גמרא
פירוש
עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁתּוֹק אַבָּא אֵימָא סֵיפָא מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אַמַּאי וְהָא שְׁתֵיק אֶלָּא אֲמַר לַהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְמַחֶה אַבָּא.
רֵישָׁא בְּחַד טַעְמָא וּמְצִיעֲתָא וְסֵיפָא בְּחַד טַעְמָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מתני׳ ט. קדשתי את בתי וכו׳ נאמן. מסקנא בגמ׳ אף לכנוס, דלא חציף איניש קמי האב שקבל קדושיה, אם אינו הוא, ומירתת דילמא מכחיש ליה ואמר ידענא דלא את יהבית לי, וכ״ש דנאמן ליתן גט דאין אדם חוטא ולא לו.
זה אומר וכו׳ וזה אומר וכו׳ שניהם נותנין גט. להתירה לאחרים.
ואם רצו. שהתנדב האחד ואינו רוצה להקשות ערפו ואינו מקפיד אם ינצחנו חברו, נותן האחד גט והשני כונס, אבל כתובה לא יהיב כיון דמגרשה בעל כרחו, אבל גרש מעצמו נותן כתובה דארוסה יש לה כתובה. [גמ׳] נאמן ליתן גט. [הא] דתנן בא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן, דוקא כשרוצה לגרשה מיד, דנראה שלא נתן עיניו בה, שהרי אינו רוצה ליהנות ממנה. הילכך יש ידים מוכיחות שאומר אמת [ש]הוא (ש)קדשה, שאין דרך החוטא (שישכיר) [שישקר] ויתיר אשת איש חנם בדבר שלא יועיל לו, הילכך תכף שגרשה מותרת לכל אדם. אף נאמן לכנוס. לא היה אומר כך [אלמלא קדשה], מפני שמתיירא מאבי האשה שקבל קדושיה שלא יכחישנו ויאמר אני יודע בודאי שלא נתת לה קדושין ונמצא מתבייש, שאבי האשה לא יחפה עליו כלל, שאין אדם חוטא ולא לו, שלא יחטא בשביל בתו שתנשא לבעל.
ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי וכו׳. שאינו נאמן לכנוס, לפי שיודע זה המכחש (שהוא מחפה) [שהיא תחפה] עליו ותתרצה לו מיד, ואפי׳ יבא אחר ויאמר אני קדשתיך, היא תכחישנו וכתזיבנו מעולם לא היית, אלא שזה [הוא המקדש] שכבר נתתי אל לבי ונזכרתי, דאשה בכל דהו ניחא לה. ועוד, שדרך החוטא שיחטא בדבר שיהנה ממנו לאלתר, והאשה והנושאה שניהם חוטאין לצורך עצמן.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
זה אומר וכו׳ וזה אומר וכו׳ שניהם נותנין גט. להתירה לאחרים.
ואם רצו. שהתנדב האחד ואינו רוצה להקשות ערפו ואינו מקפיד אם ינצחנו חברו, נותן האחד גט והשני כונס, אבל כתובה לא יהיב כיון דמגרשה בעל כרחו, אבל גרש מעצמו נותן כתובה דארוסה יש לה כתובה. [גמ׳] נאמן ליתן גט. [הא] דתנן בא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן, דוקא כשרוצה לגרשה מיד, דנראה שלא נתן עיניו בה, שהרי אינו רוצה ליהנות ממנה. הילכך יש ידים מוכיחות שאומר אמת [ש]הוא (ש)קדשה, שאין דרך החוטא (שישכיר) [שישקר] ויתיר אשת איש חנם בדבר שלא יועיל לו, הילכך תכף שגרשה מותרת לכל אדם. אף נאמן לכנוס. לא היה אומר כך [אלמלא קדשה], מפני שמתיירא מאבי האשה שקבל קדושיה שלא יכחישנו ויאמר אני יודע בודאי שלא נתת לה קדושין ונמצא מתבייש, שאבי האשה לא יחפה עליו כלל, שאין אדם חוטא ולא לו, שלא יחטא בשביל בתו שתנשא לבעל.
ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי וכו׳. שאינו נאמן לכנוס, לפי שיודע זה המכחש (שהוא מחפה) [שהיא תחפה] עליו ותתרצה לו מיד, ואפי׳ יבא אחר ויאמר אני קדשתיך, היא תכחישנו וכתזיבנו מעולם לא היית, אלא שזה [הוא המקדש] שכבר נתתי אל לבי ונזכרתי, דאשה בכל דהו ניחא לה. ועוד, שדרך החוטא שיחטא בדבר שיהנה ממנו לאלתר, והאשה והנושאה שניהם חוטאין לצורך עצמן.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
הערות
Gemara
Peirush