גמרא
פירוש
וְאִם לָאו אָשָׁם זֶה שֶׁל שַׁלְמֵי נְדָבָה וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת וּסְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק. וְנֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא שָׁאנֵי. הָתִינַח אָשָׁם לוֹג מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאָמַר לוֹג זֶה יְהֵא נְדָבָה וְדִילְמָא לָאו מְצוֹרָע הוּא וּבָעֵי מִקְמָץ דְּמִקְּמִיץ. וְדִילְמָא מְצוֹרָע הוּא וּבָעֵי מַתַּן שֶׁבַע דְּיָהֵיב. וְהָא חָסַר לֵיהּ דְּמַיְיתֵי פּוּרְתָּא ומלי לֵיהּ דִּתְנַן אחָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא יָצַק יְמַלְּאֶנּוּ. וְהָא בָּעֵי הַקְטָרָה דְּאַקְטַר לֵיהּ. אֵימַת אִי בָּתַר מַתְּנוֹת שֶׁבַע הָווּ לְהוּ שִׁירַיִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה וְאֵין מַקְטִירִין אֶת הַקּוֹמֶץ עֲלֵיהֶן. אִי קוֹדֶם מַתְּנוֹת שֶׁבַע בכֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
1שחיטה בצפון ובהונות – כחומר אשם. וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק – כחומר שלמים והא הכא דלמא לאו מצורע הוא והוי שלמים וקתני ונאכל ליום ולילה אלמא לכתחלה נמי שרי ר״ש. הא תינח אשם כו׳ – מלתיה דר״ש קא מפרש ואזיל ולאו לרבא קא מותיב. לוג זה יהא נדבה – אם אינו מצורע דאמרי׳ לקמן בפ׳ כל התדיר (דף צא.) מתנדבין שמן בפני עצמו. ובעי מיקמץ – המתנדב שמן קומצו ומקטיר הקומץ ושיריו נאכלין כדיליף ליה מקרבן מנחה (קרבן) מלמד שמתנדבין שמן כמנחה כו׳. מתן שבע – כדכתיב קרא בלוג של מצורע והזה מן השמן באצבעו [וגו׳] (ויקרא יד). והא חסר ליה – ע״י קמיצה ולוג חסר פסול כדכתיב (שם) ולוג שמן. עד שלא יצק – מן הלוג על כפו השמאלית כדכתיב ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית (שם). והא בעי קומץ הקטרה – דדלמא נדבה הוא. דמקטיר ליה – ושיריים נאכלין ממ״נ אי דמצורע הוא הרי הוא נאכל כדאמרי׳ בפ׳ בית שמאי (לעיל דף מד:) לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ואי נדבה הוא הרי הוא כשירי מנחה. אי בתר מתנות שבע – דלמא נדבה הוא וכי יהיב מתן שבע בתר קמיצה הוו להו שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה וקי״ל במנחות בפ״ק (מנחות ט:) אין מקטירין הקומץ עליהן דכתיב מן המנחה פרט לשחסרה היא כו׳. ואי קודם מתן שבע – היכי מצי למיתב תו מיניה מתן שבע דלמא נדבה היא והקטרת הקומץ הקטרה והנך הוו להו שיריים וכי הדר מעייל מידי מינייהו קא עבר משום בל תקטירו כדכתיב (ויקרא ב) כי כל שאור וכל דבש וגו׳ והאי ממנו יתירא הוא ודרשינן ביה נמי לא תקטירו כל שממנו אשה לה׳ יש בכלל הזה קדשים ושירי מנחה ולחם הפנים שקרב מהן כבר לאישים האימורים וכן הקומץ וכן הבזיכין קיימי שירים בבל תקטירו והנך הזאות במקום הקטרה קיימי. לשם עצים – דאמר הכי אם מצורע הוא דאין הקטרת הקומץ הקטרה דהא לאו נדבה הואי הרי מזה מאלו שאינן שיריים ואם אינו מצורע והקטרת הקומץ הקטרה ויש ממנו לאישים ואלו שיריים הם ובבל תקטירו הרי הזאות האלו כאילו הם מים שהרי רשאי להעלות שירי מנחה על המזבח. 2לשם עצים – והאי דנקט לישנא דעצים ולא נקט לשם מים משום לישנא דקרא דאותביה מבל תקטירו נקט לה. לריח ניחוח אי אתה מעלה – בתריה דההוא קרא דכל שממנו לאישים כתיב קרבן ראשית תקריבו אותם ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח קרבן ראשית אשאור ודבש הכתוב בראש המקרא העליון קאי וקאמר יש לך להביא מהן ביכורים מן הדבש ושתי הלחם מהשאור ואל המזבח לא יעלו אכוליה קרא קאי ואדרשה דבל תקטירו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 שני ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בסוף דף
2 שני ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בתחילת דף ע״ז.
הערות
Gemara
Peirush