמ״ש (שם מנוקד).

¹⁶ ועוד אמ׳ ר׳ יהודה בית הכנסת שחרב...נפש: חסר ב-ג^לח. ג^יא עד ״מספידין וכו׳⁠ ⁠״.

¹⁷ בתמר: וכן ג^יא, ובה״ג כ״י. ג^א, כ״י נ, דפוסים: ״ותמר״.

¹⁸ מעשה אמנון...ומתרגם: חסר ב-ג^לב (שמא מפני שכבר נרשם למעלה).

¹⁹ מעשה אבשלום...ומתרגם: ג^א, ג^יא, ג^לב, כ״י נ, דפוסים וכן בה״ג. חסר בכ״י א (שמא מחמת הדומות).

²⁰ את תועבותיה: חסר ב-ג^א, כבמשנה.

²¹ ג^לב מוסיף: ״ולא חיישינן״.

²² את תועבותיה: וכן בדפוסים. חסר ב-ג^א, ג^יא, ג^לב, כ״י נ. ראה במשנה.

²³ לו: דפוסים: ליה.

²⁴ והודע את: ג^לב, כ״י נ: ״והודעת״. ג^א, ג^יא רק: ״והודע״.

²⁵ תועבתיה של-אמך: וכן ב-ג^א, ג^יא, ג^לב, ממטבע המקרא. כ״י נ, דפוס קושטא: תועבות אמך. דפוסים: תועבת אמך. כל זה כלשון המעשה שבתוספתא במקום זו שבבבלי. וכן המשפט הבא: ״והמרכבה...לרבים״ ישנו בתוספתא ולא בבבלי. כך הוא גם בה״ג (המעשה אינו בה״ג), ואפשר שכך היה בתלמוד שלפניהם.

²⁶ ע״פ תוספתא כאן (ג:יט), גם שם סמוך לאחר המאמר שקודם לו כאן.

²⁷ אותה: וכן ב-ג^א, ג^יא, ג^לב, כ״י נ. דפוסים: אותו.

²⁸ מעשה: ג^א, ג^יא, ג^לב, כ״י נ, דפוסים. כ״י א: ״ומעשה״, כבמאמר הקודם.

²⁹ חנניה: ג^א, דפוסים: ״חנינא״.

³⁰ לכבול: כ״י נ: ״לגבול״.

³¹ כ״י נ מוסיף: ״וגו׳⁠ ⁠״.

³² לתורגמן: כ״י נ: ״לתרגמן״. ג^א, ג^לב, דפוסים: ״למתורגמן״.

³³ עגל: כ״י נ: ״העגל״. ראה משנה. וכן בהמשך שם.

³⁴ מן: ג^א, ג^לב, כ״י נ, דפוסים וכן בה״ג. חסר בכ״י א.

³⁵ אל אהרן: חסר בכ״י א.

³⁶ גם זה בתוספתא, ואפשר שהיה בתלמוד שלפניהם.

³⁷ ועוד פסוק אחד: וכן ג^א. ג^לב, כ״י נ: ״ועוד פסוק אחר״. דפוסים רק: ועד פסוק.

³⁸ כ״י נ מוסיף: ״וגו׳⁠ ⁠״.

³⁹ לא: וכן ב-ג^א, ג^לב. חסר בכ״י נ.

⁴⁰ רישא: חסר ב-ג^א, כ״י נ, דפוסים.

⁴¹ שכתובין: וכן ב-ג^א, כ״י נ, ר״ח. דפוסים: הכתובים כבה״ג (דפוס).

⁴² אותן: ג^א: ״אותה״.

⁴³ בעפלים בטחרים: וכן ב-ג^א, ג^לב. כ״י נ, דפוסים: ״בעפולים בטחורים״.

⁴⁴ חריונים: וכן דפוסים, ובה״ג, ר״ח. כ״י נ: ״חרי יונים״. ג^א, ג^לב, דפוס קושטא: ״חורי יונים״.

⁴⁵ חוראיהם: כמסורת הכתיב בישעיהו. ג^לב: ״חריהם״ כמסורת הכתיב במלכים. ג^א, כ״י נ, דפוסים: ״חוריהם״.

⁴⁶ ולשתות את שניהם: חסר ב-ג^לב. ג^א, דפוסים: ולשתות את מימי שניהם.

⁴⁷ לאכול, ולשתות, לאכל, ולשתות: בכ״י נ הסדר: ״לאכול, לאכול, ולשתות, ולשתות״.

⁴⁸ אומר: בדפוס קושטא חסר. דפוסים: אמר.

⁴⁹ היא: ג^א, כ״י נ: ״הוא״, וכן בה״ג. חסר בדפוסים.

⁵⁰ אסורה: כ״י נ, דפוסים: אסירא.

⁵¹ תקרי: ג^א, דפוסים. כ״י נ: ״תקרא״.

⁵² כאלו: כ״י נ: ״כלומ׳ כאלו״. אינו בר״ח.

⁵³ אל תקרי...כבידו: ג^א, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י א.

⁵⁴ ובטלה תאותו: אינו בר״ח שלפנינו.

⁵⁵ לבר ישראל: וכן ב-ג^א, כ״י נ. דפוסים: לישראל.

⁵⁶ שקליה, ואנחיה: כ״י נ: ״שקלה, ואנחה״.

⁵⁷ בשין תיו: ג^א, כ״י נ, דפוסים, וכן בר״ח, וכן בשאילתות פרשת יתרו (סי׳ נח). כ״י א: ״לשין תיו״.

⁵⁸ דסאני שמעאניה: כ״י נ: ״דסנו שמעניה״. ג^א, דפוסים: ״דסני שומעניה״, וכן בשאילתות שם ובר״ח.

⁵⁹ שרי: כ״י נ: ״שרי ליה״.

⁶⁰ לבזוייה: דפוסים: לבזויי.

⁶¹ בן שפחה בן גויה: ג^א, כ״י נ, כבר״ח, מתאים לסדר ראשי התיבות שבשאילתות שם: ״בשין וגימל״. כ״י א: ״בן גויה בן שפחה״, כסדר ראשי התיבות כאן. דפוס קושטא: בן שפחה בן נדה דפוסים: בן שפחה בן גיורתא.

⁶² וגרסינן: ג^א, כ״י נ, דפוסים, כבר״ח: ״כדגרסינן״. כ״י א פותח מאמר חדש אחר נקודת-פסיק: ״גרסינן״.

⁶³ סנהדרין נב ע״א, גם זה בפירוש ר״ח כאן.

⁶⁴ קרינן: דפוסים: קרינא, וכן בר״ח.

⁶⁵ מובא כאן ובר״ח, אלא שם ללא ציון המקור. וכן בה״ג (לא ציון) עד {מגדף}.

⁶⁶ ליחיד: ג^א: ״יחיד״.

⁶⁷ בצורתו: כ״י נ, דפוסים: ״כצורתו״.

⁶⁸ בדאי: רק בכ״י א: ״בדאדי״.

⁶⁹ חכם: וכן בר״ח. דפוסים: חכמים.

⁷⁰ לא: וכן בר״ח, רמב״ם משנ״ת הל׳ תלמוד תורה (ד:ג). חסר בדפוסים.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון