גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
גמ׳. ובעלה, מלמד שנקנית בביאה, והלא דין הוא ומה יבמה וכו׳ תאמר בזו שאין זקוקה ועומדת, תלמוד לומר ובעלה.
בהו״א, הגמ׳ קס״ד דיש ללמוד קידושי ביאה מביאת יבום, אולם רב אשי דחה דיבמה שונה מאשה דעלמא כי היא זקוקה ועומדת. והשקלא וטריא דהגמרא טעון בירור, מה היתה הסברא דההו״א ומהו הוי היסוד דדחיית רב אשי. ונראה לבאר את השקו״ט ע״פ חקירת הגר״ח זצ״ל בגדר ביאת יבום הגומר את הזיקה - האם מעיקרא הביאה חלה כקיום מצות ״יבמה יבא עליה״, וקנין היבום חל ממילא מן שמים, או״ד הביאה קונה את היבמה מדין מעשה קנין בדומה למעשה הקנין דביאה בקידושין, אלא דאופן מעשה הקנין דיבום מוגבל לביאה למעט כסף ושטר.א וי״ל דבהו״א הגמ׳ נקטה שביאת יבום חלה בתורת מעשה קנין ומשו״ה אפשר ללמוד ממנה קנין ביאה בקידושין.
ולמסקנא פליגי הראשונים בביאור דחיית רב אשי. דרש״י כתב (ד״ה שכן זקוקה) וז״ל זקוקה ועומדת לזה מחמת קידושי המת אין ביאה באה אלא לגמר אבל קנין דמעיקרא לא עכ״ל. לפי רש״י הביאור דזקוקה ועומדת הוא דזיקת היבמה הוי המשך של אישות המת, והיבום חל כדי לגמור אישות המת בשביל היבם. וכמו״כ התוס׳ (ד״ה מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת) הביאו דעת ה״ר אלעזר משזנ״א וז״ל וה״ר אלעזר משזנ״א פי׳ שכן זקוקה ועומדת, שביאה זו אינה עושה אלא גומרת קדושי ראשון, ומשום דאשכחן ביאה גומרת לא נאמר שתקנה תחילת קנין עכ״ל. לפי רש״י והר״א משזנ״א גם לפי המסקנא ביאת יבום הויא מעשה קנין, אלא דאין ללמוד ממנה לביאת קידושין כי ביאת קידושין יוצרת חלות אישות חדשה לעומת ביאת יבום דרק גומרת הקנין דמת.ב אבל התוס׳ הביאו שיטה אחרת בביאור דחיית רב אשי, וז״ל ונראה לר״י דהכי פריך מצותה זקוקה ועומדת לביאה כלומר שעיקר מצותה להקים לאחיו שם הילכך נקל לה להקנות בביאה יותר מאשה עכ״ל. אליבא דהר״י עיקר חלות יבום היא שהיבם מקיים את המצוה להקים לאחיו שם והקנין חל ממילא, אך הביאה אינו מעשה קנין ולכן אינו דומה לביאת קידושין המהוה מעשה קנין.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן והרב יוסף צבי ברונשטיין
בהו״א, הגמ׳ קס״ד דיש ללמוד קידושי ביאה מביאת יבום, אולם רב אשי דחה דיבמה שונה מאשה דעלמא כי היא זקוקה ועומדת. והשקלא וטריא דהגמרא טעון בירור, מה היתה הסברא דההו״א ומהו הוי היסוד דדחיית רב אשי. ונראה לבאר את השקו״ט ע״פ חקירת הגר״ח זצ״ל בגדר ביאת יבום הגומר את הזיקה - האם מעיקרא הביאה חלה כקיום מצות ״יבמה יבא עליה״, וקנין היבום חל ממילא מן שמים, או״ד הביאה קונה את היבמה מדין מעשה קנין בדומה למעשה הקנין דביאה בקידושין, אלא דאופן מעשה הקנין דיבום מוגבל לביאה למעט כסף ושטר.א וי״ל דבהו״א הגמ׳ נקטה שביאת יבום חלה בתורת מעשה קנין ומשו״ה אפשר ללמוד ממנה קנין ביאה בקידושין.
ולמסקנא פליגי הראשונים בביאור דחיית רב אשי. דרש״י כתב (ד״ה שכן זקוקה) וז״ל זקוקה ועומדת לזה מחמת קידושי המת אין ביאה באה אלא לגמר אבל קנין דמעיקרא לא עכ״ל. לפי רש״י הביאור דזקוקה ועומדת הוא דזיקת היבמה הוי המשך של אישות המת, והיבום חל כדי לגמור אישות המת בשביל היבם. וכמו״כ התוס׳ (ד״ה מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת) הביאו דעת ה״ר אלעזר משזנ״א וז״ל וה״ר אלעזר משזנ״א פי׳ שכן זקוקה ועומדת, שביאה זו אינה עושה אלא גומרת קדושי ראשון, ומשום דאשכחן ביאה גומרת לא נאמר שתקנה תחילת קנין עכ״ל. לפי רש״י והר״א משזנ״א גם לפי המסקנא ביאת יבום הויא מעשה קנין, אלא דאין ללמוד ממנה לביאת קידושין כי ביאת קידושין יוצרת חלות אישות חדשה לעומת ביאת יבום דרק גומרת הקנין דמת.ב אבל התוס׳ הביאו שיטה אחרת בביאור דחיית רב אשי, וז״ל ונראה לר״י דהכי פריך מצותה זקוקה ועומדת לביאה כלומר שעיקר מצותה להקים לאחיו שם הילכך נקל לה להקנות בביאה יותר מאשה עכ״ל. אליבא דהר״י עיקר חלות יבום היא שהיבם מקיים את המצוה להקים לאחיו שם והקנין חל ממילא, אך הביאה אינו מעשה קנין ולכן אינו דומה לביאת קידושין המהוה מעשה קנין.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן והרב יוסף צבי ברונשטיין
הערות
א עיין ברשימות שיעורים למסכת יבמות (ב. בענין הדקמה: מצות יבום וקנין יבום) דרבינו זצ״ל ביאר עפ״י החקירה הזאת כמה וכמה סוגיות בסדר נשים. וע״ע בשיעורים לקמן (ו. ד״ה מיועדת לי מהו).
ב וע״ע בזה ברשימות שיעורים למסכת יבמות (יז: ד״ה אין זיקה).
הערות
Gemara
Peirush