גמרא
פירוש
כְּשֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ הִיא בִּטְהוֹרָה כְּשֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ הִיא בִּטְמֵאָה הדרן עלך חטאת העוף
פרק ח – כל הזבחים
פרק ח – כל הזבחים
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ה״ג: כשאתה בא בדרך זו היא בטהורה וכשאתה בא בדרך זו היא בטמאה – הילכך מדינא לא נפקא ת״ל טריפה כו׳. אלא מעתה כו׳ – אמתני׳ פריך דקתני מה כשטהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה. כמה סבי שבישתו בה – תמיה אני על זקנים מרובין שכמותכם שנשתבשתם בה. סיפא – דקתני טיהר מכלל נבילה. אתאן לנבלת עוף טמא – שטיהרה הכתוב מלטמא בבית הבליעה. לא טיהר רבי מאיר – במליקת טריפה אלא בתמימים דשייכא בהו מליקה. ואפי׳ באווזים – דלאו בני מזבח הן ובלבד שיהו קדשים בפנים דהא טריפה נמי לא חזיא בתורין ובני יונה וטיהרה הואיל ומליקה הכשר קדשים בפנים היא. ערף עז – על החלל במקום עגלה ערופה. מהו – לר״מ מי אמרינן כי היכי דמטהר מליקת אווזין קדשים בפנים הואיל ומליקת שום עוף בפנים הוא ה״נ עריפה הכשר טהרת עגלה היא מידי נבילה כדאמרי׳ לקמן. ה״ג: אבל עז לאו מינא דעגלה הוא – שזו מין גסה וזו מין דקה. אין לי – שטהור מידי נבילה אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה כדכתיב (ויקרא ז) יעשה לכל מלאכה. חלב שור הנסקל ועגלה ערופה – שאסור בהנאה מנין שטהור. ת״ל כל חלב – דסמיך ליה כי כל אוכל חלב ואי ס״ד עגלה ערופה טהורה איצטריך קרא לטהר חלבה וכי היא טהורה וחלבה טמא. להיכא דשחטיה מישחט – משנאסרה בהנאה מחיים כדמפרש לקמיה דמחיים נאסרה. ותיהני לה שחיטתה – אע״פ שאינה מתירתה לא באכילה ולא בהנאה תטהרנה מלטמא דאין לך שחוטה בבהמה טהורה שמטמאה. שמתה – דהשתא בשרה טמאה ואיצטריך לטהר חלבה שלא תאמר לא טיהר אלא חלב שאתה קורא בו יעשה לכל מלאכה. מכלל דמחיים אסורה – ואע״פ שלא נערפה מדקתני חלב עגלה ערופה מנין ואוקימתה בשמתה. גבול שמעתי – בה מאימתי. ונסבין חברייא – וסבורין התלמידין מדעתם לומר. ירידתה כו׳ – ובקידושין יליף לה דנאסרה מחיים. מתני׳ כל הזבחים. אפילו אחת בריבוא – השתא משמע אחת כשירה ברבוא של חטאות המתות הילכך פריך בגמרא מאי אפילו הא הוו מתות רובא דקתני שנתערבו בחטאות המתות חמש חטאות מתות נינהו וולד חטאת וחטאת שמתו בעליה ותמורת חטאת ושכיפרו בעליה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום. נתערבו – זבחים כשרים בשור שנעבדה בו עבירה אחד באחד ומפרש ואזיל מאי היא כגון שהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים דשור שהמית על פי הבעלים איפטר ליה מסקילה דמודה בקנס פטור וכן רובע ונרבע ע״פ עד אחד או ע״פ הבעלים דהשתא לאו שור הנסקל הוא וליכא למימר ימותו שהרי מותרין להדיוט אם לא מפני הזבח המעורב בהן ואי איפשר למכור את כולן לצורכי מין אותה זבח להקריבם שהרי פסולים להקרבה כדאמרינן בתמורה (דף כח.) מן הבהמה להוציא הרובע והנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח מוקצה שהקצהו לצורך (תקרובת) עבודת כוכבים ולא הקריבו ונעבד שעשאו עבודת כוכבים והשתחוה לו ואמרינן בפרק כל האסורין במסכת תמורה (דף כט.) דמותרין להדיוט.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush