גמרא
פירוש
שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ אִשְׁתּוֹ מְעַלְּיָא הִיא דְּהָא אָמַר רַב קָנָה לַכֹּל כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.
מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב הָא אָמַר רַב קָנָה לַכֹּל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דַּעֲבַד בַּהּ מַאֲמָר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שומרת יבם קרית לה. קנה לכל – בביאת שוגג ומזיד. מידי הוא טעמא אלא לרב – הא דמייתינן יש חופה לפסולות לסיועה לרב מייתינן לה דאמר לעיל יש חופה לפסולות ורב האמר לעיל קנה לכל ולדידיה לא מיתרצתא היא. כגון דעבד מאמר – ואח״כ בא עליה בזנות בבית חמיה. וב״ש היא דאמרי – בפרק ד׳ אחין (לעיל דף כט:) מאמר קונה קנין גמור ליעשות ארוסה גמורה והפריח את זיקת היבום ותו לא מקניא ליה בביאת מזיד אלא במסירת חופה כאשה בעלמא כדאמרינן בד׳ אחין (שם) ומשום הכי קרי לה שומרת יבם אפילו לאחר ביאה דאי לב״ה לא אלים מאמר להפריח זיקת יבמין וליחול זיקת אירוסין ונישואין והוי קני לה בביאת זנות לגמרי. אי הכי היינו ארוסה – גמורה וארוסה הא תנא לה. נשואה דידיה – אשתו שלא היתה יבמתו. דחבריה – אחיו דביבמתו שייך לשון כניסה. לישנא אחרינא ועיקר: דכוותה גבי שומרת יבם – דקשיא לך נמי בה הא לאו בת אשקויי היא מוקמת לה נמי כגון שבא עליה דהא כשנכנסה לחופה ליכא לאוקומה דהא חופה ביבמה לא שייכא. שומרת יבם קרית כו׳ – אלא לא תוקמה לשומרת יבם כשבא עליה אלא כגון דעבד בה מאמר ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו ומאמר קונה קנין גמור וקרינן בה תחת אישך. רב פפא אמר – לעולם לא תדוק מינה דיש חופה והכא כגון דקינא לה כשהיא ארוסה ונשאה ובא עליה והדר איסתתרה ומשקה לה על ידי אותו קינוי והאי תנא הוא כו׳. לישנא אחרינא: אמר רב פפא – לעולם דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ומשקה לה כשהיא נשואה [הג״ה עד שלא נבעלה ודקשיא לך משקדמה שכיבת בעל לבועל האי תנא וכו׳ עכ״ה] ודקשיא לך אין מנוקה מעון האי תנא הוא דלית ליה הך דרשא. וזה הוא לשון מורי והוא נראה עיקר דללישנא קמא איכא למיפרך אם כן מאי לא שטיתי ארוסה ואדרבה הא לא כשהיא ארוסה איסתתרה. רב נחמן אמר – מתניתין בדלא קינא ולא איסתתרה כשהיא ארוסה אלא קינא לה משנשאה ואיסתתרה ומשקה לה ע״י קינוי של עכשיו ומגלגל עליה שבועה כל ימים שהיתה תחתיו משנתארסה ונבדקה ומכאן לגלגול שבועה מן התורה. פסלה מן התרומה – עד שיכנוס. משתמרת לביאה פסולה – שיש ביד אחיו לבא עליה וביאתו ביאה וכי היכי דהיא משתמרת לביאתו כך היא משתמרת לביאת אחיו שהיא פסולה מדרבנן דיש ביאה אחר מאמר כדתנן (לעיל דף נ:) מאמר לזו ובעל לזו כו׳ וכן בב׳ יבמין ויבמה אחת. דאורייתא – ביאה שהיא פסולה דאורייתא כגון אלמנה לכהן גדול. דברי הכל – בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש אכלה בתרומה דבי נשא דהא אפילו לרבי מאיר לא פסיל אלא במשתמרת לביאה פסולה דאורייתא. יש – לזה היבם אח חלל. לדברי הכל לא אכלה – אפי׳ היא בת כהן ואע״ג דעבד בה מאמר כהן כשר אכתי משתמרת לביאה פסולה היא לביאת החלל דהויא פסולה דאורייתא ולא אכלה ואפי׳ לרבי אלעזר ורבי שמעון כי מכשרי באלמנה לכ״ג קמכשרי שיש לו להאכיל במקום אחר אבל משתמרת ליבם חלל דאין לו להאכיל דהא כהן חלל זר הוא פסל לה ולא אכלה. אלא שנתן לה גט – כהן ליבמתו כהנת ואכתי לביאתו היא משתמרת וביאתה פסולה מדרבנן היא דגט מהני בה מדרבנן. אפילו לרבי אלעזר דאמר אוכלת הני מילי – על ידי קידושין דיש לו להאכיל כי האי גוונא במקום אחר. אבל על ידי גירושין – דאין לו להאכיל על ידי גירושין במקום אחר לא. ואם תאמר הכא נמי יש לו להאכיל – על ידי גירושין גמורים. בחוזרת – דאם היה מגרשה לגמרי היתה חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה. ובגרה תחתיו – בימי אירוסין וכ״ג אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush