×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות נ״ה.גמרא
;?!
אָ
אַלְמָא אאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אֲסוּרוֹת מְנָלַן יָלֵיף מֵאֲחוֹתוֹ מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְלֵילַף מִדּוֹדָתוֹ מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם מִסְתַּבְּרָא מֵאֲחוֹתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ. אַדְּרַבָּה מִדּוֹדָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מְדַבֵּר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין אֶלָּא מֵאֵשֶׁת אָח יָלְפִינַן דְּשֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין וּקְרוֹבֵי עַצְמוֹ. וְאֵשֶׁת אָח גּוּפַהּ מנ״למְנָא לַן דְּתַנְיָא {ויקרא י״ח:ט״ז} עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה בבֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אַתָּה אוֹמֵר בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם וְדִין הוּא חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בַּאֲחוֹתוֹ מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּדוֹדָתוֹ מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי הָאָב אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ דָּנִין דָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מִדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ שֶׁאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת אָחִיךָ הִיא בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וַחֲדָא דְּאֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ אֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ מִדְּרַב הוּנָא נָפְקָא. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וַחֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ. יֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ לָא צְרִיכָא קְרָא מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת הָא יֵשׁ לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. וְדִלְמָא אֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם יֵשׁ לָהּ בָּנִים שַׁרְיָא לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם אִי נָמֵי אֵין לָהּ בָּנִים מִצְוָה יֵשׁ לָהּ בָּנִים רְשׁוּת. אִי נָמֵי אֵין לָהּ בָּנִים אֵין יֵשׁ לָהּ בָּנִים לָא וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא {ויקרא כ׳:כ״א} עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה. וְאֵימָא אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם כְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב מָה אֵשֶׁת אָח מִן הָאָב לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא אַף אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא אָמַר קְרָא הִיא גבַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. אֲחוֹתוֹ דִּכְתַב בָּהּ כָּרֵת לְמָה לִי. לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וּלְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר כׇּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ וְלָמָּה יָצְתָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת לְחַלֵּק מְנָלַן. נָפְקָא לֵיהּ {ויקרא י״ח:י״ט} מִוְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לְחַיֵּיב עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. דּוֹדָתוֹ דִּכְתַב בַּהּ רַחֲמָנָא עֲרִירִים יִהְיוּ ל״ללְמָה לִי לְכִדְרַבָּה דְּרַבָּה רָמֵי כְּתִיב {ויקרא כ׳:כ״א} עֲרִירִים יִהְיוּ וּכְתִיב {ויקרא כ׳:כ׳} עֲרִירִים יָמוּתוּ הָא כֵּיצַד יֵשׁ לוֹ בָּנִים קוֹבְרָן אֵין לוֹ בָּנִים הוֹלֵךְ עֲרִירִי. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב עֲרִירִים יִהְיוּ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב עֲרִירִים יָמוּתוּ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יִהְיוּ ה״אהֲוָה אָמֵינָא עַד חִטְאֵיהּ אֲבָל מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ לָא כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יָמוּתוּ וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יָמוּתוּ ה״אהֲוָה אָמֵינָא מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ אֲבָל מֵעִיקָּרָא לָא צְרִיכָא.: דהַעֲרָאָה דְּחַיָּיבֵי לָאוִין מְנָלַן. מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא {ויקרא י״ט:כ׳} שִׁכְבַת זֶרַע גַּבֵּי שִׁפְחָה חֲרוּפָה מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין בְּהַעֲרָאָה. אַדְּרַבָּה מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא הַעֲרָאָה בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין בִּגְמַר בִּיאָה אָמַר רַב אָשֵׁי אִם כֵּן לִשְׁתּוֹק קְרָא מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה. הַעֲרָאָה הדְּחַיָּיבֵי לָאוִין דִּכְהוּנָּה מְנָלַן אָתְיָא {ויקרא כ׳:י״ד} קִיחָה {ויקרא כ״א:ז׳} קִיחָה. ודְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה מְנָלַןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אלמא אחות אשה בין מן האב בין מן האם – דהא שלישית אחותה של שניה מאמה היא וטעמא דשניה לאו אשתו היא משום הכי מותר בשלישית הא אם הוו קידושי שניה קידושין הוה אסור בשלישית. אחות אשה קרובי עצמו חשיב לה שמחמת עצמו נאסרה עליו ולא מחמת אביו ולאפוקי דודתו דקרובת אביו היא. ה״ג: הכא ת״ל ערות אחיך היא. בחיי בעלה – אם גירשה. מדרב הונא – דכתיב אשת אחיו נדה היא כדלעיל (דף נד:). ולאו הבא מכלל עשה עשה – יבמה יבא עליה אבל כרת ליכא. הכי גרסינן: כתיב קרא אחרינא ערות אחיו גלה. אף אשת אח מן האם לאחר מיתת בעלה – בלא בנים שריא. וא״ת הא ילפינן (לעיל דף יז:) אחוה אחוה מבני יעקב איכא למימר אחים מן האב מצוה מן האם רשות. ערות אחיך היא – ומהאי קרא מרבינן אשת אח מן האם. אחותו דכתב בה כרת למה לי – כיון דדרשת העראה וקראי יתירי דכולהו כרת דאחותו מאי תדרוש ביה הא כבר נכתב בכל העריות ונכרתו הנפשות העושות. חייב על כל אחת ואחת – ואי לא כתב אלא חד כרת אכולהו הוי אמינא היכא דעבדינהו לכולהו בהעלם אחד לא מחייב אלא חדא השתא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו דמה אחותו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא ערוה חייבין עליה בפני עצמה. לכרת ניתנה ולא למלקות – דאי התרו בו למלקות אינו לוקה דלאו שניתן לאזהרת כרת הוא לפיכך אין לוקין עליו דלא הוה ליה לעונשו כרת אא״כ הזהיר עליה הלכך אזהרה לאו למלקות ניתנה. מואל אשה – לחלק על כל אשה ואשה שבפרשה זו דהוה ליה למכתב ולנדה לא תקרב. ערירים – היינו נמי כרת שזרעו נכרת. ערירים יהיו – לשעת מיתתן משמע סופן לבא לידי ערירי דאם יש לו בנים קוברן. ערירים ימותו – משמע דאם הן עכשיו ערירים כן ימותו ואפי׳ יולדו להם לאחר מעשה. דאי כתב רחמנא ערירים יהיו הוי אמינא דהוו ליה עד חטאיה – והכי משמע סופם להיות ערירים שימותו בניהם שיש להם עתה ויהיו ערירים אבל בשעת מיתתם לא ימותו ערירים דבנים דהוו ליה מחטאיה ואילך לא מייתי. ואי כתב רחמנא ערירים ימותו הוו אמינא מחטאיה ואילך – דהכי משמע מחטאם ישאו ואילך ערירים ימותו אבל בנים דמעיקרא לא מייתי כתב רחמנא ערירים יהיו סופן לבא לידי ערירים דמדכתיב ערירים יהיו מכלל דהשתא לאו ערירים נינהו. שפחה חייבי לאוין היא דכתיב בה לא יהיה קדש (דברים כג) וגלי בה רחמנא דלא מייתי אשם עד שיגמור בה ביאתו דכתיב שכבת זרע מכלל דחייבי מלקות דלאו דאשם כגון ממזר ושפחה שאין חרופה בהעראה מיחייב. שפחה חרופה – שפחה כנענית המאורסת לעבד עברי שמותר בה כדכתיב (שמות כא) אם אדוניו יתן לו אשה. לשתוק קרא – דלא לגלי שכבת זרע בשפחה חרופה ואנא אמינא כשאר חייבי לאוין בגמר ביאה. דכהונה מנלן – דמשפחה לא גמרינן אלא לאו השוה בכל דומיא דשפחה חרופה. קיחה קיחה – כתיב גבי חייבי כריתות (ויקרא כ) איש אשר יקח את אחותו וכתיב בחייבי לאוין דכהונה לא יקחו (שם כא). דחייבי עשה – כגון מצרי ואדומי עד דור שלישי מנלן דאסירא העראה דידהו בישראל וקאי בעשה כדכתיב דור שלישי יבא (דברים כג) ולא שני ולאו הבא מכלל עשה עשה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144