גמרא
פירוש
אִיתָא לִדְרַב הוּנָא, כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּבַע מַלְוֶה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, הֵיכִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ? אֲמַר רָבָא: שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׂרְפָה. אִי הָכִי, מֵהֵיכָא מַיְיתֵי לַהּ? אֵלָּא אֲמַר רַב יוֹסֵף: שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה. סוֹף סוֹף מֵהֵיכָא מַיְיתֵי לַהּ? דְּטָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ. אִי הָכִי, כִּי מִשְׁתְּבַע מַלְוֶה נַמֵי, לִטְרַח לֹוֶה וְלַיְתֵּי! בִּשְׁלָמָא מַלְוֶה, יָדַע מַאן קָא עָיֵיל וְנָפֵק בְּבֵיתֵיהּ, וְאָזֵיל וְטָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ, אֵלָּא לֹוֶה, מִי יָדַע מַאן עָיֵיל וְנָפֵיק בְּבֵיתֵיהּ דְּמַלְוֶה? אַבַּיֵי אוֹמר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְעוֹן וְיֹאמַר לוֹ ״אַחַר שְׁבוּעָה מְצָאתִיהָ״. רַב אָשֵׁי אָמַר: אזֶה נִשְׁבַּע וְזֶה נִשְׁבַּע; זֶה נִשְׁבַּע שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְזֶה נִשְׁבַּע כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה, וְהָכִי קָאָמַר: מִי נִשְׁבַּע תְּחִילָּה? במַלְוֶה נִשְׁבַּע תְּחִילָּה, שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה, וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן. רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: רֵישָׁא דְּסֵיפָא תְּיוּבְתָא לְרַב הוּנָא. ״סֶלַע הִלְוִיתָנִי עָלָיו, שְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֵלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, סֶלַע הָיָה שָׁוֶה״, פָּטוּר. וְאִם אִיתָא לִדְרַב הוּנָא, מִגּוֹ דְּמִשְׁתְּבַע מַלְוֶה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, גלִישְׁתְּבַע נַמֵי אַגִּילְגּוּל שְׁבוּעָה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה! אֲמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא וַאֲמַר לִי: דתְּהֵא בְּמַאֲמִינוֹ. וּנְהֵמְנֵיהּ לֹוֶה לַמַּלְוֶה נַמֵי בְּהָא כַּמָּה הָוָה שָׁוֶה! לָא קִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. וּנְהֵמְנֵיהּ מַלְוֶה לַלֹּוֶה דְּקִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ! לָא מְהֵימָן לֵיהּ. וּמַאי שְׁנָא לֹוֶה דִּמְהֵימָן לֵיהּ לַמַּלְוֶה, וּמַאי שְׁנָא מַלְוֶה דְּלָא מְהֵימָן לֵיהּ לַלֹּוֶה? לֹוֶה מְקַיֵּים בֵּיהּ בַּמַּלְוֶה ״תּוּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם״ (משלי י״א:ג׳), מַלְוֶה מְקַיֵּים בֵּיהּ בַּלֹּוֶה ״וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם״ (משלי י״א:ג׳).כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף בבא מציעא י״ט.} {בבלי בבא מציעא לה ע״א} ההוא גברא דאפקיד כיפי גבי חבריה אמר ליה הב לי כיפאי אמר ליה לא ידענא היכא אתנחתינהו1 אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה כל דלא2 ידענא פשיעותא היא זיל שלים לא שילם3 אגבייה רב נחמן לאפדניה מיניה לסוף אשתכח כיפי ואיקור אמר רב נחמן הדרי כיפי למריהו והדרא אפדנא למרה. אמר רבא הוה יתיבנא קמיה דרב נחמן ופירקין המפקיד4 הוה ואמינא ליה שילם ולא רצה לישבע ולא אהדר לי ולא מידי ושפיר עבד דלא אהדר לי ולא מידי מאי טעמא התם לא אטרחיה לבי דינא הכא אטרחיה לבי דינא דהא הדר אגבייה לאפדניה מיניה בעל כרחיה. לימא קסבר רב נחמן שומא הדרא לעולם לא שאני התם דשומא בטעות הואי דהא הוו כיפי מעיקרא. אמרי נהרדעי שומא הדרא עד תריסר ירחי שתא אמר אמימר אנא נהרדעאה אנא וסבירא לי דשומא הדרא לעולם והילכתא שומא הדרא לעולם משום שנאמר {דברים ו:יח} ועשית הישר והטוב בעיני יי׳: {בבלי בבא מציעא לה ע״א-ע״ב} פשיטא שמו ליה לבעל חוב ואזל איהו שמה5 לבעל חוב דיליה6 אמרינן ליה לא עדיפת מגברא דאתית מחמתיה זבנה אורתה יהבה במתנה הני אדעתא דארעא נחות ולאו אדעתא {רי״ף בבא מציעא י״ט:} דזוזי נחות7 ולא הדרא שמו לה לאשה ואינסיבא או שמו מינה8 דאיתתא ואינסיבא בעל בנכסי אשתו לוקח הוי לא9 מהדר ולא מהדרינן ליה דאמר ר׳ יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי10 מלוג בחיי בעלה11 ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אגביה איהו מדעתיה בחובו פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר הדרא וחד אמר לא הדרא מאן דאמר לא הדרא דהא מדעתיה12 דנפשיה 13 אגביה והא זבינא14 מעליא הוא ומאן דאמר הדרא סבר לאו מדעתיה15 דנפשיה הוא דאגביה16 ולא זביני מעליי17 נינהו18 והא19 דאגביה ולא אתא לבי דינא [מחמת] כיסופא [הוא]20 דאגביה21 וקימא לן דכל היכא דפליגי22 רב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל הילכך אי אגביה הלוה למלוה מדעתא23 דנפשיה שלא בבית דין24 לא הדרא. מאימת25 אכיל פירי האי דיהבינן ליה26 בשומא אמר רבה מכי מטיא אדרכתא לידיה אביי אמר עדיו בחיתומיו זכין לו רבא אמר מכי שלמא27 אכרזתא:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 אתנחתינהו: וכן כ״י נ אחר הגהה. גיא : ״אותבינהי״. דפוסים : אנחתינהו .
2 דלא: דפוסים : לא .
3 שילם: גיא : ״שלים״.
4 המפקיד: כ״י נ אחר הגהה, דפוסים : ״דהמפקיד״.
5 שמה: וכן גח . גיא , כ״י נ , דפוסים: ״ושמה״.
6 דיליה: וכן כ״י נ . גיא , דפוסים: ״דידיה״.
7 ולאו אדעתא דזוזי נחות: דפוסים : אדעתא דזוזי לא נחות .
8 ואינסיבא או שמו מינה: גיא : ״ואנסיבה דשמו מנה״.
9 לא: גיא : ״ולא״.
10 בנכסי: דפוסים: נכסי .
11 בחיי בעלה: וכן גיא , כ״י נ , דפוס קושטא , ר״ח. דפוסים : שלה . אור זרוע ב״ק סי׳ שנ״ז: ״שלה בחיי בעלה״.
12 מדעתיה: דפוס קושטא : אדעתא , וכן בהמשך שם.
13 דנפשיה : גיא , דפוסים. חסר בכ״י סוטרו , כ״י נ כאן. אך גם אלה גרסו כך בסוף המאמר.
14 זבינא: גיא : ״זביני מעליא״. דפוס קושטא : זבינא מעליי . ראה בהמשך.
15 מדעתיה: דפוס קושטא : אדעתיה .
16 הוא דאגביה: וכן כ״י נ . גי , דפוסים: ״אגבייה״.
17 מעליי: גי , דפוסים : ״מעליא״.
18 נינהו: וכן כ״י נ . גי : ״היא״. דפוסים: הוא .וכנראה שכן היה לפני גיא , שכן דילג מחמת הדומות את כל משפטי: ״ומאן דאמר הדרא... מעליי הוא״.
19 והא: גי : ״והאי״.
20 הוא: גי , גיא . חסר בכ״י סוטרו , כ״י נ , דפוסים.
22 דכל היכא דפליגי: גיא : ״כל היכא דפליג״.
23 מדעתא: דפוסים : מדעתיה .
24 שלא בבית דין: גיא : ״בלא בית דין״.
25 מאימת: וכן גי , גיא , כ״י נ . דפוסים: מאימתי .
26 דיהבינן ליה: גיא : ״דיהבנן ליה״. דפוסים : דיהביה ליה . חסר ב-גי .
27 שלמא: וכן גי , דפוס קושטא . גיא : ״שלמן״. כ״י נ : ״שלמאן יומיה״. דפוסים : שלמו יומי . ראה גם ברי״ף לעיל פרק א (דף ו ע״ב). שם הוסיף רבינו פירוש.
הערות
Gemara
Peirush