גמרא
פירוש
אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבָּעִים זִימְנִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף כתובות ט׳:} {בבלי כתובות כב ע״ב} תנו רבנן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים1 לא נתגרשה הרי זו לא תינשא ואם נישאת לא תצא ר׳ מנחם בר׳ יוסי אומר תצא אמר ר׳ מנחם בר׳ יוסי אימתי אני אומר תצא בזמן שבאו עדים ואחר כך נישאת אבל נישאת ואחר כך באו עדים לא תצא מיכדי תרי ותרי נינהו הבא עליה באשם תלוי קאי אמ׳ רב ששת כגון שנשאת לעד אחד2 מעדיה היא גופה באשם תלוי קימא3 באומרת בריא לי אמר ר׳ יוחנן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת הרי זו לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תינשא ואם נישאת תצא מאי שנא רישא ומאי שנא סופא. אמר רבא ראה רבי יוחנן דבריו של ר׳4 מנחם בר׳ יוסי5 בגירושין ולא ראה במיתה מאי טעמא מיתה אינה יכולה מכחשתו גירושין יכולה מכחשתו6 ואף על גב דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה הני מילי היכא דליכא עדים דקא מסייעי לה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה. רב אשי אמר כגון דאמרי עכשיו מת עכשיו גירשה7 מיתה ליכא לברורה גירושין איכא לברורה דאמרינן לה אם איתה דהכי הוא {רי״ף כתובות י׳.} אחוי גטיך. ושמעינן מיהא דרב אשי דהיכא דקא משהדי לאחר זמן לא שנא מיתה ולא שנא גירושין היכא דקא מכחשי אהדדי לא תינשא לכתחלה8 ואם נישאת לא תצא ולית הילכתא כר׳ מנחם בר׳ יוסי לא במיתה ולא בגירושין דקימא9 לן כרב אשי דבתרא הוא10. {בבלי כתובות כב ע״ב-כג ע״א} תנו רבנן שנים11 אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה הרי זו לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תינשא ואם נישאת תצא מאי שנא רישא ומאי שנא סופא אמר רב פפא תרגומה12 בעד אחד עד אחד אומר נתקדשה ועד אחד אומר לא נתקדשה תרויהו בפנויה קא13 משהדי והאי דקאמר נתקדשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים [סופא]14 עד אחד אומר נתגרשה ועד אחד אומר לא נתגרשה תרויהו באשת איש קא משהדי והאי דקאמ׳ נתגרשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים רב אשי אמר לעולם תרי ותרי ואיפוך שנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתקדשה הרי זו לא תינשא ואם נשאת תצא מאי טעמא לא ראינו15 אינה ראיה. ואף על גב דדיירו כולהו16 בחד חצר17 לא אמרינן אם איתה דקדיש קלא אית לה למילתא משום דעבידי אינאשי דמיקדשי בצינעה סופא שנים אומרים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתגרשה18 הרי זו לא תינשא ואם נישאת לא תצא דעבידי19 אינשי דמגרשי בצינעה: {רי״ף שבועות ה׳.} {בבלי כתובות כב ע״ב20} והיכא דלא הוחזקה נדה ותבעה בעלה ואמרה לו טמאה אני וחזרה ואמרה לו21 טהורה אני אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת: {בבלי שבת סד ע״ב22} תנו רבנן {ויקרא טו:לג} והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו תהא בנדתה לא תכחול ולא תפרכס23 עד שתבוא במים עד שבא ר׳ עקיב׳ ולימד אם כן נמצאתה מגנה24 על בעלה ונמצא בעלה מגרשה הא מה אני מקיים והדוה בנדתה [תהא בנדתה]25 עד שתבוא במים. וקיימא לן דנדה וזבה אינן צריכות מים חיים דתניא {תוספתא26 מגילה א, זבים ג} אין בין זב לזבה אלא שהזב טעון ביאת מים חיים וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים אלא מי מקוה בלבד {בבלי עירובין ד ע״ב, יד ע״ב} שכל הגוף עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלוש אמות שיערו27 חכמים מי מקוה ארבעים סאה: {ספרא שמיני פרשה ט} תנו רבנן אילו נאמר {ויקרא יא:לו} ומקוה מים יהיה טהור יכול אפילו מילא על כתיפו28 ועשה מקוה לכתחילה יהא טהור {רי״ף שבועות ה׳:} תלמוד לומר מעיין מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי29 שמים אי מה מעיין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא תלמוד לומר {ויקרא יא:לו} אך מעין המעיין מטהר בכל שהוא והמקוה בארבעים סאה אי מה מעין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין30 תלמוד לומר אך המעין מטהר בזוחלין והמקוה מטהר באשבורן. {משנה מקוואות ה:ה, עדיות א:ג} ותנן נמי במתני׳ הזוחלין כמעין והנוטפין כמקוה העיד ר׳ צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשירין: הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שאדם חייב לומר כלשון31 רבו שמאי אומר תשעת קבין וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלם והעידו משום שמעיה ואבטליון ששלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו את דבריהן. {משנה מקואות ז:ג} הא דתנן שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה הני מילי דלית ביה שיעורא אבל אית ביה שיעורא לא מיפסל דתנן היו בו ארבעים סאה ממלא בכתף ונותן לתוכו.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 אומרים: חסר ב-גי , גירונה. וכן שם בדברי ר׳ יוחנן בסמוך.
2 לעד אחד: גירונה, דפוסים: ״לאחד״.
3 קימא: גירונה: ״קאי״, כבלשון הקושיא לפניו.
4 ר׳: חסר ב-גי .
5 בר׳ יוסי: גי : ״ביר׳ יוסי״. חסר בגירונה, דפוסים.
6 מכחשתו... מכחשתו: כ״י נ : ״מכחישתו... מכחישתו״.
7 גירשה: כ״י נ : ״נתגרשה״.
8 לכתחלה: חסר בפדוסים.
9 דקימא: כ״י נ : ״וקימא״.
10 דבתרא הוא: כ״י נ : ״דהוה בתרא״.
11 שנים: דפוסים: שני .
12 תרגומה: כ״י נ : ״תרגימא״. דפוסים: תרגמא .
13 קא: חסר בדפוסים.
14 סופא: כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
15 ראינו: כ״י נ , דפוסים: ״ראינוה״.
16 דדיירי כולהו: דפוסים: ״דדיירו כולהון״.
17 בחד חצר: דפוסים: בחצר אחת .
18 שנתגרשה: חסר בדפוסים.
19 דעבידי: כ״י נ : ״דלא עבידי״.
20 וברי״ף כתובות פרק ב (דף ט ע״ב).
21 לו: וכן גי , כ״י נ . חסר בדפוסים, כפי שחסר ברי״ף כתובות (שם).
22 וברי״ף שבת פרק ו (דף כט ע״א). ואפשר שהמקור בספרא (זבים סוף פרק ט), כדרכו של הרי״ף בפרק זה.
24 נמצאתה מגנה: כ״י נ , דפוסים: ״נמצאת מתגנה״.
26 במקביל בה״ג מציין מקורו: {ותני בתוספתא}. אבל הרי״ף נמנע בכמה מקומות מלציין תוספתא בשמה במפורש, והציעה בלשון: {דתניא}.
27 שיערו: דפוסים : ושיערו .
28 כתיפו: גה : ״כתיפיו״.
29 בידי: דפוסים : בבידי .
30 בזוחלין: דפוסים : זוחלין .
31 כלשון: דפוסים : בלשון .
הערות
Gemara
Peirush