×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ו׳.גמרא
;?!
אָ
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא. וְתוּ הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא שְׁנֵיהֶם נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין מבעה״במִבַּעַל הַבַּיִת נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא. וְתוּ הָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אשָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא. אֶלָּא לָא אָמְרִינַן מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא. אַבָּיֵי אָמַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו. אִי הָכִי נִשְׁקוֹל בְּלָא שְׁבוּעָה. באֶלָּא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא סְפֵק מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו. וְלָאו אָמְרִינַן תָּפֵיס מָמוֹנָא מִסְּפֵיקָא מִשְׁתְּבַע נָמֵי מִסָּפֵק. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי פָּרְשִׁי אִינָשֵׁי מִסְּפֵק שְׁבוּעָה וְלָא פָּרְשִׁי מִסְּפֵק מָמוֹנָא מַאי טַעְמָא מָמוֹן אִיתֵיהּ בַּחֲזָרָה שְׁבוּעָה לֵיתֵיהּ בַּחֲזָרָה.: בָּעֵי ר׳רַבִּי זֵירָא תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ מַהוּ. הֵיכִי דָמֵי אִי דְּשָׁתֵיק אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לֵיהּ וְאִי דְּקָא צָוַוח מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד. לָא צְרִיכָא דִּשְׁתֵיק מֵעִיקָּרָא וַהֲדַר צָוַוח מַאי מִדְּאִשְׁתִּיק אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָא צָוַוח הַשְׁתָּא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּהַאי דִּשְׁתֵיק מֵעִיקָּרָא סָבַר הָא קָא חָזוּ לֵיהּ רַבָּנַן. אָמַר רַב נַחְמָן ת״שתָּא שְׁמַע גבד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲדוּקִין בָּהּ אֲבָל הָיְתָה טַלִּית יוֹצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה הֵיכִי דָמֵי אִי נֵימָא כִּדְקָתָנֵי פְּשִׁיטָא אֶלָּא שֶׁתְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ. לָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דכְּגוֹן דְּאָתוּ לְקַמַּן כְּדִתְפִיסוּ לַהּ תַּרְוַיְיהוּ וְאָמְרִינַן לְהוּ זִילוּ פְּלוּגוּ וּנְפַקוּ וַהֲדַר אֲתוֹ כִּי תָּפֵיס לַהּ חַד מִינַּיְיהוּ הַאי אֲמַר אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לִי וְהַאי אֲמַר בִּדְמֵי אֹגַרְתִּי נִיהֲלֵיהּ דְּאָמְרִינַן לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא חָשְׁדַתְּ לֵיהּ בְּגַזְלָן וְהַשְׁתָּא מוֹגְרַת לֵיהּ בְּלָא סָהֲדִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְקָתָנֵי דְּאָתוּ לְקַמַּן כִּי תָּפֵיס לַהּ חַד מִינַּיְיהוּ וְאִידַּךְ מְסָרֵךְ בָּהּ סָרוֹכֵי וַאֲפִילּוּ לְסוֹמְכוֹס דְּאָמַר מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה מוֹדֶה סוֹמְכוֹס הדְּסִרְכָא לָאו כְּלוּם הִיא. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ הִקְדִּישָׁה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אִם תִּמְצֵי לוֹמַר תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ ואֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ הִקְדִּישָׁהּ בְּלֹא תְּקָפָהּ מַהוּ. כֵּיוָן דְּאָמַר מָר זאֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט דָּמֵי כְּמַאן דְּתַקְפַהּ דָּמֵי. אוֹ דִלְמָא הַשְׁתָּא מִיהָא הָא לָא תַּקְפַהּ וּכְתִיב {ויקרא כ״ז:י״ד} וְאִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ וְגוֹ׳ מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ חאַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּלֹא בִּרְשׁוּתוֹ. ת״שתָּא שְׁמַע דְּהָהִיאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וה״ר יהוסף הלוי אבן מיגש כתב בתשובה וזה לשונו: וששאלתם על אמרם הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות ואמרתם למה לא נאמר גם כן בכופר בפקדון דילמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו ויהא כשר לעדות. תשובה עיקר מה שנאמר דילמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו הוא לענין שלא נחשוד אותו שהוא נשבע לשקר אמנם לענין הכשרות והפסלות אפילו שנתברר שמלוה ישנה יש לו עליו בהיותו כופר בפקדון הוא פסול לעדות לפי שאין לו לקחת אותו בחובו להיות גוף הפקדון של מפקיד ויש לו לפדותו ממנו ואם לקחו בחובו מבלתי שיתרצו בעליו בזה אכתי גזלן הוא ופסול לעדות הלא תראה מי שאנס את חברו שימכור לו נכסיו גזלן הוא אף על פי שנותן דמים משלם, כן זה אף על פי שהוא מקבל אותו בחובו הואיל ולא הסכים עמו חברו על כך גזלן הוא אך לא יתפשט זה הגזלנות עד שיגיע לגדר שנאמר שמי שמורה בו היתר גם כן יורה היתר לישבע על שקר ויהיה חשוד על השבועה לפי שלא יהיה חשוד על השבועה אלא מי שהוא חשוד ליקח ממון חברו אבל מי שאינו לוקח אותו אלא לסיבה אינו חשוד על השבועה הנך רואה אמרם ומשביעין אותו שבועה שאינה ברשותו ואמאי לימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ופרקינן התם מורי ואמר דמי קא יהיבנא הא למדת שבכאן לא חשדנו אותו שהוא לוקח ממון חברו מבלי שיתן לו דמים אבל חשדנו אותו שלקחו בדמיו אלא שהוא מבלתי רצון בעליו ואינו בזה חשוד על השבועה להיותו מורי אנפשיה ואמר דמי קיהיבנא ומי שלוקח הפקדון בחובו הוא כנותן בו דמים ואין ביניהם הפרש. עד כאן מתשובותיו המועתקות מלשון ערבי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×