גמרא
פירוש
לָא יָדַע בְּמַאי כְּתַב רַחֲמָנָא זֹאת הַתּוֹרָה וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא זֹאת הַתּוֹרָה הֲוָה אָמֵינָא לִיפַּסְלוּ כְּתַב רַחֲמָנָא מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ.
רְמֵי רֵישׁ לָקִישׁ עַל מְעוֹהִי בֵּי מִדְרְשָׁא וּמַקְשֵׁי אִם כְּשֵׁרִים הֵם יְרַצּוּ וְאִם אֵין מְרַצִּין לָמָּה בָּאִין.
אָמַר לוֹ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לא ידעינן במאי – קאמר רחמנא מוצא שפתיך תשמור דהא לא כתיב בהדי׳ בהאי קרא עבודות לשמן ודלמא לאו בלשמן משתעי קרא כתב רחמנא זאת התורה למילף משלמים דמפרשה בהו לשמן.
הכי גרסי׳ רמי ריש לקיש על מעוהי – שוכב על בטנו פניו (על) כלפי קרקע.
למה הן באין – ואכתי לא קמא ליה טעמא דמתני׳ דילפינן ממוצא שפתיך. ואין מרצין – שאין כפרה למתים ואף אתה אל תתמה על אלו.
האשה – יולדת.
לא יביאו יורשין חטאתה – דהויא לה חטאת שמתו בעליה והלכתא גמירי לה דלמיתה אזלה. מודינא לך בעולה – שאם שחטה שלא לשמן שתתקרב אע״פ שאינה מרצה הואיל ומצינו שבאה לאחר מיתה ואינה מרצה וה״ה לשלמים ושאר קרבנות חוץ מחטאת ואשם מיהו דלא אתי לאחר מיתה דקי״ל (תמורה דף יח.) דכל שבחטאת מתה באשם רועה מנא לן דקרב שלא לשמן הואיל ואינו מרצה דלא אפיק תנא דמתני׳ אלא פסח וחטאת. מחלוקתך – וסייעתך דאיכא רבי אליעזר דקאי כוותך. משנה שלימה – סתם מתני׳ דלא פסל אלא חטאת. פתחא לנפשאי – מנלן דקרבי. יתיב רבי זירא וכו׳ – וקמתמה אפירוקיה דר״ל.
וקשיא ליה לריש לקיש אשם – אמאי קרב שלא לשמו שלא לרצות הא לא אתי לאחר מיתה.
ונסיב תלמודא – כלומר נסיב קרא לתלמודא דמילתיה.
אימא הבא בנדר ונדבה – כדמשמע קרא לייתו ולא לירצו כו׳. ריש לקיש מהכא פתח – לה (מהכא) לא נפקא ליה ממוצא שפתיך דליקרב אלא דלא לירצי והקרבתו מהאי קרא יליף ושחט אותה לחטאת אותה מיעוטא הוא אותה הוא דבעינן לשמה ואי לא פסולה כדיליפינן לקמן הא שאר קדשים כו׳. ארצויי נמי לירצו – כיון דנפקא לן הקרבתן מאותה. אינה מרצה – כדאמר אם לאו יהא נדבה.
אשם שמכפר – על לאוין האמורים בשבועת הפקדון והקדש ושפחה חרופה. שכן טעונים נסכים – ולא גרס סמיכה דאשם נמי טעון סמיכה. שלמים ישנו בצבור – כבשי עצרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
למה הן באין – ואכתי לא קמא ליה טעמא דמתני׳ דילפינן ממוצא שפתיך. ואין מרצין – שאין כפרה למתים ואף אתה אל תתמה על אלו.
האשה – יולדת.
לא יביאו יורשין חטאתה – דהויא לה חטאת שמתו בעליה והלכתא גמירי לה דלמיתה אזלה. מודינא לך בעולה – שאם שחטה שלא לשמן שתתקרב אע״פ שאינה מרצה הואיל ומצינו שבאה לאחר מיתה ואינה מרצה וה״ה לשלמים ושאר קרבנות חוץ מחטאת ואשם מיהו דלא אתי לאחר מיתה דקי״ל (תמורה דף יח.) דכל שבחטאת מתה באשם רועה מנא לן דקרב שלא לשמן הואיל ואינו מרצה דלא אפיק תנא דמתני׳ אלא פסח וחטאת. מחלוקתך – וסייעתך דאיכא רבי אליעזר דקאי כוותך. משנה שלימה – סתם מתני׳ דלא פסל אלא חטאת. פתחא לנפשאי – מנלן דקרבי. יתיב רבי זירא וכו׳ – וקמתמה אפירוקיה דר״ל.
וקשיא ליה לריש לקיש אשם – אמאי קרב שלא לשמו שלא לרצות הא לא אתי לאחר מיתה.
ונסיב תלמודא – כלומר נסיב קרא לתלמודא דמילתיה.
אימא הבא בנדר ונדבה – כדמשמע קרא לייתו ולא לירצו כו׳. ריש לקיש מהכא פתח – לה (מהכא) לא נפקא ליה ממוצא שפתיך דליקרב אלא דלא לירצי והקרבתו מהאי קרא יליף ושחט אותה לחטאת אותה מיעוטא הוא אותה הוא דבעינן לשמה ואי לא פסולה כדיליפינן לקמן הא שאר קדשים כו׳. ארצויי נמי לירצו – כיון דנפקא לן הקרבתן מאותה. אינה מרצה – כדאמר אם לאו יהא נדבה.
אשם שמכפר – על לאוין האמורים בשבועת הפקדון והקדש ושפחה חרופה. שכן טעונים נסכים – ולא גרס סמיכה דאשם נמי טעון סמיכה. שלמים ישנו בצבור – כבשי עצרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush