גמרא
פירוש
מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה וּפָטוּר עָלֶיהָ וּפְלִיג אַדִּשְׁמוּאֵל.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מכאן ואילך – מהכנסת עטרה ולמטה אינו אלא נשיקה ופטור ומדפטר בנשיקה ודאי פליג אדשמואל דנשיקה קרי לה העראה והעראה רבינן לה לחיובי. קנה לכל – באחד מן הביאות גרועות הללו קנה לה לכל דבר ואוכלת בתרומה מיד אם כהן הוא אפי׳ הלך למדינת הים ולא בא עליה ביאה גמורה. האמורים בפרשה – בפרשת יבמים שכתב בה מקרא זה יבמה יבא עליה דדרשינן ליה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון. לירש – דכתיב יקום על שם אחיו (דברים כה). ולפוטרה מייבום – דאם מת ולו בנים מאשה אחרת מותרת לשוק או אם הוציאה בגט לא בעיא חליצה או אם היתה לה צרה נפטרה בביאתו של זו. מן הנשואין – היכא דנפלה לפניו מן הנשואין שכבר היתה אוכלת בימי אחיו וכשמת ובטל קנינו פסקה מלאכול דכ״ע לא פליגי דקניא לה הך ביאה גרועה להאכילה. לאוקמיה במקום בעל – שאם היתה אוכלת בחייו תאכל בשביל זה אבל לאלומי מבעל דבחיי הבעל לא היתה אוכלת דאין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה האי נמי לא אלים מיניה ודוקא בביאה בלא דעת קנין אבל בביאה גמורה אשתו גמורה היא ואוכלת אפי׳ לשמואל. אין היבם מאכיל – בביאה גרועה. אינה אוכלת – (דהך חופה לאו חופה היא) דגזרינן נשואי חרש אטו קידושי חרש כדאמרינן לקמן. מת – חרש זה לאחר שכנסה ונפלה לפני יבם חרש. אוכלת – דלא גרעה ביאת חרש מביאת שוגג וזנות ואונס שאין מתכוין לקנות ורבייה רחמנא לגבי יבם. לשמואל קשיא – דהא לא הוה אכלה מעיקרא וקאכלה השתא. אימא כנסה ואח״כ נתחרש אוכלת – מת אחר שכנסה ונתחרש ונפלה כו׳ אוכלת דהא אכלה מעיקרא. ומאי בזו – יפה כחו ומאי ייפוי כח איכא הא בעל נמי חרש הוא ומאכילה. חרש מעיקרא – קודם שכנסה. דהא אכלה מעיקרא – והשתא הדרא בהך ביאה דהא רחמנא רבייה. כל ביאה שהבעל מאכיל – כגון ביאת חופה. בשלמא לרב – אע״ג דהא מתני׳ פריכא ליה דקתני אכלה ואע״ג דלא אכלה מעיקרא והויא כנופלת מן האירוסין דאמרן לא אכלה אפי׳ לרב. מתרץ לה כדמתרצינן מעיקרא – אליבא דשמואל חסורי מחסרא והכי קתני כנסה ואח״כ נתחרש אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש אוכלת דהא אכלה מעיקרא. אלא לשמואל – דאפי׳ האוכלת בחיי בעלה אינה אוכלת בשביל היבם בביאה גרועה. קשיא – דהא ביאת חרש כביאת שוגג ואונס היא בלא כוונת קנין ואכלה. נולד לה בן אוכלת – בשביל בנה כדכתיב ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו (ויקרא כב) קרי ביה יאכילו. מת הבן – והאב קיים. ר׳ נתן אומר אוכלת – בשביל בעלה. ומית ליה – בלא בן. קסבר ר׳ נתן נשואי חרש – דקדשה כשהוא פקח מאכילין בתרומה דמדאורייתא משעת אירוסין אוכלת דכתיב (שם) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו מיד ורבנן הוא דגזרי עד שתכנס לחופה משום גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה כדאמרינן בכתובות באע״פ (דף נז:) הלכך כיון דהאי בשעת קנין הוי בן דעת והשתא הכניסה לחופה וליכא למיגזר שמא תשקה אכלה אבל לא גזרינן נשואי חרש אטו קידושי חרש דלאו בר קנין הוא ורבנן דאסרי גזרי נשואי חרש דהוי בן דעת בשעת קידושין אטו היכא דקדשה כשהוא חרש דקנינו לאו קנין. נולד לה בן למה לי – בלא בן נמי אכלה לרבי נתן. משום רבנן – לאשמועינן היכא דנולד לה בן מודו. והדר פליג עלייהו – ואוכלת דקאמר רבי נתן אכולה מילתא קאי בין אסיפא דמת הבן בין ארישא קודם שנולד לה בן דקאמרי רבנן אינה אוכלת. אי הכי – דרבי נתן ארישא נמי פליג ומנטר הוא דנטר לרבנן עד סיומא. ליתני מת הבן אינה אוכלת רבי נתן אומר אוכלת – דתיהוי כולה מילתא דרבנן כחדא והדר ליפלוג רבי נתן אכולה אבל השתא ליכא למימר דנטר להו אסיומא ובמת הבן לחודא פליג.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush