גמרא
פירוש
אבל דָּיְימָא מִנֵּיהּ הדרן עלך אלמנה לכהן גדול
פרק ח – הערל
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בעובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
הכי גרסינן: ה״ד אילימא דדיימא מניה ולא דיימא מעלמא צריכא למימר דתיכול אלא לאו דדיימא נמי מעלמא. לא כ״ש – דאי דיימא מניה ומעלמא דבתריה דידיה שדינן ליה. ומתני׳ בדלא דיימא כלל – מקמי הכי לאו מניה ולאו מעלמא הלכך איצטריך לאשמועינן דתאכל דאמרינן בהך ביאה נתעברה. בני בנים הרי הן כבנים – בפ׳ הבא על יבמתו (לעיל סב:). כמאן כר״ע – מתניתין דקתני עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. משום רבינו – רבי. ואע״ג דשמעינן דפליג אדר״ע בפ׳ ר״ג (לעיל נב:) דאמר אין דברים הללו אמורים אלא לדברי ר״ע וליה לא ס״ל אפ״ה בעובד כוכבים ועבד מודה כדאמר בהחולץ (לעיל מה.) עובד כוכבים לא תתחתן ועבד לא תהיה קדשה. כוזא – כלי קטן כלומר ממזר שהוא גרוע. כדא – כלי חשוב כלומר כהן גדול. מתני׳ הערל – כהן שמתו אחיו מחמת מילה. נשיהם ועבדיהם יאכלו – דהא משום ערלות וטומאה לא נפקי מכלל כהנים אלא דאינהו גופייהו מחסרי תקנתא. נשיהם – של פצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו דשוויוה חללה בביאתן שהרי נבעלה לפסול לה. ואם לא ידעה – לא בא עליה אחרי כן והיתה נשואה לו קודם לכן. ואם נשתייר מעטרה – שנכרת מעטרה ואילך כשר דהתם בישרא בעלמא הוא ולא גיד שאין גיד אלא מעטרה ואילך לצד הגוף. עטרה שורת בשר המקפת במקום המילה בגובה ושופע ויורד עד סופה. גמ׳ תושב ושכיר בתרומה – דכתיב תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב לרבות ערל – כטמא אצל אכילת תרומה דבהאי קרא תרומה כתיב דכתיב (ויקרא כב) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים והיינו תרומה דסגי ליה בהערב שמש. שכן חייבין עליו – קרבן חטאת אם אכלו פגול או נותר או בטומאת הגוף דכולהו בכרת דהא קדשים הוא. קנוי קנין עולם – עבד עברי הנרצע ובא הכתוב ללמדך שאין גופו קנוי לכהן זה שיאכילהו בתרומה ככנעני. קנין שנים – סתם עבד שיוצא בשש שנים. אילו כן – דלא נאמר אלא תושב. הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים – משום הכי אסור בתרומה בא שכיר יתירא ולימד על כרחך דהאי קרא לנרצע אתא וכיון דתרי כתיבי מסתברא דתושב זה המיושב אצלו לזמן מרובה ושכיר זה העומד לצאת. אלא דפסח מופני האי שכיר ותושב – דפסח דכתיב לא יאכלו בו. מאי נינהו אי נימא תושב ושכיר ממש – קנוי קנין שנים או נרצע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush