×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ״ז:גמרא
;?!
אָ
אלְאֵתוּיֵי צִיצִית. צִיצִית בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״ (דברים כ״ב:י״א) וּכְתִיב: ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״ (דברים כ״ב:י״ב)!? סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּדְרָבָא, דְּרָבָא רָמֵי: כְּתִיב: ״הַכָּנָף״ (במדבר ט״ו:ל״ח) – מִין כָּנָף, וּכְתִיב: ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו״. הָא כֵיצַד? בצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן; גשְׁאָר מִינִין – בְּמִינָן פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין. ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּדְרָבָא? קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי שְׁנָא לְעִנְיַן טוּמְאָה דִּמְרַבֵּי שְׁאָר בְּגָדִים דִּכְתִיב: ״אוֹ בֶגֶד״, הָכָא נָמֵי לֵימָא לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים מֵ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״!? הַהוּא דלְאֵתוּיֵי כְּסוּת סוּמָא הוּא דַּאֲתָא. דְּתַנְיָא: ״⁠ ⁠׳וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ׳ – הפְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אַתָּה אוֹמֵר: פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: פְּרָט לִכְסוּת סוּמָא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ הֲרֵי כְּסוּת סוּמָא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״? פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת סוּמָא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוּמָא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּיה אֵצֶל אֲחֵרִים.⁠״ וְאֵימָא: לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּגָדִים? מִסְתַּבְּרָא, קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – מְרַבֵּה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; קָאֵי בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים – מְרַבֵּה שְׁאָר בְּגָדִים.: אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסוֹמְכוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד: רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – הָא דַּאֲמַרַן, סוֹמְכוֹס – דְּתַנְיָא: ״סוֹמְכוֹס אוֹמֵר וסִיכְּכָהּ בִּטְוִוי פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁמִּטַּמְּאָה בִּנְגָעִים.⁠״ כְּמַאן? כִּי הַאי תַּנָּא, דִּתְנַן: ז״שְׁתִי וָעֵרֶב מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים מִיָּד – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשְּׁתִי מִשֶּׁיִּשָּׁלֶה, וְהָעֵרֶב מִיָּד, והאוני׳וְהָאוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן מִשֶּׁיִּתְלַבְּנוּ.⁠״: מתני׳מַתְנִיתִין: חכׇּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָּן. טוְכׇל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָלַן דְּפִשְׁתָּן אִיקְּרִי ״עֵץ״? אָמַר מָר זוּטְרָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ״ (יהושע ב׳:ו׳).: ״וְהַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ – אֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָּן״: – מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּמַר ״אֹהֶל״ ״אֹהֶל״מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
[מתני׳] ד. כל היוצא מן העץ וכו׳. כגון קנבוס [קנמו] בלע״ז, שעושין ממנו השקין שמוליכין בהן החטה לרחיים, לפי שאין דרכן שתמשך הפתילה העשויה מהן [נ״א: ממנו] את השמן שבנר, כי אם הפשתן לבדו. ולפי שלא חשבן למעלה גבי פסול פתילות, עשה לכאן [נ״א: בכאן] כלל. [...]. ובצמר גפן (המנהג) [שמנהג] העולם להדליק, שהפתילה מושכת השמן אליה, אינה יוצאה מן העץ, כמין גבעולי הפשתן, שיצא מאותן גבעולין הצמר גפן, ואינו מן הגפן ואינו מן העץ עצמו אלא כמין הפרי. [מתני׳] ה. וכל היוצא מן העץ (וכו׳) אינו מטמא טומאת אוהלין. כלומר אם עשה מהן יריעות [ו]⁠עשה בהן בית אחד והמת תחתיו, הוי כשאר בתים [המכוסים] בקרשים או ברעפים, ואינו צריך להטבילן, דאהל עצמו אינו מקבל טומאה, אלא כלים שתחתיו נטמאו.
אלא פשתן. בלבד, שאם עשה יריעות של פשתן ועשה מהן סכך והמת תחתיו, כשם שהכלים מתחתיו ניטמאו, [מפני] שנאהלין תחת יריעות הפשתן, דהיינו יריעות שבלשון הפסוק, גם האהל עצמו ניטמא, וצריכין הזאה שלישי ושביעי אותן היריעות, כדכתיב והזה על האהל ועל הכלים. וילפינן בגמ׳ ממשכן דלא הוה ביה יוצא מן העץ אלא פשתן, כדכתיב עשר יריעות שש משזר, וחזינן למשכן דמקרי אהל דכתיב פתח אהל מועד. ומקרא דכתיב ויפרוש את האהל על המשכן, לא ילפינן, דההוא [אפשר] דביריעות עזים קאמר, אבל יריעות שש איקרו משכן (דכתיב על המשכן), ויריעות עזים היו עומדות על יריעות שש [דכתיב על המשכן]. ואע״ג דיריעות פשתן מיקרי אהל [ומיטמו] וצריכות הזאה, אפי׳ הכי מביאות הטומאה לכלים שתחתיהן, כדחזינן באהלות שאף האדם מביא טומאה על הכלים שנאהלין תחתיו, אע״פ שאדם ניטמא בכזית מת שתחתיו. ובתורת כהנים מוכח מקראי.
מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144