×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין ק״ל.גמרא
;?!
אָ
פרק י – הזרוע והלחיים
מתני׳מַתְנִיתִין: הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין. שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה אִם הַחוּלִּין שֶׁאֵינָן חַיָּיבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק חַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת.א ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:ל״ד} וָאֶתֵּן אוֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחׇק עוֹלָם אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן. כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד וּוְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן. גוְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר דוְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה הוְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ וחוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר. כֹּל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן אוֹ מוּם עוֹבֵר קוֹדֵם לְהֶקְדֵּשָׁן וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלַד לָהֶם מוּם קָבוּעַ וְנִפְדּוּ פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחוּלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד.ו וּוְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּיב וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה וְאִם מֵתוּ יִקָּבֵרוּ.: גמ׳גְּמָרָא: טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא אוֹתָם הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים חַיָּיבִין בְּמַתָּנוֹת. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְחוּלִּין שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בִּבְכוֹרָה. תֵּיתֵי מִזְּכָרִים מָה לִזְכָרִים שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. מִתְּיָישִׁים מָה לִתְיָישִׁים שֶׁכֵּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. מִזְּקֵנִים מָה לִזְקֵנִים שֶׁכֵּן נִכְנְסוּ לְדִיר לְהִתְעַשֵּׂר. מִלָּקוּחַ וְיָתוֹם מָה לְלָקוּחַ וְיָתוֹם שֶׁכֵּן נִכְנָסִין בְּמִינָן לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. בְּמִינָן קָאָמְרַתְּ קֳדָשִׁים נָמֵי בְּמִינָן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. וְיִהְיוּ חוּלִּין חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה קָדָשִׁים שֶׁאֵין חַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק חוּלִּין שֶׁחַיָּיבִין בְּמַתָּנוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק. אָמַר קְרָא {דברים י״ח:ג׳} וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים זֶה אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא זֶה הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא חוּלִּין חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק וְהָא בָּעֵי תְּנוּפָה הֵיכָא לִינוּפִינְהוּ אִי אַבָּרַאי {ויקרא ז׳:ל׳} לִפְנֵי ה׳ כְּתִיבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק הזרוע והלחיים הזרוע והלחיים והקיבה וכו׳. בארץ ובחוצה לארץ. משום דבעי למימר בחולין אבל לא במוקדשין, נקט לכולהו. בפני הבית. בעודו קיים. במוקדשין. שלמים. תלמוד לומ׳ ואתן אותם. בחזה ושוק כתי׳, אותם מיעוטא הוא, חזה ושוק ולא דבר אחר, דהיינו זרוע ולחיים וקיבה, אף על פי שנוהג בבהמת חולין. ב. כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדישן וכו׳. וכיון שהיה להן מום קבוע, הרי הם כמקדיש עצים ואבנים לדמיהם, ואין בהן קדושת הגוף אלא קדושת דמים, ואם נפדו הרי הם כחולין גמורין, ואם היתה נקבה שלא ביכרה וילדה זכר, הרי הוא קדוש קדושת בכור. אבל כל זמן שלא נפדו, אם ילדה ליכא עליה קדושת בכור, אע״ג שאין באמו קדושת הגוף אלא קדושת דמים, כדאמרינן בבכורות בפרק שני קסבר האי תנא קדושת דמים מדחה מבכורה, דאין קדושה חלה על קדושה. אבל כשילדו לאחר הפדיון, אע״ג דאיעבר כשהן קדושין, מיחייב בבכורה, דוולדות קדשים בהווייתן לאויר העולם הן קדושין ולא במעי אמן, וחלה עליה קדושת בכור בפטר רחם אבל לא קדושת אמו, שהרי נפדו קודם שילדו. וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם. וולדן, אפי׳ איעבר קודם פדיונם בעוד שהיו קדושין קדושת דמים ואיתיליד לאחר פדיונן, אותו וולד וחלב אמו מותר לאכלן לאחר פדיונן, כדפרישית, שהרי לא נתקדש הוולד והחלב בעוד שהיו במעי הבהמה, וכשילדו כבר נפדו מעיקרא. ויוצאין לחולין. האמהות, על ידי פדיונן, כחולין גמורין, אפי׳ ליגזז וליעבד, כיון שלא קדשו קדושת הגוף אלא קדושת דמים. והשוחטן בחוץ פטור. מכרת, שהרי לא היה מתקבל בפנים, דהא בעל מום קבוע הוא. ואין עושין תמורה. אם אמרו בעלים זו תחת זו לא חל בשנית קדושה, דלא אלים למתפס קדושתיה על דבר אחר כיון שאין בו אלא קדושת דמים. ומפרש בבכורות טעמא, דכתיב ולא ימיר אותו טוב ברע וגו׳, טוב מעיקרו עושה תמורה, ואפי׳ נעשה רע אחר הקדישן, דכתי׳ והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, אבל רע מעקרו אינו עושה תמורה. ואם מתו יפדו. ואע״פ שאינן ראויין אלא לכלבים וקימא לן דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים, דכתי׳ ואכלת, ולא לכלבך, הני מילי בקדשים שיש להן קדושת הגוף, אבל הני דליכא בהו אלא קדושת דמים נפדים לכלבים. ואם תאמר הא בעו העמדה והערכה, קמ״ל משנה זו דקדשי בדק הבית לא בעו העמדה והערכה. חוץ מן הבכור והמעשר. שאע״פ שקדם מומן להקדישן חלה עליהו קדושה גמורה לכל דבריהם אלא שאין כשרים ליקרב. דבכור ברחם תלה רחמנא, לא שנא תם ולא שנא בעל מום, קדוש. תם קרב חלבו ואמוריו, וחייב זריקת דמים על גבי המזבח, והבשר נאכל לכהן, דכתי׳ ובשרם יהיה לך וגו׳. ומדכתי׳ ובשרם בלשון רבים, דמשמע תרי, לימד על בכור בעל מום נמי שמתנה לכהן. ומעשר בהמה נמי כתי׳ ביה העשירי יהיה קדש לא יבקר בין טוב לרע, דהינו בעל מום. אבל קדם הקדישן את מומן. שחלה עליהם קדושת הגוף גמורה שהרי הן ראויין ליקרב. או מום עובר קדם להקדישן. וכיון שהיה מום עובר, כתמים גמור נחשב, וחל עליה קדושת הגוף, הואיל וראוי לאחר שירפא מן המום. ולאחר מכאן נולד להן מום קבוע ונפדו, פטורין מן הבכורה. ואע״פ שנפדו ויצאו לחולין והותרו באכילה, אפי׳ הכי פטורין מן הבכורה אם ילדו, דכתי׳ כצבי וכאיל, וכתי׳ אם שור אם שה. ואין יוצאין לחולין. בפדיונם. ליגזז וליעבד. כדפרישית לעיל, תזבח ואכלת, אין בהן אלא היתר אכילה וזביחה בלבד, אבל גיזה ועבודה לא. וכן וולדן וחלבן אסור. דאיעבר קודם פדיונם ואתיליד לאחר פדיונן, בבכורות מוקים לה הכי, בין רישא דתני מותר, ובין סיפא דתני אסור, דאיעבר ואיתליד לאחר פדיונן, ואי נולד לפני פדיונן, מאי איריא הני, אפי׳ קדם מומן להקדישן נמי וולדן דלפני פדיונן אסור. והשוחטן בחוץ חייב. כדפרישית לעיל, בדוקין שבעין ואליבא דר׳ עקיבא דאמ׳ אם עלו לא ירדו, הילכך הואיל ובפנים לא ירדו, חייבין עליהם בחוץ. ועושין תמורה. קודם פדיונן, דכתי׳ טוב ברע או רע בטוב. ואין יוצאין לחולין ליגזז וליעבד, דאמרי׳ בבכורות רק בכל אות נפשך וגו׳, בפסולי המוקדשין לאחר פדיונם הכתו׳ מדבר מדאיצטריך למימר להו הטמא והטהור יחדיו יאכלנו, וכתי׳ תזבח ולא גיזה, בשר ולא חלב, ואכלת ולא לכלבים. מתו. מעצמן. יקברו. או משום דקימא לן דקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, וכיון דמתו אי אפשר להעמידן, או משום דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144