×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא פ״ה:גמרא
;?!
אָ
מַאי לָאו ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ אלָא סִימְטָא וְהָא דּוּמְיָא דְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם קָתָנֵי. מַאי חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם נָמֵי דְּלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ וְלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ באֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שֵׁשֶׁת מֵרַב הוּנָא כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ אוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ גזְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. אֲמַר לֵיהּ ר״נרַב נַחְמָן מַאי טַעְמָא פָּשְׁטַתְּ לֵיהּ מֵהַהִיא דְּמָחוּ לַהּ מְאָה עוּכְלֵי בְּעוּכְלָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְשׁוּרָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דמְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן הלְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ. אֶלָּא פְּשׁוֹט לָהּ מֵהָא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה מֵרְשׁוּתוֹ מַאי לָאו ובְּכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ לֹא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר. וּמִדְּרֵישָׁא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר סֵיפָא נָמֵי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אֵימָא סֵיפָא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ וְאִי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר זאַמַּאי קָנָה לוֹקֵחַ סֵיפָא אֲתָאן לְכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ. וּמַאי פַּסְקָא סְתָמָא דְמִילְּתָא בֵּי מוֹכֵר מָאנֵי דְמוֹכֵר שְׁכִיחִי בֵּי לוֹקֵחַ מָאנֵי דְלוֹקֵחַ שְׁכִיחִי. אָמַר רָבָא ת״שתָּא שְׁמַע חמָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בעא מיניה רב ששת מרב הונא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה או לא. כגון פסק ונתן לתוך המדה של לוקח, או מדד המוכר במדה שלו ושפכן לכליו של לוקח והבית של מוכר הוא, קנה לוקח כאילו נתן לתוך רשותו כיון דהוי בכליו, או לא קנה לוקח דרשות עיקר והכלי בטל הוא לגבי הרשות, ולהכי בעי קנה לוקח ואע״ג דברשות הרבים לא קני כליו דלוקח משום דאין לו רשות להניחו שם, קבעי ברשות מוכר כיון דברשות מדד שם מקני ליה כליו. [קנה או לא]. פי׳ קנה לוקח או לא. אמר ליה תניתוה זרק לה גיטה לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת, הנה אע״ג דקלתה ברשותא דבעל קא מנחא קניא לה לגט דאית ביה, אלמא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח. אמר ליה רב נחמן מאי טעמא קא פשטת ליה מההיא דמחיוה מאה עוכלי בעוכלא, דאמר רב יהודה אמר שמואל והוא שהיתה קלתה תלויה בה, אבל אם היתה קלתה מונחת בקרקע שהיא חצרו של בעל אינה מגורשת, דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח. ורב אדא בר אהבה אמר וכו׳. ורב משרשיא אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות. פי׳ וקנתה ממנו קלתה וקנאתו בהגבהה וה״ל כליה והניחתו לפניה בקרקע שהוא חצר של בעל, דבההיא הנאה דקא זבנה ליה מיניה לא קפיד עלה בהנחת אותה קלתה בחצרו, והוי כמו שהשאילה מקום הקלתה דהוי ליה כליו של לוקח ברשות לוקח, ומשום הכי כי זריק לה גט לתוך קלתה קנתה הגט ונתגרשה. אבל אם לא קנתה זו הקלתה מבעלה אינה מגורשת, דה״ל כליו של לוקח ברשות מוכר דלא קנה לוקח. ור׳ יוחנן אמר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה אע״פ שבעלה אינו מוכר קלתות. אלא פשוט ליה מיהא ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו מאי לאו בכליו דלוקח, אלמא כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח. ופריק לא בכליו דמוכר. ודייקינן ומדרישא בכליו דמוכר סיפא נמי בכליו דמוכר. כלומר כיון דקא מוקמת לה להאי דקתני ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה דהיא רישא בכליו דמוכר, ממילא שמעת מינה דסיפא נמי דקתני ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח דבכליו דמוכר הוא, ואי בכליו דמוכר הוא אמאי קנה לוקח והא כליו דמוכר הוא. כלומר אי אמרת בשלמא האי דקתני רישא ברשות מוכר לא קנה לוקח עד שיגביהנה וכו׳ בכליו דלוקח, דאלמא כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה, דשמעת מינה דבתר חצר אזלינן ולא בתר כלי וכל שכן בכלי דמוכר, היינו דקתני סיפא ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח, משום דחצר וכלי תרויהו דלוקח נינהו, ואפילו הוה ליה כליו דמוכר נמי כיון דחצר דלוקח ניהו בתר חצר אזלינן ולא בתר כלי. אלא אי אמרת דרישא דקתני ברשות מוכר לא קנה לוקח עד שיגביהנה וכו׳ בכליו דמוכר הוא, אבל בכליו דלוקח ברשות מוכר קנה לוקח, אלמא בתר כלי אזלינן ולאו בתר חצר, אמאי קתני סיפא ברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח ואע״ג דכליו דמוכר הוא, והא אמרת דבתר כלי אזלינן ולא איכפת לן בחצר, וכיון דהכא כליו דמוכר הוא דהא אוקימנא רישא וסיפא בכליו של מוכר אמאי קנה לוקח. ופריק סיפא אתאן לכליו של לוקח, אבל כליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה לוקח דבתר כלי אזלינן ולאו בתר חצר וכו׳. ופשוט הוא: אמר רבא תא שמע משך חמרין ופועלין והכניסן לתוך חצרו, בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן. פי׳ כגון שמדדן החמר על גבי החמור ולא הורידן לקרקע, שאילו מדדן בעל הבית אם פסק עד שלא מדד אין שניהן יכולין לחזור בהן, לפי שכיון שמדדן בעל הבית הרי הגביהן באותה מדידה וקנאן בהגבהה, הילכך האי דקתני בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן אי איפשר להעמידה אלא בשמדדן החמר, ולפיכך לא קנה בעל הבית שהרי לא הגביה ולא משך ולא הורידן לקרקע כדי שתקנה לו חצרו.מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×