Ri MiLunel Ketubot 83b – ר"י מלוניל כתובות פג:‏ – Shas HaMeforash

בְּעוֹרֵר אֲבָל בְּעוֹמֵד מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ. אָמַר אַמֵּימָר הִלְכְתָא מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר בְּעוֹרֵר אוֹ בְּעוֹמֵד לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְכִדְרַב יוֹסֵף אֲמַר לֵיהּ לָא שְׁמִיעַ לִי כְּלוֹמַר לָא סְבִירָא לִי.: אִם כֵּן לָמָּה כָּתַב לָהּ וְכוּ׳.: וְתֵימָא לֵיהּ מִכׇּל מִילֵּי סַלֵּיקְתְּ נַפְשָׁךְ אָמַר אַבָּיֵי יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְאֵימָא מִפֵּירֵי אָמַר אַבָּיֵי בּוּצִינָא טָב מִקָּרָא. וְאֵימָא מִיְּרוּשָּׁה אָמַר אַבָּיֵי מִיתָה שְׁכִיחָא מְכִירָה לָא שְׁכִיחָא וְכִי מְסַלֵּיק אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ מִמִּילְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָא מִמִּילְּתָא דִּשְׁכִיחָא לָא מְסַלֵּיק אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ רַב אָשֵׁי אָמַר בִּנְכָסַיִיךְ וְלֹא בְּפֵירוֹתֵיהֶן בִּנְכָסַיִיךְ וְלֹא לְאַחַר מִיתָה.: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת.: תָּנוּ רַבָּנַן אֵלּוּ הֵן פֵּירוֹת וְאֵלּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵּירוֹת הֲרֵי הֵן פֵּירוֹת מָכַר פֵּירוֹת וְלָקַח מֵהֶן קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵּירוֹת הֲרֵי הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. אִיבַּעְיָא לְהוּ לְרַבִּי יְהוּדָה פֵּירֵי פֵירוֹת דַּוְקָא אוֹ דִלְמָא עַד עוֹלָם דַּוְקָא אוֹ דִלְמָא תַּרְוַיְיהוּ דַּוְקָא. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר פֵּירֵי פֵירוֹת דַּוְקָא עַד עוֹלָם לְמָה לִי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דִּכְתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת כְּמַאן דִּכְתַב לַהּ עַד עוֹלָם דָּמֵי. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר עַד עוֹלָם דַּוְקָא פֵּירֵי פֵירוֹת לְמָה לִי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אע״גאַף עַל גַּב דִּכְתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת אִי כְּתַב לַהּ עַד עוֹלָם אִין אִי לָא לָא. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תַּרְוַיְיהוּ דַּוְקָא תַּרְתֵּי לְמָה לִי צְרִיכָא דְּאִי כְּתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת וְלֹא כְּתַב לָהּ עַד עוֹלָם הֲוָה אָמֵינָא פֵּירֵי פֵירוֹת הוּא דְּלָא אָכֵיל אֲבָל פֵּירָא דְּפֵירֵי פֵירוֹת אָכֵיל לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ עַד עוֹלָם וְאִי כְּתַב לַהּ עַד עוֹלָם וְלָא כְּתַב לָהּ פֵּירֵי פֵירוֹת הֲוָה אָמֵינָא לְעוֹלָם אַפֵּירוֹת קָאֵי לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ פֵּירֵי פֵירוֹת.: אִיבַּעְיָא לְהוּ כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבְפֵירֵי פֵירוֹת מַהוּ שֶׁיֹּאכַל פֵּירוֹת מִפֵּירֵי פֵירוֹת סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ מִפֵּירֵי לָא סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ אוֹ דִלְמָא מִכֹּל מִילֵּי סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ. פְּשִׁיטָא דְּמִכֹּל מִילֵּי סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ דְּאִי אָמְרַתְּ מִפֵּירֵי פֵירוֹת סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ מִפֵּירֵי לָא סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ כֵּיוָן דְּאַכְלִינְהוּ לְפֵירוֹת פֵּירֵי פֵירוֹת מֵהֵיכָא. וְלִיטַעְמָיךְ הָא דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת כּוּ׳ כֵּיוָן דְּאַכְלִינְהוּ לְפֵירֵי פֵּירֵי פֵירוֹת מֵהֵיכָא אֶלָּא בִּדְשַׁיַּירָא הָכָא נָמֵי בִּדְשַׁיַּיר.: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּ׳.: אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָא מִטַּעְמֵיהּ. מַאי הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָא מִטַּעְמֵיהּ אִילֵּימָא הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ דְּאִילּוּ רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל וְרַב סָבַר תְּנָאוֹ קַיָּים ^אוְקָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אישות י״ב:ט׳
רמב״ם הלכות נחלות א׳:ח׳
טור אבן העזר ס״ט

E/ע

הערותNotes

והלכת׳. היכא דקנו מידו, אפי׳ בלישנא גרועה כזו דדין ודברים אין לי על שדה זו, מהני, ונסתלק לגמרי, כדפסקי׳ בפרק מי שהיה נשוי ובפר׳ חזקת הבתים. בין בעורר בין בעומד. כלומ׳, בין שראינו שלא ערער על קנינו מיד כשהחזיק בעל מקבל מתנה, ושתק יום או יומים, אלא לאחר זמן מרובה, אלא אפי׳ בעורר על קנינו מיד שראה שהחזיק בגוף הקרקע בעל מקבל מתנה, דמשמע שלא נתכוון בקנינו להקנות אלא להשטות, אפי׳ הכי אמרי׳ דלגמרי נסתלק, והאי דקא מערער השתא, קרובים או אוהבים אגמרוה טענתא שיטעון כך, ולמדוהו, ולא ניחוש לדבריהם. אמ׳ רב הלכה כרשב״ג. דאמ׳ אם מתה יירשנה.
הרב אלפאסי ז״ל צוה לתקן בנוסח ההלכות דלית הילכתא הכי, דהא קיימ׳ לן תנאי ממון קיים, וסמך דבריו על הירושלמי כמו שכתו׳ בהלכות.
כתוב בספר המאור, ולא כך נראה לנו, שאין לעקור תלמוד ערוך שבידינו מפני הירושלמי, דאע״ג דקיימא לן בעלמא תנאי ממון קיים, שאני הכא, דירושה ממילא קא הויא, ולא כל כמיניה דעקר לה. ורב חננאל ז״ל כתב בפירושו והאריך בזה ויש לנו סיוע בדבריו.
ואיפשר לנו לומ׳ במה שכת׳ בירושל׳ אילין דכתבין אין מיתת בלא בני וכו׳, לא בכתיבת הבעל לאשתו אמרו, אלא בכתיבת האב לבתו, ובנותן מתנה על מנת להחזיר, ע״כ.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון