גמרא
פירוש
אִיקְּלַע רַבְנַאי אֲחוּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף כתובות ח׳.} {בבלי כתובות כא ע״ב} אמר רב הונא אמר רב1 שלשה שישבו לקיים את2 השטר שנים מהן מכירין חתמות3 ידי עדים ואחד אינו מכיר עד שלא {רי״ף כתובות ח׳:} חתמו מעידין בפניו וחותם משחתמו אין מעידין בפניו וחותם שמע מינה תלת שמע מינה עד נעשה דיין בדרבנן ושמע מינה דיינין המכירין חתמות ידי עדים אין צריכין להעיד בפניהם ושמע מינה דיינין שאינן מכירין חתמות ידי עדים צריכין4 להעיד בפני כל אחד ואחד. אמר רב פפא האי אישרתא5 דדיאני דכתיבא מיקמי דליחזו שהדי חתמות ידיהו פסולה משום דמיחזי כי-שיקרא {פי׳ ר״ח} ולית הילכתא כרב פפא דגרסינן6 בהאי מסכתא בפרק הכותב7 ליתה לדרב8 פפא דאמר רב נחמן אומר היה ר׳ מאיר9 אפילו מצאו באשפה וחתמו10 ונתנו לה כשר ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר׳ מאיר אלא בגיטי נשים דבענן {רי״ף כתובות ט׳.} כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא דאמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולווה בו שכבר נמחל שעבודו טעמא דנמחל שעבודו הא לשיקרא לא חישינן. ואיתיה11 נמי להאי מימרא בגטין בפרק כל גט שנכתב שלא לשום12 אשה13: {בבלי כתובות כא ע״ב-כב ע״א ע״פ פי׳ ר״ח} אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא עליו ערער על אחד מהן14 בגזלנותא עד שלא חתמו מעידין עליו שחזר בתשובה וחותם דהא במותב תלתה כחדא נינהו משחתמו אין מעידין עליו [שחזר]15 בתשובה וחותם16 דלאו במותב תלתה17 כחדא נינהו דבעידנא דחתמי הנך תרי לא הוה האי18 מצטרף בהדיהו וכאילו בלחודיהו הוו יתבי ודוקא ערער דגזלנותא הוא דמבטיל לצירופא דידהו אבל ערער דפגם משפחה ואיתברר השתא דכשר הוא כיון דמעיקרא כשר הוא 19 גלויי מילתא בעלמא הוא ולא בטיל צירופא דידהו וערער דגזלנותא נמי לא אמרן אלא דקא משהדי תרי דגזלנא הוא וקא אתו20 תרי אחריני ומשהדי דחזר ליה21 בתשובה דלא22 קא מכחשי להנך אבל אי אתו תרי אחריני ואמרי לאו גזלנא הוא דקא מכחשי להנך23 לא חתים כלל דהוו להו תרי לבהדי24 תרי והוה25 ליה גברא ספק פסול הילכך לא מחתמינן ליה כלל דלא מפקינן ממונא אפומיה. וראיה לדבר הא דתנו רבנן שנים שהיו חתומים על השטר [ומתו]26 ובאו שנים ואמרו כתב ידם הוא זה27 אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנין ואם יש עדים שהוא כתב ידם28 או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין29 אין נאמנין ומקשינן ומגבינן ביה אמאי תרי ותרי נינהו אלמא לא אמרינן אוקי גברא אחזקיה ומפקינן ממונא אפומיה: 30מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 רב: וכן גי גיב , כ״י נ , ר״ח. חסר ב-גו , דפוסים. ראה בה״ג (היל׳ עדות).
2 את: חסר בדפוסים.
3 חתמות: דפוסים : חתימות . וכן בכל המשך הקטע שם.
4 צריכין: גו : ״צריכין העדים״.
5 אישרתא: וכן גו . גיב , כ״י נ , דפוסים: ״אשרתא״, וכן בר״ח.
6 דגרסינן: דפוס קושטא : ומדגרסינן . דפוסים : מדגרסינן .
7 דגרסינן... הכותב: ההפנייה אינו בר״ח. המקור לקמן פה ע״א-ע״ב, מובא גם ברי״ף שם, פרק ט (דף מג ע״ב).
8 לדרב: דפוסים: לרב .
9 אומר היה ר׳ מאיר: גיב : ״היה ר׳ מאיר אומ׳ ״.
10 וחתמו: וכן גיב . כ״י נ , דפוסים: ״חתמו״.
11 ואיתיה: כ״י נ : ״ואיתא״. דפוסים: ואיתה .
12 לשום: כ״י נ : ״לשם״.
13 כל גט... אשה: בדפוסים שם הפרק: כל הגט . כל הקטע ״אמר רב פפא... לשיקרא לא חישינן״ מובא גם ברי״ף גיטין תחילת פרק ג (דף יב ע״ב-יג ע״א).
14 על אחד מהן: כ״י נ רק: ״על אחד״. אינו בגמ׳ אלא מלשון ר״ח.
15 שחזר: כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״שחתם״.
16 וחותם: וכן כ״י נ . חסר בדפוסים.
17 תלתה: חסר בדפוסים.
18 האי: וכן קטע גירונה. כ״י נ : ״הא״. חסר בדפוסים.
19 הוא: דפוסים: הוה .
20 וקא אתו: דפוסים: ואתו .
21 דחזר ליה: דפוסים: דהדר .
22 דלא: כ״י נ , גירונה: ״ולא״. גם בכ״י בהמ״ל 695 נראה שה-ד׳ הוא הגהה על ו׳.
23 דקא מכחשי להנך: חסר בכ״י נ , גירונה.
24 לבהדי: כ״י נ : ״בהדי״.
25 והוה: דפוסים : והוי . מכאן ואילך אינו מפירוש ר״ח.
26 ומתו: כ״י נ , גירונה, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
27 זה: חסר בדפוסים.
28 קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנין ואם יש עדים שהוא כתב ידם: וכן בקטע גירונה. דפוסים: וכו׳ עד . חסר בכ״י נ .
29 משטר שקרא עליו ערער והוחזק בבית דין: וכן גירונה. חסר בכ״י נ , דפוסים.
30 כ״י נ מוסיף: ״ועוד ראיה דגרסינן בקדושין בפרק האומר לחברו היכי דמי אלימא דבתרי אשתבאי ובתרי אמרי לא אשתבאי תרי ותרי נינהו מאי [רא]ית דסמכת אהני סמוך אהני כלומ׳ והוה ליה ינאי המלך ספק חלל ושמעת מינה דלא מוקמינן לה בחזקת כהונה כדהוה מעיקרא״. ההוספה מוכרת לר״ן, שהביא (ט ע״א סוף ד״ה עד שלא חתמו) בשם ״מקצת נסחי הלכות״.
הערות
Gemara
Peirush