×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה כ״ו:גמרא
;?!
אָ
לְמִישְׁתֵּא בֵּיהּ שִׁיכְרָא שַׁפִּיר דָּמֵי. רָבִינָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תִּילָּא דְּבֵי כְנִישְׁתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לְמִיזְרְעֵהּ אֲמַר לֵיהּ זִיל זַבְנֵיהּ מִשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר וְזַרְעֵהּ. רָמֵי בַּר אַבָּא הֲוָה קָא בָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא הֲוָה הָהִיא כְּנִישְׁתָּא עַתִּיקָא הֲוָה בָּעֵי לְמִיסְתְּרַיהּ וּלְאֵתוֹיֵי לִיבְנֵי וּכְשׁוּרֵי מִינַּהּ וְעַיּוֹלֵי לְהָתָם יָתֵיב וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אלָא לִיסְתּוֹר בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי הָתָם מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא כִּי הַאי גַוְונָא מַאי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בוַאֲסַר לֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וַאֲסַר לֵיהּ. אָמַר רָבָא גהַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא חַלּוֹפַהּ וְזַבּוֹנַהּ שְׁרֵי אוֹגוֹרַהּ וּמַשְׁכּוֹנַהּ אסור מַאי טַעְמָא בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָאֵי. לִיבְנֵי נָמֵי חַלּוֹפִינְהוּ וְזַבּוֹנִינְהוּ שְׁרֵי אוֹזוֹפִינְהוּ אסור הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקָתָא אֲבָל בחדתא לֵית לַן בַּהּ. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא ה״מהָנֵי מִילֵּי כְּגוֹן הָאוֹרֵג בֶּגֶד לַמֵּת אֲבָל הָכָא כְּטָווּי לְאָרִיג דָּמֵי וְלֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר. מַתָּנָה פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָסַר דוְחַד שָׁרֵי מַאן דְּאָסַר בהאי תִּפְקַע קְדוּשְׁתַּהּ וּמַאן דְּשָׁרֵי אִי לָאו דַּהֲוָה לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ לָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ הֲדַר הָוֵה לַיהּ מַתָּנָה כִּזְבִינֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן התַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין ותַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה נִגְנָזִין וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר צִיצִית וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה דְּלוֹסְקְמֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְתִיק שֶׁל ס״תסֵפֶר תּוֹרָה וְנַרְתִּיק שֶׁל תְּפִילִּין וּרְצוּעוֹתֵיהֶן. אָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי כּוּרְסְיָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא וּשְׁרֵי כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּמוֹתְבִי עִלָּוֵיהּ ס״תסֵפֶר תּוֹרָה אָמֵינָא זתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי פְּרִיסָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּעָיְיפִי לֵיהּ וּמַנְּחִי סִיפְרָא עִלָּוֵיהּ אָמֵינָא חתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא טהַאי תֵּיבוּתָא דְּאִירְפַט מִיעְבְּדַהּ תֵּיבָה זוּטַרְתִּי שְׁרֵי כּוּרְסְיָיא אֲסִיר וְאָמַר רָבָא יהַאי פְּרִיסָא דִּבְלָה לְמִיעְבְּדֵיהּ פְּרִיסָא לְסִפְרֵי שְׁרֵי לְחוּמְשִׁין אֲסִיר. וְאָמַר רָבָא כהָנֵי זְבִילֵי דְחוּמָּשֵׁי וְקַמְטְרֵי דְסִפְרֵי תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה נִינְהוּ וְנִגְנָזִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי לָאו לְכָבוֹד עֲבִידָן לְנַטּוֹרֵי בְּעָלְמָא עֲבִידִי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. הָהוּא בֵּי כְנִישְׁתָּא דִּיהוּדָאֵי רומאי דַּהֲוָה פְּתִיחַ לְהָהוּא אִידְּרוֹנָא דַּהֲוָה מַחֵית בֵּיהּ מֵת וַהֲווֹ בָּעוּ כָּהֲנֵי לְמֵיעַל לְצַלּוֹיֵי הָתָם אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא אֲמַר לְהוּ דַּלּוֹ תֵּיבוּתָא אוֹתְבוּהָ דְּהָוֵה לֵיהּ כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לוּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה מוְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא וְהָא זִמְנִין דִּמְטַלְטְלִי לֵיהּ כִּי מַנַּח סֵפֶר תּוֹרָה עִלָּוֵיהּ וְהָוֵה לֵיהּ מיטלטלא מָלֵא וְרֵיקָם אִי הָכִי לָא אֶפְשָׁר. אָמַר מָר זוּטְרָא נמִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן. וְאָמַר רָבָא ססֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וַאֲפִילּוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב עוּבִכְלִי חֶרֶס שֶׁנֶּאֱמַר ״וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים״ (ירמיהו ל״ב:י״ד). (וְאָמַר) רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרָבָא פמִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי רַבָּנַן שְׁרֵי מִבֵּי רַבָּנַן לְבֵי כְנִישְׁתָּא אֲסִיר וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי אִיפְּכָא אָמַר רַב אַחָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ומעשה דרבינא דהוה ליה חילא דבי כנישתא בארעיה, והצריכוהו לקנות מז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר. מיירי שלא היו צריכין הקהל לא תיבה ולא מטפחות. אבל בין כך ובין כך לעולם הדמים קדושים הם, ואסורין הצבור להוציא הדמים אלא בדבר הקדוש ממנו. ולמפרשים. שמהני ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר להוציא הדמים משום קדושה קלה וחמורה, ויוכלו לקנות מהן שכר ויין, אבל אפילו בלא מעמד אנשי העיר יצא בית הכנסת מקדושתו, ויכול הלוקח לעשות בו חפצת נפשו, קשיא עליה האי מעשה דרבינא, למה היה צריך לקנותו במעמד אנשי העיר. וי״ל שלא הצריכו רב אשי אלא מפני חשד שלא יחשדו אותם שלא ידעו במכירתו, ויראו אותו שזורע ומזבל בית הכנסת. ועוד שאינו שלו. משום פשיעתא. דילמא מיתרמיא להו מצוה רבה דהיינו פדיון שבויים, ויקחו המעות ויפדו אותם בהם, וישארו בלא בית הכנסת. תיוהא. הוא בקעים גדולים. ולא אפיק לפורייה מגוה. לא הוציא מטתו משם כדי שיהיה זריז בדבר, ולא יתרשל בה. ואף על גב דחזא ביה תיוהא ואסור משום סכנה, הכא שרי דברשות עבד, לא רצה להוציא מטתו משם עד דתקנו שופכין, שתקן גם המרזבין [נ״א: המעזיבה] והצנורות. האי בי כנישתא חלופה וזבונה שרי. לפי שחל קדושתו על החילוף או על הדמים, ויוצא מקדושתו ומותר להשתמש בו. אוגורה ומשכונה אסור. שהרי אינו אלא לפי שעה, ואין כונת הצבור להוציאה מקדושתה. בעתיקתא. שכבר היו בבנין בית הכנסת ונפלו משם, וכבר חלה קדושתה עלייהו. אבל בחדתא. שהכינן לזה ולא הוקבעו בבנין, לית בהו קדושה. ואפילו לאביי דאמר סנהדרין דאפילו בהזמנה לבדה בלא מעשה ניכר לכל שיהא [ל]⁠אותו הדבר לבדו שהזמינו, אף על פי כן הוא נאסר. הני מילי כגון אורג בגד למת. אף על פי שאותו מעשה אינו ניכר לכל שיהא למלבוש המת לבדו ולא לבעלי חיים, ואפילו הכי מיתסר, התם היינו טעמא דנאסר, דחזי לאישתמושי ביה. כלומר שאף על פי שלא חתכו ולא תקנו למת, יכול הוא לכרוך המת בו, ודי לו בזה. אבל הני לביני כל זמן שהן זו בעצמה וזו בעצמה, אינן ראויות לבית הכנסת, ולא חלה בהן שום קדושה בעולם, ודמו לטווי ליארג, כלומר שגם אביי מודה שאם טווה אדם צמר לצורך מת שיארוג אותו לצורך תכריכין, לא חל שום איסור בטווי ההוא, דהא אין אדם יכול לכרוך המת בטווי ההוא. מתנה. מז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר. במאי תפקע קדושתה. על איזה דבר תחול קדושתה, שהרי אין הצבור לוקחין ממנו שום תמורה. ומאן דשרי סבר אי אפשר שזה מקבל המתנה לא ההנה הצבור בחפצים ובכלים הצריכים לצבור, ולכך אוהבין אותו ונותנין לו בית הכנסת, ויכולה הקדושה לחול ולתפוס על אותן החפצים והכלים שקבלו הצבור ממנו, ובית הכנסת תצא לגמרי מקדושתה, אף על פי שלא העלו המעות לקדושה חמורה, משום דמיירי (שמכרו) [שנתנו] ז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר, דאי לאו במעמד אנשי העיר, לא תצא בית הכנסת מקדושתו, ואסור לעשות בו מקבל המתנה חפצת נפשו. גלוסקמאות. ארון. ותרגום ירושלמי ויישם בארון, ושוי בגלוסקמא. תשמישי מצוה. כלומר שאין בו שום כתיבה בעולם, אלא שמשתמשין בו לדבר שבמצוה. ותשמישי קדושה, מיקרי או שכתוב עליו אותיות שבתורה, או שמשמשין לדבר שכתוב בו דברי קדושה. ורצועות תפלין נמי, שהרי צורת יו״ד ודל״ת מצוייר בו. תיק ונרתק חדא הוא, אלא שלשון תיק נופל על דבר ארוך, ולשון נרתק נופל על דבר קצר. כורסיא. בימה של עץ, שקורין בלעז אלממברי, ובלשון קדש תיבה. תשמיש דתשמיש הוא. שהרי פורש מפה עליו ואחר כך נותן ספר תורה עליה. כיון דחזינא דמתובי סיפרא עליה, בלא מפה. אמינא תשמיש דקדושה הוא. ואסור לעשות ממנו אלא טעון גניזה. תיבותא דאירפט. ארון שנתקלקל ונפרד מחבורו, ויש דוגמתו בבריתא מנעל המרופט ביבמות. מיעבדא תיבותא זוטרתי. לעשותה תיבה קטנה מן [הגדולה] הראשונה שרי, שהרי אינו ממעט מקדושתה הראשונה. כורסיא אסיר. פירוש כסא לישב בו מי שתופס ספר תורה בידו אסור, שהרי הורידוהו מקדושתו. דרגא לכורסיא. כעין סולם לעלות לכסא. אסור. שהרי הורידוהו מקדושתו. זבילי דחומשין. אותן הנסרים המדובקין למעלה בחומשין. וקומטרי דסיפרי. הן ארגז שמניחין בו ספר תורה. תשמישי קדושה הן ונגנזין, פשיטא מהו דתימא הני לא נעשו לכבוד החומשין אלא לשמירה, שמא יפלו [נ״א: ירד] עליהם גשמים [או אבן] לכך נעשו, והן נחשבין לבית קטנה המיוחדת לעמוד שם ספרי תורה, דפשיטא לן שאין בה שום קדושה, והני נמי כמו כן, קא משמע לן רבא דזה לכבוד תורה נעשין ונגנזין. ובכלי חרס. כמה דאיפשר לנטורי שלא יבלו חייבין אנו לשמור, ואע״פ שיבלו לסוף, מוטב זה מלהשליכם בדרכים וברחובות ובאשפות. ומבי כנישתא. בית הכנסת שמתפללין בו. בי רבנן. בית שלומדין בו כל היום הלכה.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144