Rif by Bavli Megillah 18a – רי"ף לפי סדר תלמוד בבלי מגילה יח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם״ (הושע ג׳:ה׳) וְכֵיוָן שֶׁבָּא דָּוִד בָּאתָה תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״ (ישעיהו נ״ו:ז׳). וְכֵיוָן שֶׁבָּאת תְּפִלָּה בָּאת עֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וְכֵיוָן שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה בָּאתָה תּוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר ״זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״ (תהלים נ׳:כ״ג). וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה דִּכְתִיב ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״ (ויקרא ט׳:כ״ב). אֵימָא קוֹדֶם עֲבוֹדָה לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְגוֹ׳ מִי כְּתִיב לַעֲשׂוֹת מֵעֲשׂוֹת כְּתִיב. וְלֵימְרַהּ אַחַר הָעֲבוֹדָה לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב זוֹבֵחַ תּוֹדָה. מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהַאי סְמוֹךְ אַהַאי מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה חֲדָא מִילְּתָא הִיא. וּמָה רָאוּ לוֹמַר שִׂים שָׁלוֹם אַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״ (במדבר ו׳:כ״ז) בְּרָכָה דהקב״הדְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כ״ט:י״א). וְכִי מֵאַחַר דְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים תִּקְּנוּ תְּפִלָּה עַל הַסֵּדֶר שִׁמְעוֹן הַפָּקוֹלִי מַאי הִסְדִּיר שְׁכָחוּם וְחָזַר וְסִדְּרוּם. מִכָּאן וְאֵילָךְ אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב ״מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ״ (תהלים ק״ו:ב׳) לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ לְמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִדַּאי נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ״הַיְסוּפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע״ (איוב ל״ז:כ׳). דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָּא וְאָמְרִי לַהּ אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹר חַיִל מַאי דִּכְתִיב ״לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה״ (תהלים ס״ה:ב׳) סַמָּא דְּכוֹלָּה מַשְׁתּוּקָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִלָּה בְּסֶלַע מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין.: קְרָאָהּ עַל פֶּה לֹא יָצָא וְכוּ׳.: מְנָלַן אָמַר רָבָא אָתְיָא זְכִירָה זְכִירָה כְּתִיב הָכָא וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וּכְתִיב הָתָם ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר״ (שמות י״ז:י״ד) מָה לְהַלָּן בְּסֵפֶר אַף כָּאן בְּסֵפֶר. וּמִמַּאי דְּהַאי זְכִירָה קְרִיאָה הִיא דִּלְמָא עִיּוּן בְּעָלְמָא לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ (דִּכְתִיב) ״זָכוֹר״ (דברים כ״ה:י״ז) יָכוֹל בַּלֵּב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא תִּשְׁכָּח״ (דברים כ״ה:י״ט) הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים זָכוֹר בַּפֶּה.: קְרָאָהּ תַּרְגּוּם לֹא יָצָא וְכוּ׳.: הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּכְתִיבָה מִקְרָא וְקָרֵי לַהּ תַּרְגּוּם הַיְינוּ עַל פֶּה לָא צְרִיכָא דִּכְתִיבָה תַּרְגּוּם וְקָרֵי לַהּ תַּרְגּוּם.: אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז וְכוּ׳.: וְהָא אָמְרַתְּ קְרָאָהּ בְּכׇל לָשׁוֹן לֹא יָצָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּלַעַז יְוָונִי. הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּכְתִיבָה אַשּׁוּרִית וְקָרֵי לַהּ יְוָונִית הַיְינוּ עַל פֶּה א״ראָמַר רַבִּי אַחָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁכְּתוּבָה בְּלַעַז יְוָונִית. וא״רוְאָמַר רַבִּי אַחָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית ל״ג:כ׳) דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמִזְבֵּחַ קְרָא לֵיהּ יַעֲקֹב אֵל וַיִּקְרָא לוֹ יַעֲקֹב מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא וַיִּקְרָא לוֹ לְיַעֲקֹב אֵל וּמִי קְרָאוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֵיתִיבִי קְרָאָהּ גִּיפְּטִית עִבְרִית עֵילָמִית מָדִית יְוָונִית לֹא יָצָא. הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא ^אגִּיפְּטִית לְגִיפְּטִים עִבְרִית לְעִבְרִים עֵילָמִית לְעֵילָמִים יְוָונִית לִיוָונִים יָצָא. אִי הָכִי רַב וּשְׁמוּאֵל אַמַּאי מוֹקְמִי לַהּ למתני׳לְמַתְנִיתִין בְּלַעַז יְוָונִית לוקמה בְּכֹל לַעַז [אֶלָּא מַתְנִיתִין כְּבָרַיְיתָא] וְכִי אִיתְּמַר דְּרַב וּשְׁמוּאֵל בְּעָלְמָא אִיתְּמַר רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לַעַז יְוָונִי לַכֹּל כָּשֵׁר. וְהָא קָתָנֵי יְוָונִית לִיוָונִים אִין לְכוּלֵּי עָלְמָא לָא אִינְהוּ דַּאֲמוּר כרשב״ג דִּתְנַן רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף סְפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָונִית. וְלֵימְרוּ הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִי אָמְרִי הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי שְׁאָר סְפָרִים אֲבָל מְגִילָּה דִּכְתִיב בַּהּ כִּכְתָבָם אֵימָא לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא וְכוּ׳.: וְהָא לָא יָדַע מַאי קָאָמְרִי מִידֵּי דְּהָוֵה אַנָּשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא אַטּוּ אֲנַן הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים מִי יָדְעִינַן אֶלָּא מִצְוַת קְרִיאָה וּפַרְסוֹמֵי נִיסָּא הָכָא נָמֵי מִצְוַת קְרִיאָה וּפַרְסוֹמֵי נִיסָּא.: קְרָאָהּ סֵירוּגִין יָצָא וְכוּ׳.: לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי סֵירוּגִין שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דְּקָאָמְרָה לְהוּ לְרַבָּנַן דהוי עָיְילִי פִּסְקֵי פִּסְקֵי לְבֵי רַבִּי עַד מָתַי אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי חֲלוֹגְלוֹגוֹת שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּאֲמַרָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְבַדַּר פַּרְפְּחִינֵי עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגְךָ. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ״ (משלי ד׳:ח׳) שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוָות אָמְרָה לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמַזְיֵיהּ אֲמַרָה לֵיהּ עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״הַשְׁלֵךְ עַל ה׳ יְהָבְךָ״ (תהלים נ״ה:כ״ג) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזֵילְנָא בַּהֲדֵי הָהוּא טַיָּיעָא וְקָא דָרֵינָא טוּנָא וַאֲמַר לִי שְׁקוֹל יַהְבָּיךְ וּשְׁדִי אַגַּמְלַאי. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד״ (ישעיהו י״ד:כ״ג) שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוָות אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁקוּלִי טָאטִיתָא וְטַאטִי בֵּיתָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן קְרָאָהּ סֵירוּגִין יָצָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה ב׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תר״צ:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״צ:ט׳

E/ע

הערותNotes

{רי״ף מגילה ד׳:}
{בבלי מגילה יח ע״א} אבל קורין אותה¹ ללעוזות² בלעז: והוא³ שכתובה בלעז⁴. ותניא גפטית לגפטים ועברית לעברים⁵
{רי״ף מגילה ה׳.}
יונית ליונים [יצא]⁠⁶:
והלועז⁷ ששמע אשורית יצא: ואע״ג דלא ידע מאי קאמרי יצא ידי חובה דהא נשים⁸ ועמי הארץ דלא ידעי מאי קאמרי⁹ ואפילו הכי (נמי¹⁰) נפקי¹¹ ידי חובתיהו דהא¹² איכא מצות קריאה ופרסומי ניסא:
{רי״ף מגילה ה׳.}
{בבלי מגילה יח ע״א} גמ׳ מאי סירוגין [פיסקי פיסקי]⁠¹³ כגון שקורא מעט ושוהה¹⁴ וחוזר וקורא מעט ושוהה¹⁵ עד שיקרא¹⁶ את כולה יצא¹⁷:
{בבלי מגילה יח ע״א-ע״ב} תנו רבנן קראה סירוגין יצא סירוסין¹⁸ לא יצא:
{ירושלמי מגילה ב:ב} ירוש׳¹⁹ סירוגין קיטועין (קיטועין)⁠²⁰. סירוסין קרי²¹ חדא פרא חדא²² {כפירוש ר״ח} פיר׳ קורא פסוק²³ אחד ומניח אחד כגון [שקורא]⁠²⁴ פסוק ראשון²⁵ ומדלג [פסוק שני וקורא פסוק]⁠²⁶ שלישי וחוזר וקורא פסוק שני²⁷ שדילג²⁸. הקורא כי האי גונא לא יצא דהוה ליה²⁹ כקורא³⁰ למפרע.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.

הערות

¹ אותה: וכן ב-ג^א, ג^ה, ג^יא, ג^לח, דפוסים. חסר בכ״י נ, כ״י קרפנטרץ (כאן).

² ללעוזות: וכן ב-ג^א, ג^ה, ג^יא, כ״י נ, דפוס קושטא. ג^לח, כ״י קרפנטרץ: ״ללעזות״. דפוסים: ללועזות, כגירסתו במשנה שם.

³ והוא: ג^לח, כ״י נ: ״והיא״. כ״י קרפנטרץ: ״והני מילי״.

⁴ והוא שכתובה בלעז: חסר ב-ג^יא.

⁵ לגפטים, לעברים: דפוס קושטא: לגפטיים, לעבריים. דפוסים: לגפטים, לעבריים.

⁶ יצא: ג^א, ג^ה, ג^ו, ג^יא, ג^לח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, וכן בר״ח. חסר בדפוסים וכן חסר בכ״י א לפני הגהה.

⁷ והלועז: ג^ה, ג^ו: ״והלעוז״.

⁸ ידי חובה דהא נשים: ג^א, ג^ו, ג^יא, דפוסים: ״מידי דהוה אנשים״, וכן בהלכות ריצ״ג. חסר בר״ח.

⁹ יצא ידי...קאמרי: חסר ב-ג^ה. הוכפל בכ״י א (כנראה בשניהם מחמת הדומות).

¹⁰ נמי: רק בכ״י א.

¹¹ נפקי: כ״י נ: ״נפיק״.

¹² דהא: חסר ב-ג^יא.

¹³ פיסקי פיסקי: ג^א, ג^ה, ג^ו, ג^יא, ג^לח, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. וכן בר״ח. כ״י א, כ״י נ: ״פסקי פסקי״.

¹⁴ כגון שקורא מעט ושוהה: ג^לח: ״כגון שקורא מעט ושוהה מעט״. ג^יא: ״מי שקרא מעט ושהה״.

¹⁵ מעט ושוהה: ג^לח רק: ״מעט״. כ״י נ רק: ״ושוהה״.

¹⁶ שיקרא: וכן בכ״י קרפנטרץ. ג^יא, כ״י נ: ״שקרא״. ג^א, ג^ה, ג^ו, ג^לח, דפוסים: ״שקורא״.

¹⁷ יצא: חסר ב-ג^יא, כ״י נ.

¹⁸ סירוסין: כ״י נ: ״קראה סירוסין״.

¹⁹ רק סופו (מ״סירוסין״ ואילך) מובא בר״ח כאן, ללא ציון המקור.

²⁰ קיטועין: וכן ב-ג^יא. ג^א, ג^לח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ: ״קטועין״, ג^ה: ״קטועים״. רק כ״י א פעמיים: ״קיטועין קיטועין״.

²¹ קרא: דפוסים. ג^לח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ. דפוסים: קרי. חסר בכ״י א, ג^א, ג^ה, ג^ו, ג^יא, כפי שחסר בר״ח.

²² חדא: ג^א, ג^ה, ג^יא, ג^לח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים וכן בר״ח. חסר ב-ג^ו, וכן חסר בכ״י א לפני הגהה.

²³ קורא פסוק: וכן ב-ג^לח. חסר ב-ג^יא, כ״י קרפנטרץ. ג^א, ג^ה, ג^ו, כ״י נ, דפוסים רק: ״קורא״. בכ״י א הכתיב: ״פיסוק״ כברוב מקומות שם.

²⁴ שקורא: ג^א, ג^ה, ג^ו, ג^יא, ג^לח, כ״י נ, כ״י קרפנטרץ, דפוסים. כ״י א: ״קורא״.

²⁵ ראשון: וכן ב-ג^לח. ג^א, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״אחד״ כלשון הירושלמי המתפרש. חסר ב-ג^ה, ג^ו, ג^יא, כ״י נ. כבר״ח.

²⁶ ומדלג פסוק שני וקורא פסוק: ג^ה, ג^ו, ג^יא, ג^לח, כ״י קרפנטרץ. ג^א: ״ומדלג שני וקורא בפסוק״ דפוסים: ומדלג השני וקורא פסוק. כ״י א רק: ״ומדלג לפיסוק״. כ״י נ: ״ומניח פסוק שני וקורא״. (ר״ח: ״ומניח פסוק וקורא פסוק״).

²⁷ פסוק שני: וכן ב-ג^א, כ״י נ. ג^יא, ג^לח: ״פסוק השני״. ג^ה, ג^ו, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״הפסוק השני״, כבר״ח.

²⁸ שדילג: ג^ה: ״שדילג אותו״.

²⁹ ליה: חסר ב-ג^ה.

³⁰ כקורא: חסר בדפוסים.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון