Ri MiGash Shevuot 16a – ר"י מיגש שבועות טז.‏ – Shas HaMeforash

וכל שלא נעשית בכל אלו הנכנס לשם אין חייבין עליה: איתמר ר״ה אמר בכל אלו תנן רב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן ר״ה סבר קדושה ראשונ׳ יהושע וישראל את הארץ קדשוה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא – כלומר היו יודעין שישראל עתידין הן לגלות ושקדשוה על מנת שתהא אותה קדושה מתקיימת בה לעולם ולפיכך סגיא ליה לעזרא להקדישה בלא א״ות הואיל ולא הי׳ צריך להקדיש׳ כלל שהרי קדושה ועומדת מימו׳ יהושע אלא עזרא זכר בעלמא הוא דעבד אבל מי שמוסיף על העיר ועל העזרות מה שלא היה קודם לכן הואיל ואותה תוספת עדין לא נתקדשה מעולם אין אותה תוספת מתקדשת אלא עד שתהא נעשית בכל אלו ורב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה שקדשו יהושע וישראל את הארץ קדשוה לשעתה ולא קדשוה לע״ל וכשגלו ישראל מן הארץ הלכה לה אותה קדושה ולולי שקדשה עזרא בעלייתו לעולם לא היתה קדושה כלל הלכך כבר שראינו שקדשה עזרא ואעפ״י שלא היו בימיו אורים ותומים מכלל דסגי לן באחת מכל אלו: ואותיביה רבא לר״נ מהא דתני׳ אבא שאול אומר שני בצעין הוו בהר המשחה תחתונה ועליונה – כלומר הכניסו מהר המשחה שני בצעין אלו והוסיפו אותן בירושלים בתחלה הכניסו תחתיה הר המשחה שהוא סמוך לתחילת ירושלים ובנו בו בנינים ונעשה מכלל ירושלים ואח״כ הוסיפו ובנו בנין אחר למעלה הימנו בהר המשחה והכניסוהו בכלל ירושלים. תחתונה שהוא במקום שהכניסו בתחלה נתקדשה בכל אלו – פירוש: לפי שקודם גלות הראשון הכניסוהו במלך ואורים ותומים עליונה לא נתקדשה קדושה גמורה אלא עולי גולה קדשוה בלא מלך ואורים ותומים תחתונה שהיתה קדושתה קדושה גמורה חברים ועמי הארץ אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני כלומר שוו חברים בכך לע״ה הואיל וקדושת אותו המקום קדושה גמורה היא ומכלל ירושלים הוא ואין באכילת קדשים קלים ומ״ש שם איסור אבל עליונה שלא היתה קדושתה גמורה חברים לא היו אוכלים שם קדשים קלים ומ״ש לפי שאיסור הוא לאכול קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומות ירושלים ואותו מקום כיון שלא נקדש כהלכתו שהרי בלא מלך ואורים ותומים קדשוהו קדושתו אינה קדושה גמורה ואינו חשוב מכלל ירושלים אבל עמי הארץ שאינם מדקדקים על עצמם במצות היו אוכלים שם קדשים קלים אבל לא מ״ש לפי שהמ״ש יותר הוא חמור אצלם ומפני מה לא קדשוה כלומר מפני מה לא קדשוה קדושה גמורה לפי שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ובנביא ובאורים ותומים ובב״ד של שבעים ואחד ובשתי תודות וכיון שלא היו אצלם אורים ותומים לפיכך לא קדשוה קדושה גמורה ולמה קדשוה והא אמרת לא קדשוה קדושה גמורה אלא למה הכניסוה בכלל ירושלים מפני שתורפה של ירושלים היתה כלומר אותו מקום כיון שהוא הר נמצא שהוא גבוה על המדינה ונוחה היתה לכבוש משם לפיכך בנו חומה על אותו מקום ונעשית חומת העיר שם והכניסוהו לאותו מקום בכלל ירושלים תיובתא דרב נחמן דאמר באחת מכל אלו סגי לן. ומהדרינן: תנאי היא – האי תנא דסבירא לי׳ בכל אלו קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל ולפיכך סגי ליה לעזרא לקדושי לירושלים שלא באורים ותומים והאי תנא סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע״ל דתניא א״ר אליעזר שמעתי כשהיו בונים בהיכל היו עושי׳ קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל היו קלעים לפנים מעובי הכותל שהן בונין כדי שיהיו בונין מבחוץ ויהיו הקלעים מפסיקים ביניהם ובין הכותל כדי שלא יזונו עיניהם מההיכל ובעזרות היו בונין מבפנים והקלעים חוץ לעובי הכותל שבונים כדי שיהא הפסק בין העזרה לחוץ. אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין ואעפ״י שאין בית – כלומר אפילו נפלו כותלי ההיכל שנמצא שאין שם בית קדושתו עומדת היא ואין נמנעין מלהקריב קרבנות צבור על גבי המזבח ואוכלין קדשי הקדשים ואעפ״י שנפלו כותלי העזרה דהיינו קלעים ואוכלין קדשים קלים ומע״ש בירושלים ואעפ״י שנפלו חומותיה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא וקדושה ועומדת היא לעולם לאו מכלל דשמיע ליה לר׳ אליעזר דאמר קדושה ראשונה קדשוה לשעתה ולא קדשוה לעתיד לבוא ומדסבירא לי׳ הכי אלמא באחת מכל אלו סגי ליה מדקדשה עזרא לירושלים בלא אורים ותומים. ודחינן: וממאי ודילמא כולי עלמא קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא ומר מאי דשמיע לי׳ קאמר ומר מאי דשמיע לי׳ קאמר – וכל חד מינייהו מודה לחברי׳ במאי דשמיע לי׳ ולא פליגי אהדדי. וכי תימא – אי הכי כיון דמודה לי׳ רבי אליעזר לר׳ יהושע דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל קלעי׳ למה לי, יש לומר לצניעותא בעלמא – אבל לעולם לענין הקרבה ואכילה מודה שמקריבין ואע״ג שאין שם בית ואוכלין קדשי קדשים ואעפ״י שאין שם קלעים קדשים קלים ומ״ש ואעפ״י שאין שם חומה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל. אלא הני תנאי היא דתניא אמר ר׳ ישמעאל ב״ר יוסי למה מנו חכמים את אלו – פירוש: עיקרא זו בסיפרא בפרשת ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה דתניא אלו הן בתי ערי חומה ג׳ חצירות של שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע ב״נ כגון קצרה ישנה של ציפורי ודקרא של גוש חלב רודפת הישנה וגמלה וגבור וחריד וירושלים וכו׳ ואיתא נמי במסכת ערכין (ערכין ל״ב.) וקתני עלה בסיפרא אמר רבי ישמעאל בר״י למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום אבל ראשונה בטלו משבטלה הארץ ואיתי׳ נמי להאי ברייתא בגמרא דערכין בפרק אחרון (ערכין ל״ב:) על האי מתני׳ גופה שמעינן השתא מהאי ברייתא דקסבר ר׳ ישמעאל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע״ל מדקאמר אבל ראשונה בטלו משבטלה הארץ. ועלה אמרינן: ורמינהי אמר ר׳ ישמעאל ב״ר יוסי וכי אלו בלבד מנו – כלומר וכי אלו השנויין בסיפרא והשנוין במס׳ ערכין שהם קצרה ישנה של ציפורי וחברותיה הן מנו בלבד שהיו מוקפין חומה מימות יהושע והרי כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגוב וגו׳ כל אלה ערים בצורות חומה גבוה דלתים ובריח אלא למה מנו חכמים את אלה שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום. קדשום השתא אמרינן דלא צריכי לקדושי – פירוש: השתא אמרינן בסוף ברייתא זו ולא אלו בלבד אלא שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע כל מצות הללו נוהגין בה – כלומר ואעפ״י שאין לה חומה עכשיו מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל דאלמא לא צריכי לקדושי וכו׳ דכיון דקתני בהדיא בסיפא דהאי ברייתא מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל אלמא לא צריכי לקדושי היכי קתני ברישא דהאי ברייתא גופה שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום דאלמא צריכי לאקדושי אלא אימא שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום כלומר אלו מצאו בלבד מוקפין חומה ומנאום ולא אלו בלבד מנו אלא כל שתעלה לך בידך מאבותיך שהיו מוקפין חומה מימות יהושע ואעפ״י שאין להם עכשיו כל מצות הללו נוהגים בה מפני שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל וכיון שכן קשה דר׳ ישמעאל ב״ר יוסי אדר״י ב״ר יוסי. ופרקינן: תרי תנאי ואליבא דר״י ב״ר יוסי ואי בעית אימא חדא מינייהו שהיא הברייתא השני׳ ר׳ אליעזר ב״ר יוסי אמר דתני׳ ר׳ אליעזר ב״ר יוסי אומר אשר לוא חומה אעפ״י שאין לו עכשיו והי׳ לו קודם לכן אשתכח השתא דר״א בר״י סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע״ל ור׳ ישמעאל בר״י סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע״ל והיינו דאמרי׳ לעיל תרי תנאי נינהו ור״נ דאמר כר״י ב״ר יוסי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון