×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ה:גמרא
;?!
אָ
זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַּטָּפִיחַ מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. פְּקַק הַחַלּוֹן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ וְאִם לָאו אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת אָמַר רַבָּה א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְרַב יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה כִּיסּוּי להחבית. אָמַר רַבָּה מוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּהַדְּקַהּ שַׁוְּיַא דּוֹפֶן. אָמַר רַב יוֹסֵף וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין אִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּלָא הַדְּקַהּ בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים וְאָמַר לְתַלְמִידָיו צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר וְלֹא הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה. ור׳ יוֹחָנָן אָמַר הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה מַאי אֲמַר לְהוּ ברַבִּי אַמֵּי אָמַר צְאוּ וְלַמְּדוּם אֲמַר לְהוּ רַבִּי אַסִּי אָמַר צְאוּ וְשַׁפְשְׁפוּם אֲמַר לְהוּ. אִיתְּמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת הֲוָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל אָמַר גָּשׁוֹשׁ שֶׁל סְפִינָה הֲוָה מ״דמַאן דַּאֲמַר גָּשׁוֹשׁ כ״שכׇּל שֶׁכֵּן סְוָאר ומ״דוּמַאן דְּאָמַר סְוָאר אֲבָל גָּשׁוֹשׁ קָפֵיד עֲלֵיהּ.: זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה כּוּ׳.: גקְשׁוּרָה אִין לֹא קְשׁוּרָה לָא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנְיָא חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה צָרִיךְ לִקְשׁוֹר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ לִקְשׁוֹר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְחוּבֶּרֶת בְּאִבֶּיהָ אִי הָכִי קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע לְמַטָּה מג׳מִשְּׁלֹשָׁה רַב אָשֵׁי אָמַר דאפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא בִּתְלוּשָׁה גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.: פְּקַק הַחַלּוֹן כּוּ׳.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף שר״אשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מוֹסִיפִין ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת ווחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ביו״טבְּיוֹם טוֹב.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: מַאי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כָּהֲנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ז. זמורה שהיא קשורה. זמורה של גפן.
(שהיא) בטפיח. ששואבין בה מן הבור או מן המעין.
ממלאין בה. דשויה כלי (לתוך) [להך] זמורה מחובר. ואם לא קשרה בכלי מערב שבת, אפי׳ שיחדה מערב שבת לכך, שאע״פ שמותר לטלטל חבילי עצים (ו)⁠אם יחדן לישיבה, אבל זמורה לא, [ד]⁠אסור לטלטלה ולקשרה בכלי בשבת, משום גזירה שמא יקטום אותה, לפי שמא יהיה ראשה האחד דק או (תלוש) [חלוש] ויתיירא שמא יפול הכלי בבור בעת שישאב בו, ויחתכנו ויתקננו, ונמצא שהוא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש. אבל משום קשר של קיימא ליכא למיגזר, לפי שאין דרך שואבין בזמורה לקשרה כעין שקושרין חבל של עור או של שק, אלא שטבעת אחד עשוי⁠[ה] (הוליך) [לכך] ומכניס שני ראשי הזמורה בטבעת (גדולה) [ודולה], ואחרי כן מגביה הטבעת למעלה, (ונשמע) [ונשמט] ראש הזמורה האחד ומוציא הכלי מתוכה.
ח. ר׳ אליעזר אומר פקק החלון וכו׳. כגון מסך העשוי לסתום החלון העשוי בכותל ליכנס ממנו האורה, והוא עשוי בין מבגד בין מנסרים.
בזמן שקשור. בחלון.
ותלוי. שאינו נוגע בארץ.
פוקקין בו. שכבר הוא עשוי מערב שבת הבנין כולו.
ואם לאו. שאינו תלוי [אעפ״י] שקשור בחלון המסך [ו]⁠פוקק מקצת החלון, אסור למשכו כנגד החלון אעפ״י שאין זה האהל של קיימא ואינו לכתחלה, שהרי כבר הותחל מערב שבת, אסור להוסיף בו דבר, דגזור אסופי אטו אתחולי.
וחכמים. סבירא להו בין כך ובין כך, בין שהוא אסור ותלוי, בין שאינו קשור ותלוי, אלא לא זה ולא זה, אלא שמתוקן לבדו לפקק בו את החלון, סגי בכך, דאוסופי אהל עראי מותר. הכי מתפרש בגמ׳ אליבא דהילכתא. ואהל מיקרי אפי׳ מן הצד כי היכי דמקרי ממעלה כגון סכוך ... לעשות ... אלא אם כן התחיל בו מערב שבת או מערב יום טוב לסגור בו או לפרשו על האויר לסכוך, אעפ״י שנפל ... מותר להחזירו אליבא דרבנן כיון שכרך בו חוט ומשיחה לתקנו לשום זה.
גמ׳. גזירה שמא יקטום. מפורש בפי׳ המשנה. הכל מודים דאין אהל עראי לכתחלה. לפרוס מחצלת ד׳ מחיצות או על קונטסין להיות צל לאהל מן החמה. אי נמי לעשות פקק החלון שהוא בכותלי הבית, ולא היה הפקק שם מעולם ולא נתקן לכך.
לא נחלקו אלא להוסיף. כגון שהיתה מחצלת פרוסה עליהן וכרוכה לצד אחד, ונשאר בה אויר רב, ולמחר פושטה כולה, דהשתא קא מוסיף אהל, דומיא דפקק דמוסיף בעלמא, שהרי פקוק היה קצת, שהרי קשור ותלוי מבעוד יום.
הני כיפי דארבא. דרך אנשי הספינה שעושין ד׳ קונדיסין בספינה, ומשימין עליהם קנים זו סמוכה לזו, ופורסין על הקנים מחצלות להגן מן החמה. ובזמן שיש באותן הקנים טפח נמצא שעשה קצת מן האהל. אי נמי שאין בהן טפח אלא שאין בין זה לזה אלא פחות משלשה שיש לומר בו לבוד [נעשה] כבר אוהל מבעוד יום (אם זה הבנין) ולמחר שפורש עליהם את [המחיצות]⁠כלומר אוסופי הוא דקא מוסיף ומיקרי אהל עראי, לפי שפעמים [נשאר] האויר יותר מן הצל וכופלים ... שיש בו תורת כלי שיש בו ....
מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144