×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים צ״א:גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: אָמַר שְׁמוּאֵל לְדִבְרֵי ר״טרַבִּי טַרְפוֹן אהַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא קׇרְבַּן מִנְחָה מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן וְכִי מִנְחָה מָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁמִּתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין מִכְּלָל דמ״דדְּמַאן דְּאָמַר מִתְנַדְּבִין מִתְחַלֵּק. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֵימָא סֵיפָא אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁנִּיתָּן עַל גַּבֵּי אִישִּׁים אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן מִכְּלָל דלמ״דדִּלְמַאן דְּאָמַר מִתְנַדֵּב כּוּלָּן לָאִישִּׁים לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא רֵישָׁא לְרַבִּי זֵירָא קַשְׁיָא סֵיפָא. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי זֵירָא רֵישָׁא בְּשִׁירַיִם סֵיפָא בְּקוֹמֶץ אֶלָּא לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא תְּנָא רֵישָׁא אַטּוּ סֵיפָא. בִּשְׁלָמָא סֵיפָא תָּנֵי מִשּׁוּם רֵישָׁא אֶלָּא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא מִי תָּנֵי אִין אָמְרִי בְּמַעְרְבָא תְּנָא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא.: ת״שתָּא שְׁמַע יַיִן כְּדִבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בלַסְּפָלִים שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן לָאִישִּׁים מַאי לָאו מִדְּיַיִן כּוּלּוֹ לַסְּפָלִים שֶׁמֶן כּוּלּוֹ לָאִישִּׁים מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתַא וְהָא כִּדְאִיתַא. אָמַר רַב פָּפָּא כְּתַנָּאֵי גשֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבָּנַן סָבְרִי מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין [וּמִינַּהּ מָה מִנְחָה לוֹג שֶׁמֶן אַף כָּאן לוֹג שֶׁמֶן וּמָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. וְאִידַּךְ מִמִּנְחָה מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ] כִּנְסָכִים מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין [אַף שֶׁמֶן שלש לוּגִּין וּמָה נְסָכִים כּוּלָּן לַסְּפָלִין] אַף שֶׁמֶן כּוּלָּן לָאִישִּׁים. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי אִי מִמִּנְחָה מַיְיתֵי לַהּ [רַבִּי] דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ אֶלָּא רַבִּי מֵאֶזְרָח גָּמַר לַהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי וְהָתַנְיָא קׇרְבַּן מִנְחָה מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן וְכַמָּה שְׁלֹשָׁה לוּגִּין וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין רַבִּי הִיא וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִקׇּרְבָּן א״לאֲמַר לֵיהּ אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. אָמַר שְׁמוּאֵל הַמִּתְנַדֵּב יַיִן מֵבִיא וּמְזַלְּפוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {במדבר ט״ו:י׳} וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳ וְהָא קָא מְכַבֵּי כִּיבּוּי בְּמִקְצָת לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּי. אִינִי וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ דהַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִיבָּהּ חַיָּיב דְּלֵיכָּא אֶלָּא הַאי אִיבָּעֵית אֵימָא כִּיבּוּי דְּמִצְוָה שָׁאנֵי. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתָנָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כְּלַפֵּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לִתְרוֹם יָכוֹל יְכַבֶּה וְיִתְרוֹם אָמְרַתְּ לֹא יְכַבֶּה שָׁאנֵי הָתָם אֶפְשָׁר דְּיָתֵיב וְנָטַר. ת״שתָּא שְׁמַע יַיִן כְּדִבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא לַסְּפָלִים שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן לָאִישִּׁים וְעוֹד תַּנְיָא יַיִן [לַ]⁠נֶּסֶךְ1 לַסְּפָלִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָאִישִּׁים אָמַרְתָּ לֹא יְכַבֶּה. לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן לְמֵימְרָא דִּשְׁמוּאֵל כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מְכַבִּין הגַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִזּוֹקוּ בָּהּ רַבִּיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמ׳ אמר שמואל המתנדב שמן לדברי רבי טרפון קומצו – ומקטיר הקומץ ושיריו נאכלים. קרבן מנחה – דמצי למכתב כי תקריב וכתב קרבן יתירא לדרשא. אף אנן נמי תנינא – דנאכל ולא מקטיר ליה כולו. אין אתה צריך לשאול – אם של אלו הוא או של נדבה הוא ויהיב טעמא למילתיה שאין מתנדבין שמן. מכלל דמאן דאמר מתנדבין – איכא לספוקי בנדבה אלמא שמן נדבה מתחלק. בשלמא לר׳ זירא – דמתרץ למתני׳ כשמואל רישא דמשמע מתחלק [בשירים] וסיפ׳ דמשמע נדבה לאישים דאיכא לאוקמא בקומץ. תנא רישא משום סיפא – רישא דתני גבי שמן המתחלק אי אתה צריך לישאל מהו כדי נסבה דאי נמי מתנדבין שמן אינו מתחלק אלא משום דבעי למיתני סיפא אם ראית שמן ניתן על גבי האישים אי אתה צריך לספקה בנדבה שאין מתנדבין שמן דדוקא אשמעינן דאילו למאן דאמר מתנדבין נותן תנא רישא נמי אם ראית שמן מתחלק. יין כדברי רבי עקיבא – דאמר במסכת מנחות (דף קד:) מתנדבין יין ואין מתנדבין שמן אותו יין לספלים הוא נותן לנסך ולא לזלף על האישים והוא הדין לרבי טרפון ביין אלא משום דאיצטריך שמן למיתני [כדברי] רבי טרפון דלא ליתני לה סתמא דהא לר׳ עקיבא אין מתנדבין שמן תנא נמי יין כדברי רבי עקיבא. שמן של נדבה כדברי רבי טרפון – דאמר אף מתנדבין שמן לאישים הוא נותן. הא כדאיתא והא כדאיתא – יין כולו לספלים ודקתני בשמן לאישים אקומץ קאי. ה״ג: כתנאי שמן לא יפחות מן הלוג רבי אומר שלשת לוגין. בדון מינה כו׳ – כל דבר שאתה למד מחבירו בג״ש או בהיקש הוי למוד ממנו בכל דבריו. דון מינה ואוקי באתרה – מה שהדבר צריך ללמוד מחבירו שאין יכול ללמוד מגופו ילמד מחבירו ולשאר דברים שיכול ללמד מגופו העמידהו על מקומו. מה מנחה מתנדבין כו׳ – דעיקר נדבת שמן מקרבן מנחה נפקא לן וסתם מנחה צריכה לוג שמן דכתיב (ויקרא יד) למנחה ולוג שמן. ומה מנחה קומצה כו׳ – כלומר וכיון דאית ליה לתנא קמא דון מינה ומינה לענין הקטרה נמי דיינינן ומינה מה מנחה קומצה כו׳. כנסכים – דהא שמן של נדבה לא קרב אלא בפני עצמו כיין הבא בפני עצמו הלכך לנסכים דמי וביין פשיטא לן דשלשת לוגין נינהו כדנפקא לן במנחות (דף עג:) אזרח מלמד שמתנדבין יין. ומה נסכים כולן לספלים – כלומר כיון דרבי אוקי באתרה אית ליה להא נמי אוקי באתרה ומה יין כולו לספלים אף שמן דלאו בר ספלים כולו לאישים וביין פשיטא לן דכולו לספלים ואינו מתחלק לכהנים דהא מאזרח איתרבי דכתיב בנסכים כל האזרח יעשה ככה (במדבר טו) ומנחת נסכים כולה כליל. רבי מאזרח גמר לה – לנדבת שמן וכי נמי דיינת מינה ומינה שלשת לוגין הן שהוא פחות שבנסכים דנסכים של כבש רביעית ההין יין כתיב בהו (שם). ומי מצית אמרת הכי – דרבי מאזרח גמר לה. אשה ריח ניחוח – אלמא יש יין שהוא לאישים ואיזה זה זה יין הבא בפני עצמו דאילו הבא בגלל זבח כתיב הסך נסך שכר (שם כח) לשון שביעה לשון שכרות שיהא נראה על גבי המזבח כשפוקקין את השיתין כדאמרינן במסכת סוכה (דף מט:). לא שמיה כיבוי – דלא קפיד קרא אלא אאש תמיד תוקד על המזבח (ויקרא ו). כלפי – כלומר הואיל. לתרום – את הדשן. יכול יכבה – אם מצאן כולן לוחשות שאינן מאוכלות. אמרת לא יכבה – אלמא כיבוי דמצוה אסיר. ונטר – וממתין. או אינו אלא לאישים – דהא כתיב אשה ביין. הא רבי יהודה – דאמר (שבת דף קכ:) דבר שאין מתכוין אסור הוי לא תכבה אפילו בלא מתכוין הלכך עקר ליה למשמעותיה דאשה למדרשיה נחת רוח הוא לפני כאישים והכי מסיק לה לברייתא בספרי. הא רבי שמעון – שמואל כרבי שמעון דכיון דאין מתכוין לכבות אין לא תכבה ראייה עליו לאסור למיעקר משמעותא דאשה משום קושיא דלא תכבה ואם תאמר פסיק רישא ולא ימות הוא אפשר דמזליף ליה בטיפין דקות מאד הלכך אי נמי מכבה בטיפים גסות דבר שאין מתכוין הוא. גחלת של מתכת – לאו בת כיבוי הוא ואיסורא דרבנן הוא דאיכא ובמקום היזק רבים לא גזור רבנן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144