גמרא
פירוש
נִמְצְאוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת וְהַתּוֹרָה אָמְרָה {במדבר ה׳:ג׳} וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. תֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נמצאו זבין וטמאי מתים משתלחין חוץ למחנה – שכינה לבדה דהא שניהם מותרין במחנה ישראל כדאמרי׳ בפסחים בפ׳ אלו דברים (פסחים סז.). מחניהם – שני מחנות משמע אחת לכל זב ואחת לכל טמא נפש אלא ודאי הואי מחנה לויה ומשתלחין טמאי מתים ממחנה שכינה ומותרין במחנה לויה וזבין ובעלי קריין משתלחין חוץ למחנה לויה. אלא מאי מחנה ישראל לא הואי – ומשיצא חוץ למחנה לויה שוב אין שם קבע מחנה והרי הוא כשדה בעלמא ומותרין מצורעין לישב שם הצריכין להשתלח ממחנה ישראל וישבו עכשיו עם הזבין. א״כ נמצאו זבין ומצורעים – חוץ למחנה לויה בלבד. אלא כולהו הוו – ודקתני לא היו אלא שתי מחנות לענין קליטה הוא דנסתלקה תורת מחנה לויה מלקלוט את ההורגים שוגג. ושמתי לך מקום בחייך – רמז לו הקב״ה למשה במתן תורה שיזכה למצוה זו כדכתיב (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בסוף ארבעים שנה. לך מקום – המקום שלך דהיינו מחנה לויה אף הוא נקלט. מכאן אמרו בן לוי – שהיה דר בערי מקלט שכל ארבעים ושמנה עיירות של לוים ערי מקלט היו כדאמרי׳ במס׳ מכות (דף יד.) ואם הרג בשוגג גולה לאחד מערי חביריו דדריש ביה נמי הכי ושמתי לך מקום אף הלוים גולים. ואם גלה בפלכו – עצמו כגון משכונה לשכונה. פלכו קולטו – דומיא דמדבר שהיה מחנה לויה קולטת. כל הנידר והנידב קרב בבמה – קטנה דאילו בבמה גדולה ע״כ קרבו חובת צבור דכתיב ויעשו את הפסח בגלגל אלא בקטנה ואמר דקרבי נדרים ונדבות ולא חובות ובתורת כהנים תני לה בהדיא לר׳ מאיר. מנחות ונזירות – נידר ונידב הוא וקרבי. כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמה קטנה – כדיליף טעמיה לקמיה שאין יחיד מקריב חובה בשעת היתר הבמות ואפילו בגדולה וצבור בקטנה לא מקרבי כו׳ אישתכח דאין חובות קריבין בקטנה ואי קשיא לר׳ מאיר א״כ יחיד לא עשה פסחו בגלגל וקרא כתיב ויעשו את הפסח (במדבר ט) פסח קרבן צבור קרי ליה דאתי בכנופיא במס׳ יומא (דף נא.) והכי נמי בדר״ש קתני אף צבור לא הקריבו אלא פסחיהם אלמא קרבן צבור קרי ליה לקמן יליף טעמא דכולהו. כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר – דהיינו כל הקרבנות כולן נדרים ונדבות וחובות (שקבוע להם זמן) מקריבין באהל מועד שבגלגל דהיא במה גדולה והשתא פליג אדר״מ ואדרבנן דמדקתני כל שהצבור כו׳ לאשמועינן דאין חילוק באהל מועד שבמדבר לאהל מועד שבגלגל מכלל דשמעינהו לר״מ ורבנן דאמרי יש חילוק ומה חילוקו שאין יחיד מקריב בו חובות וטעמייהו נמי שמעינן לקמן דאפי׳ בבמה גדולה לא קרבי ליחיד אלא נדרים ונדבות ולר׳ מאיר מנחות ונזירות בכלל. במות מותרות – במות יחיד. ובמתו שבראש הגג – היא במת יחיד. אלא עולה ושלמים – ולא מנחות ונזירות. וכאן וכאן – במת צבור ובמת יחיד לא קרבו בהן ליחיד אלא עולות ושלמים ולקמן פריך היינו תנא קמא דהא חכמים דלעיל נמי הכי אמרי. ר׳ שמעון פליג אכולהו דכולהו סבירא להו דאין חילוק לצבור בין מדבר לגלגל בבמה גדולה ורבי שמעון אומר אף צבור עצמם לא הקריבו בגדולה יותר מיחיד בקטנה. אלא פסחים כו׳ – אבל לא פר העלם דבר ושעירי עבודת כוכבים לא קרבו להם בגלגל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush