×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא כ״ו.גמרא
;?!
אָ
אכִּדְנָיֵיד נִכְתְּמָא אַפּוּמֵּיהּ דְּחַצְבָּא. דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן בְּרֵיהּ דְּרָבִין כִּי הֲוָה נָפְצִי כִּיתָּנָא הֲוָה אָזְלָא רַקְתָּא וּמַזְּקָא אִינָשֵׁי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא אֲמַר לְהוּ כִּי אָמְרִינַן מוֹדֶה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ הָנֵי מִילֵּי דְּקָא אָזְלָא מִכֹּחוֹ הָכָא זִיקָא הוּא דְּקָא מַמְטֵי לַהּ. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מִזּוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּמָרִימָר אֲמַר לְהוּ בהַיְינוּ זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ. וּלְרָבֵינָא מַאי שְׁנָא מִגֵּץ הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק גדְּחַיָּיב לְשַׁלֵּם הָתָם נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל הָכָא לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל.: מתני׳מַתְנִיתִין: דלֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כׇּל אִילָן ההָיָה גָּדֵר בֵּינָתַיִם זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן. והָיוּ שׇׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה זהָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ חאֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טאֲבָל בְּבָבֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא לָאו כְּדִשְׁמוּאֵל שְׁמַע מִינַּהּ. וְאִיכָּא דְּרָמֵי לַהּ מִירְמֵא תְּנַן לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָתַנְיָא שְׁתֵּי אַמּוֹת אָמַר שְׁמוּאֵל לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּבָבֶל כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רָבָא בַּר רַב חָנָן הֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּפַרְדֵּיסָא דְּרַב יוֹסֵף הֲווֹ אָתוּ צִפּוֹרֵי יָתְבִי בְּדִיקְלֵי וְנָחֲתִי בְּפַרְדֵּיסָא וּמַפְסְדִי לֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ זִיל קוֹץ א״לאֲמַר לֵיהּ וְהָא אַרְחֵיקִי לִי א״לאֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי לְאִילָנוֹת אֲבָל לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי. וְהָא אֲנַן תְּנַן אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כׇּל אִילָן א״לאֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי אִילָן לְאִילָן וּגְפָנִים לִגְפָנִים יאֲבָל אִילָן לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא קָיֵיצְנָא דְּאָמַר רַב כהַאי דִּיקְלָא דְּטָעֵין קַבָּא אָסוּר לְמִקְצְיֵיהּ וְאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא לָא שְׁכֵיב שִׁכְחַת בְּרִי אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵנְתָּא בְּלָא זִימְנֵיהּ מָר אִי נִיחָא לֵיהּ לִיקּוֹץ. רַב פָּפָּא הו״להֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה חָפַר וְקָא קָאֵיץ שׇׁרָשָׁיו אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ תְּנַן הָיוּ שׇׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵישָׁה. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי שְׁלֹשָׁה מָר קָא חָפַר טְפֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת קָא חָפַרְנָא דִּתְנַן הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ אָמַר רַב פָּפָּא אֲמַרִי לֵיהּ כּוּלְּהִי וְלָא יְכֵילִי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מתני׳. לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא א״כ הרחיק ממנו ד׳ אמות אחד גפנים ואחד כל האילנות, היו שרשין יוצאין לשדה חבירו. כלומר ואע״פ שהרחיק ד׳ אמות אם היו שרשין יוצאין לשדה חבירו, מעמיק להם ג׳ טפחים כדי שלא תעכב המחרישה. היה חופר בור. כלומר ואם היה חבירו חופר בור שיח ומערה, קוצץ שרשי אילן זה ויורד והעצים שלו ואין בעל האילן יכול לעכב עליו בכך. תנא ארבע אמות שאמרו כדי עבודת הכרם. כבר פירשנוהו למעלה. אמר שמואל לא שנו אלא בא״י אבל בבבל שתי אמות. הא דרבה בר רב חנן הוו ליה הנך דיקלי אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף. פי׳ האי פרדיסא פרדס של ענבים הוה והוה קדימא לדיקלי דרבה בר רב חנן, וכיון דהוו צפרי אתו ויתבי בהנהו תאלי ונחתי לסופא לפרדיסא ומפסדי ליה, אמר ליה רב יוסף זיל קוץ דהא גפנים דידי קדימי מאילנות דידך. אמר ליה והא רחיקי ליה. פי׳ שתי אמות דהא בבבל הוה. אמר ליה הני מילי אילנות לאילנות וגפנים לגפנים, אבל גפנים לאילנות בעינן טפי. יש לפרש דהאי טפי דקאמרינן, בכדי מאי דלא מטי הזקא לגפנים מחמת צפרי דיתבי באילנות ניהו, ואע״ג דמרחקי טובא. ויש לפרש דעד ארבע אמות בלחוד הוא משום דלא אשכחן הרחקה טפי מהכי, והוה ליה הך טפי דקאמרינן טפי משתי אמות. וזה הפירוש האחרון הוא שהיה רבינו הרב זצ״ל סובר, ומעשים בכל יום לפניו ולא היה דן להרחיק אלא ארבע אמות בלבד ואפילו אילנות לגפנים. ואם תשאל לזה הפירוש הראשון שמצריך להרחיק בכדי מאי דלא מטי הזקא לגפנים מחמת צפרי אפילו טובא, וכיון דלא ארחיק ליה מעיקרא שיעור מאי דאיחייב לארחוקי מן שדה חבירו מאי איכפת ליה איהו בגפנים דחבריה אי מתזקי אי לא מתזקי, לימא ליה את הוא דאפסדת אנפשך דנטעתינהו להני גפנים דילך בכדי מאי דמתזקי מאילנות דידי דקא נטענא השתא, והוה לך מעיקרא לעיולי בדידך טפי ולמיטע ולאסוקי אדעתך דלמחר ממליכנא ונטענא אילנות. איכא לאוקומה כגון דקיימי הני שדות מעיקרא לנטיעת גפנים ולא לנטיעת אילנות. ואיכא לאוקומה כגון שהיתה שדה זו של רבה בר רב חנן מעיקרא לבעל הפרדס וזבניה ניהליה לרבה בר רב חנן, דכי זבניה אדעתא דהכי הוא דזבניה. מ״מ ואפילו על הפי׳ האחרון האי דמצרכינן ליה לבעל אילנות לארחוקי ארבע אמות מגפנים היכא דקדמי גפנים לאילנות הוא, אבל אי קדמי אילנות לגפנים לא מחייבינן ליה לבעל אילנות למיקצינהו לאילנות דידיה, משום דאמר ליה לבעל גפנים אדרבה את עול בדידך ונטע. והיכא דאתו תרויהו בהדי הדדי למיטע אילנות והאי בעי למיטע ולארחוקי תשלום שתי אמות ותו לא, והאי אמר אנא גפנים בעינא למיטע ולא סגי לך בהרחקת שתי אמות, חזינן אי שדה העומדת לגפנים היא לאו כל כמיניה דבעל אילנות, ואי שדה העומדת לאילנות היא לאו כל כמיניה דבעל גפנים. ואי שדה העומדת לזה ולזה כיון שזה רוצה ליטע גפנים הרי אינו משנה בכך שהרי גם לגפנים היא עומדת, הדין עמו וכופין את חבירו להרחיק את אילנותיו ד׳ אמות בכדי מה שצריך להרחיק את האילנות מן הגפנים, וכיון שכן אפילו אם אינו רוצה עכשיו ליטע בשלו כלום, כשיבא חבירו ליטע אילנות יכול הוא לעכב עליו עד שירחיק בכדי מה שצריך להרחיק מן הגפנים משום דאמר ליה למחר ממליכנא ונטענא גפנים, והיינו חלוקת אביי ורבא בענין הבא לסמוך בצד המצר דקי״ל בה כרבא דאמר אינו סומך. והני שתי אמות וד׳ אמות דקאמרינן אם שניהן באין כאחד ליטע, אי נמי אחד מהן רוצה ליטע דחבירו מעכב עליו עד שירחיק, צריכא שתהא ההרחקה ממוצעת ביניהן, ואם אחד מהן נטע תחילה ולא מיחה בו חבירו להרחיק, כשיבא חבירו עכשיו גם הוא ליטע שלו צריך הוא להרחיק האמות כולם משלו. וכן הדעת נוטה: רב פפא הוו ליה הנך תאלי אמיצרא דרב הונא בריה דרב יהושע אזל אשכחיה דקא חפר וקא קייץ שרשין, אמר ליה האי מאי, אמר ליה דתנן היו שרשין יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק להם ג׳ טפחים כדי שלא יעכבו את המחרשה, אמר ליה הני מילי [שלשה] מר הא קא חפר טובא, אמר ליה אנא בור שיח ומערה קא חפרנא דתנן היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו. אמר רב פפא אמרי ליה טובא ולא יכלי ליה [עד דאמרי ליה הא דאמר רב יהודה] מצר שהחזיקו בו רבים אסור (לקיל) [לקלקלו]. פי׳ האי מצרא מצר שהחזיקו בו רבים הוה, וכיון דאמר ליה אנא בורות שיחין ומערות קא חפרנא משום הכי אמר ליה מצר שהחזיקו בו רבים הוא ואסור לקלקלו ולעשות בו בור שיח ומערה. בתר דנפק אמר. פי׳ רב פפא. אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך שש עשרה אמה כאן לאחר שש עשרה אמה. כלומר הא דתנן חופר ויורד והעצים שלו לאחר שש עשרה אמה הוא דלא קא מפסיד בעל האילן כלום דחוץ לשש עשרה אמה לא יניק, אבל בתוך שש עשרה אמה אינו יכול לחפור ולירד יותר משלשה טפחים מפני שמפסיד שרשי האילן של בעל האילן משום דבתוך שש עשרה אמה יניק, ועל מנת כן תיחם יהושע בן נון את הארץ:מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144