גמרא
פירוש
אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אִי מִפִּקָּדוֹן גָּמְרִי לַהּ רַבָּנַן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ. אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּמַיְיתוּ לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר וּמָה מִפִּי אֲחֵרִים חַיָּיב מִפִּי עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. וּמִדְּמַיְיתוּ לַהּ מִקַּל וָחוֹמֶר דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מָה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מתני׳: וחייבין על זדון השבועה, ועל שגגתה עם זדון העדות. ואינן חייבין על שגגת העדות – פירוש: דכיון דשגג שיש לו אצלו עדות – הוה ליה אנוס, ופטור. ועלה אמרינן: לימא תנינא לדרב כהנא ורב אסי – דאי משתבע חד אמר: הכי אמר רב, וחד אמר: הכי אמר רב, ואמר רב כחד מינייהו. וקאמר ליה אידך: ואנא בשיקרא אשתבעי? ואמר ליה רב: את לבך אנסך. דאלמא מאן דשגג במידי ואשתבע עליה – דאנוס הוא, ופטור מקרבן שבועת ביטוי וכו׳. כלו׳: וכיון דתנינא לה, מאי קמ״ל רב התם במעשה דרב כהנא ורב אסי. ומהדרינן: אצטריך. סלקא דעת׳ אמינא: הכא – לענין שבועת העדות הוא דלא כתיב: ונעלם, הוא דבעינן דלא מיחייב בשוגג אלא עד דהויא קרוב למזיד. ואיזה זה? מי שהזיד בעדות ושגג בשבועה, כדקתני במתני׳: ועל שגגתה עם זדון העדות. אבל לענין שבועת ביטוי דכתיב ונעלם, אימא שגגה כל שהו, ואפילו ששגג בעיקר ההוא מידי דאישתבע עליה ליחייב – קא משמע לן דרב כהנא ורב אסי: נקיטינן השתא: דלענין שבועה, בין שבועת העדות בין שבועת ביטוי, היכא דאישתלי ההוא מידי דאישתבע עליה – דאנוס הוא ופטור מקרבן שבועה. אעפ״י שלא מצינו בכל התורה כולה, דכל איסורין שבתורה ל״ש שגג במעשה ול״ש שגג בחיוב – שוגג הוא, וחייב. דהא לענין שבת, היכא דשגג שהיא שבת, אי נמי אם יש שבת בעולם, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה – שוגג הוא וחייב. והיינו טעמא דשניא שבוע׳ משאר איסורין, משו׳ דשבועה על דבור פיו הוא מתחייב, וכיון שעלה בלבו שאותו דבר כן הוא כמו שנשבע עליו – הוה ליה אנוס ופטור, שלא הוציא מפיו אלא הנמצא בלבו. ושאר איסורין – על מעשה שעשה הוא מתחייב, וכיון שעל מעשה שעשה בידים הוא מתחייב – לא איכפת לן בלבו כדי שיהא אנוס: ואם תאמר״ אם כן, שבועת ביטוי לשעבר דמתחייב – היכי משכחת לה, הרי אנוס הוא. הא אוקימנא באומר: יודע אני ששבועה זו אסורה, אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן אם לאו, כדגרסינן בפרק שבועות בתרא (שבועות כ״ו:): בעא מיניה רבא מרב נחמן: איזהו שגגת שבועת ביטוי לשעבר וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush