Ri MiLunel Shabbat 116b – ר"י מלוניל שבת קטז:‏ – Shas HaMeforash

דַּהֲוָה שְׁקִיל שְׁמָא דְּלָא מְקַבֵּל שׁוּחְדָּא בְּעוֹ לְאַחוֹכֵי בֵּיהּ אעיילא לֵיהּ שְׁרָגָא דְּדַהֲבָא וַאֲזוּל לְקַמֵּיהּ אֲמַרָה לֵיהּ בָּעֵינָא דניפלגי לִי בְּנִכְסֵי דְּבֵי נָשַׁי אֲמַר לְהוּ פְּלוּגוּ א״לאֲמַר לֵיהּ כְּתִיב לַן בִּמְקוֹם בְּרָא בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת א״לאֲמַר לֵיהּ מִן יוֹמָא דִּגְלִיתוּן מֵאַרְעֲכוֹן איתנטלית אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה וְאִיתִיְהִיבַת עֲוֹן גִּלְיוֹן¹ וּכְתִיב בֵּיהּ בְּרָא וּבְרַתָּא כַּחֲדָא יִרְתוּן. לְמָחָר הֲדַר עַיֵּיל לֵיהּ אִיהוּ חֲמָרָא לוּבָא אֲמַר לְהוּ שְׁפִילִית לְסֵיפֵיהּ דַּעֲוֹן גִּלְיוֹן² וּכְתִב בֵּיהּ אֲנָא לָא לְמִיפְחַת מִן אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה אֲתֵיתִי [וְלָא] לְאוֹסֹפֵי עַל אוֹרָיְיתָא דְמֹשֶׁה אֲתֵיתִי וּכְתִיב בֵּיהּ בִּמְקוֹם בְּרָא בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת אֲמַרָה לֵיהּ נְהוֹר נְהוֹרָיךְ כִּשְׁרָגָא א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲתָא חַמְרָא וּבְטַשׁ לִשְׁרָגָא.: וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין כּוּ׳.: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ ^אאֶלָּא בִּזְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲבָל שֶׁלֹּא בִּזְמַן בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ קוֹרִין וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵין קוֹרִין אִינִי וְהָא נְהַרְדְּעָא אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה וּבִנְהַרְדְּעָא פָּסְקִי סִידְרָא בִּכְתוּבִים בְּמִנְחֲתָא דְשַׁבְּתָא אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ קוֹרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בֵּין בִּמְקוֹם בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ בֵּין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ בִּזְמַן בהמ״דבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵין קוֹרִין שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ קוֹרִין וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּבִנְהַרְדְּעָא פָּסְקִי סִידְרָא דִכְתוּבִים בְּמִנְחֲתָא דְשַׁבְּתָא. רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא וּשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּתַנְיָא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֵין קוֹרִין בָּהֶן אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶן וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן נִצְרַךְ לְפָסוּק מֵבִיא וְרוֹאֶה בּוֹ א״ראָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֵין קוֹרִין בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֵין קוֹרִין וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^במַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת ^גוּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר אַף לִמְפוּלָּשׁ.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְשִׁיטִין אֶת הַפֶּסַח עַד הֶחָזֶה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^דמַפְשִׁיטִין אֶת כּוּלּוֹ בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה דְּהָא אִיתְעֲבִיד לֵיהּ צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ אֶלָּא לְרַבָּנַן מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא {משלי ט״ז:ד׳} כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ וְהָכָא מַאי לְמַעֲנֵהוּ אִיכָּא רַב יוֹסֵף אָמַר שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ רָבָא אָמַר שֶׁלֹּא יְהוּ קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם מוּטָלִין כִּנְבֵלָה. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּמַנַּח אַפָּתוּרָא דְּדַהֲבָא אִי נָמֵי יוֹמָא דְּאִסְתָּנָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הַאי פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֶת הָאֵימוּרִין קוֹדֶם הַפְשָׁטַת הָעוֹר מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן מִשּׁוּם נִימִין. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא מַאי אַהְדַּרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ אִם מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר לֹא נַפְשִׁיט אֶת הַפֶּסַח מֵעוֹרוֹ מִי דָּמֵי הָתָם טִלְטוּל הָכָא מְלָאכָה אָמַר רַב אָשֵׁי בְּתַרְתֵּי פְּלִיגִי פְּלִיגִי בְּטִלְטוּל וּפְלִיגִי בִּמְלָאכָה וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ אִם מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר לֹא נְטַלְטֵל עוֹר אַגַּב בָּשָׂרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת כ״ג:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה

^ב רמב״ם הלכות שבת כ״ג:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים של״ד:ט״ו
שולחן ערוך אורח חיים של״ד:ט״ו-ט״ז

^ג רמב״ם הלכות שבת כ״ג:כ״ו
טור אורח חיים של״ד:י״ז
שולחן ערוך אורח חיים של״ד:י״ז-י״ח

^ד רמב״ם הלכות קרבן פסח א׳:ט״ז

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲוֹן גִּלְיוֹן״) מופיע הטקסט המצונזר: ״ספרא אחריתי״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲוֹן גִּלְיוֹן״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דספרא״.

E/ע

הערותNotes

מתני׳ ב. מצילין תיק הספר עם הספר. שאם היה בפני עצמו, לא היינו מתירין להצילו למבוי, אלא א״כ הוא משותף, אבל השתא עם הספר מצילין אותו, ולא אמרינן נשדינהו כולהו הספר והמעות אארעא, ואחר כך יחזיר ספר תורה לתוך התיק, דהכי אמרינן בהצלת אוכלין מפני⁠[ן] תרומה טהורה עם הטמאה, ודוקא שטהורה למטה וטמאה למעלה, ולישדינהו כולה אארעא, ויברור הטהורה מן הטמאה, שהרי שני מינים נכרים הם, ומתרץ בפירות המיטנפין, כגון תאנים והדומה להם. ואע״ג דלא שרינן בהצלה אלא בענין זה, אבל בספר תורה לא אמרינן הכי, דדילמא אדהכי והכי נפלה דליקה.
ולהיכן מצילין אותם. כתבי הקדש.
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד, אע״ג דלאו בר שיתוף הוא, דסבירא ליה להאי תנא כר׳ אליעזר דאמר שצריך שני לחיים בכל מבוי שבעולם, כיון דאליבא דרבנן הוא בר שיתוף (הוא), מצילין לתוכו כל כתבי הקדש אע״פ שלא נשתתפו, כלומר קולא אחת עבדינן בשביל בזיון דכתבי הקדש, אבל לא תרי קולי, כגון למבוי המפולש שאין שם לחי כלל, דלאו בר שיתוף הוא, אפי׳ אליבא דרבנן דפליגי עליה דר׳ אליעזר, אסור להציל⁠(ו) לתוכו אפי׳ כתבי הקדש. ובן בתירא מיקל ואמר דאפי׳ אין שם לחי כלל מותר להצילם.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון