×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא כ״ח:גמרא
;?!
אָ
אָתְיָא לְאַחְלוֹפֵי בָּרִאשׁוֹן! הָא קָא אָתֵי רֶגֶל שְׁלִישִׁי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵידָה, הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלֹשָׁה וְיַחְזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד; אמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת; וּמִשֶּׁרָבוּ הָאַנָּסִים, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵינָיו וְלִמְיוּדָּעָיו וְדַיּוֹ. מַאי מִשֶּׁרָבוּ הָאַנָּסִין? בדְּאָמְרִי אֲבֵידְתָא לְמַלְכָּא. רִבִּי אַמֵי אַשְׁכַּח אוּדְיָיא דְּדִינָרֵי; חַזְיֵיהּ הַהוּא רוֹמָאָה1 דְּקָא מִירְתַת, א״לאֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ, דְּלָאו פַּרְסַאֵי אֲנַן, דְּאָמְרִי: אֲבֵידְתָא לְמַלְכָּא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: גאֶבֶן טוֹעֵן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם; כָּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה, נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵידָה, נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִימָנִין וְנוֹטְלָהּ. וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת אֶבֶן הַטּוֹעֵן.: מתני׳מַתְנִיתִין: דאָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר סִימָנֶיהָ, לֹא יִתֵּן לוֹ. הוְהָרַמַּאי, אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנֶיהָ, לֹא יִתֵּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {דברים כ״ב:ב׳} עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּדְרוֹשׁ אֶת אָחִיךָ, אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי.: גמ׳גְּמָרָא: אִתְּמַר: רַב יְהוּדָה אָמַר: אֲבֵידְתָא מַכְרִיז. ור״נוְרַב נַחְמָן אָמַר: גְּלִימָא מַכְרִיז. רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבֵידְתָא מַכְרִיז, דְּאִי אָמְרַתְּ גְּלִימָא מַכְרִיז, חָיְישִׁינַן לְרַמַּאי; ר״נרַב נַחְמָן אָמַר גְּלִימָא מַכְרִיז, לְרַמַּאי לָא חָיְישִׁינַן, דא״כדְּאִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף. תְּנַן: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלָא אָמַר אֶת סִימָנֶיהָ, ה״זהֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ. אִי אָמְרַתְּ, בִּשְׁלָמָא אֲבֵידְתָא מַכְרִיז, הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן, אע״גאַף עַל גַּב דַּאֲמַר גְּלִימָא, כִּי לָא אֲמַר סִימָנִין לֹא מְהַדְּרִינַן לֵיהּ, אֵלָּא אִי אָמְרַתְּ, גְּלִימָא מַכְרִיז, אֲמַר אִיהוּ גְּלִימָא וַאֲמַר אִיהוּ גְּלִימָא, צְרִיכָא לְמֵימַר כִּי לָא אֲמַר סִימָנִין לֹא מְהַדְּרִינַן לֵיהּ! אֲמַר רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם גְּלִימָא מַכְרִיז; אֲמַר אִיהוּ גְּלִימָא, וַאֲמַר אִיהוּ סִימָנִין; וּמַאי לֹא אָמַר אֶת סִימָנֶיהָ? ולָא אֲמַר סִימָנִין מוּבְהֲקִין דִּידַהּ.: וְהָרַמַּאי, אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֶת סִימָנֶיהָ, ה״זהֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה, הָיָה נוֹתֵן סִימָנִין וְנוֹטְלָהּ; מִשֶּׁרָבוּ הָרַמָּאִין, זהִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים לוֹ: צֵא וְהָבֵא עֵדִים דְּלָאו רַמַּאי אַתְּ, וְטוֹל. כִּי הָא דַּאֲבוּהּ דְּרַב פַּפָּא, אִירְכַס לֵיהּ חֲמָרָא וְאַשְׁכְּחוּהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתֵּי סָהֲדֵי דְּלָאו רַמַּאי אַתְּ, וְטוֹל. אֲזַל אַיְיתֵּי סָהֲדֵי. אֲמַר לְהוּ: יָדְעִיתוּן בֵּיהּ דְּרַמַּאי הוּא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין. אֲמַר לְהוּ: אֲנָא, רַמָּאָה אֲנָא! אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲנַן, לָאו רַמַּאי אַתְּ קָאָמְרִינַן! אֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: חמִסְתַּבְּרָא, לָא מַיְיתֵי אִינִישׁ חוֹבְתָא לְנַפְשֵׁיהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: טכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל; וְדָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יִמָּכֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: {דברים כ״ב:ב׳} וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ, רְאֵה הֵיאָךְ תָּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְהֶא בַּדָּמִים? ר״טרִבִּי טָרְפוֹן אוֹמֵר: ייִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, כחַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָן; ר״ערִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, אֵין חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָן.: גמ׳גְּמָרָא: וּלְעוֹלָם? אֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר שְׁמוּאֵל: עַד י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: לכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, כְּגוֹן פָּרָה וַחֲמוֹר, מְטַפֵּל בָּהֶן עַד י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. מעֲגָלִים וּסְיָיחִין, מְטַפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. אַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין, מְטַפֵּל בָּהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תַּרְנְגוֹלֶת כִּבְהֵמָה גַּסָּה. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: נתַּרְנְגוֹלֶת וּבְהֵמָה גַּסָּה, מְטַפֵּל בָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. עֲגָלִים וּסְיָיחִין, מְטַפֵּל בָּהֶן ל׳שְׁלוֹשִׁים יוֹם; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. סאַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין, וְכָל דָּבָר שֶׁטִּיפּוּלוֹ מְרוּבֶּה מִשְּׂכָרוֹ, מְטַפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים; מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן. קַשְׁיָא עֲגָלִים וּסְיָיחִין אַעֲגָלִים וּסְיָיחִין, אַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין אַאַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין! עֲגָלִים וּסְיָיחִין אַעֲגָלִים וּסְיָיחִין לָא קַשְׁיָא: עהָא דְּרַעְיָא וְהָא דְּפִטּוּמָא. אַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין אָאַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין נַמֵי לָא קַשְׁיָא: פהָא בְּרַבְרְבֵי הָא בְּזוּטָרֵי.: וְשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל.: תָּנוּ רַבָּנַן: וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ, רְאֵה הֵיאָךְ תָּשִׁיבֶנּוּ לוֹ: שֶׁלֹּא יַאֲכִיל עֵגֶל לָעֲגָלִים, וְסִיָח לַסְּיָיחִין, אַוָּוזָא לָאַוָּוזִין, וְתַרְנְגוֹל לַתַּרְנְגוֹלִין.: מַה יְהֶא בַּדָּמִים? רִבִּי טָרְפוֹן אוֹמֵר: יִשְׁתַּמֵּשׁ וְכוּ׳.: עַד כָּאן לָא פְלִיגִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בר נש״.
E/ע
הערותNotes
{רי״ף בבא מציעא ט״ו.}
{בבלי בבא מציעא כח ע״ב} תנו רבנן בראשונה כל מי שמוצא אבדה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר הרגל האחרון שבעת ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד משחרב בית המקדש התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות משרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא התקינו שיהא מודיע לשכניו ולמיודעיו1 ודיו:
{משנה בבא מציעא ב:ז} מתני׳ אמר את האבדה ולא אמר את סימניה הרי זה לא יתן לו והרמיי2 אף על פי שאמר [את]⁠3 סימניה4 הרי זה לא יתן לו שנאמר {דברים כב:ב} עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמיי הוא אם אינו רמיי:
{בבלי בבא מציעא כח ע״ב} איתמר רב יהודה אמר אבדה מכריז דחישינן לרמאיי ורב נחמן אמר גלימא מכריז ולא5 חישינן לרמאיי דאם כן אין לדבר סוף ומאי אמר את האבדה ולא אמר את סימניה דקתני במתניתין דלא אמר סימנין מובהקין דידה והילכתא כרב נחמן:
והרמאי אף על פי שאמר [את]⁠6 סימניה כו׳: תנו רבנן בראשונה כל מי שאבדה לו אבדה היה נותן את סימניה ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרים [לו]⁠7 הבא עדים שאין רמאי אתה וטול: אבוה דרב פפא ארכס ליה חמארא אתא לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה זיל איתי שהדי דלאו רמאי את אזל איתי שהדי אמר להו ידעיתו ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין אמר להו אנא רמאה אנא אמרו ליה אנן לאו רמאי8 את קאמרינן אמר רבה בר רב הונא מיסתברא דלא מיתי איניש חובתא לנפשיה והני ודאי מטעא קא טעו ולא אמרינן בכי הא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד:
{משנה בבא מציעא ב:ז} מתני׳ כל דבר שהוא עושה9 ואוכל יעשה ויאכל ודבר10 שאין11 עושה ואוכל ימכר שנאמר והשבתו לו ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים ר׳ טרפון אומר
{רי״ף בבא מציעא ט״ו:}
ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן ר׳ עקיבה אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אין12 חייב באחריותן:
{בבלי בבא מציעא כח ע״ב} יעשה ויאכל: עד כמה אמר שמואל עד שנים עשר חדש תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל כגון פרה וחמור מיטפל בהן עד שנים עשר חדש מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן עגלים וסיחים מיטפל בהן שלשה חדשים מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן אוזין ותרנגולין מיטפל בהן שלשים יום מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן:
אמר רב נחמן בר יצחק תרנגלת כבהמה גסה דמיא תניא נמי הכי תרנגלת ובהמה גסה מיטפל בהן שנים עשר חדש מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן:⁠13עגלים וסיחים מיטפל בהן שלשים יום מיכן ואילך מוכרן בבית דין אוזין ותרנגלין וכל דבר שטיפולו מרובה יתר משכרו מיטפל בהן שלשה ימים מיכן ואילך מוכרן בבית דין קשיא עגלין וסיחים אעגלין וסיחים קשיא אוזין ותרנגלין אאוזין ותרנגלין עגלים וסיחין אעגלים וסיחין לא קשיא הא דרעיא והא דפטמא אוזין ותרנגלין אאוזין ותרנגלין לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:
ושאינו עושה ואוכל ימכר14: תנו רבנן {דברים כב:ב} והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו שלא יאכיל עגל לעגלים וסיח15 לסיחים אוז לאוזין16 ותרנגול17 לתרנגולין:
מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 ולמיודעיו: כ״י נ, דפוסים: ״ומיודעיו״.
2 והרמיי: כ״י נ, דפוס קושטא: ״הרמאי״.
3 את: גח, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כפי שחסר גם ברמב״ם פיהמ״ש.
4 סימניה: גח: ״המציאה״.
5 ולא: דפוסים: דלא.
6 את: כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו (ראה משנה).
7 לו: כ״י נ, דפוסים, וכן בה״ג ורא״ש. חסר בכ״י סוטרו.
8 רמאי: וכן כ״י נ. דפוסים: ״רמאה״, וכן בה״ג.
9 שהוא עושה: וכן גח, רמב״ם פיהמ״ש. כ״י נ, דפוסים: ״שעושה״, וכן בה״ג ור״ח.
10 ודבר: כ״י נ, דפוסים: ״וכל דבר״.
11 שאין: דפוסים: שאינו.
12 אין: כ״י נ, דפוסים: ״אינו״.
13 בדפוסים נוסף: ורמינהי.
14 ושאינו עושה ואוכל ימכר: חסר בדפוס קושטא. דפוסים רק: ושאינו עושה ואוכל.
15 וסיח: וכן כ״י נ. גח, דפוסים: ״סייח״.
16 אוז לאוזין: חסר ב-גח.
17 ותרנגול: וכן גח, כ״י נ. דפוסים: תרנגול.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×