גמרא
פירוש
הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וּבְאֵם אָבִיהָ וּבְבִתָּהּ וּבְבַת בִּתָּהּ וּבְבַת בְּנָהּ וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּימֶת וְהָאַחִין מוּתָּרִין. וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו וּבִבְנוֹ וּבְבֶן בְּנוֹ בְּאָחִיו וּבְבֶן אָחִיו. אמוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ בוְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הוא אסור כו׳ – כל הנך עריות דאורייתא נינהו באשתו וגזרינהו רבנן בחלוצתו. בזמן שהיא קיימת – אאחותה קאי ולא אשאר עריות. באביו – משום כלתו. ובאבי אביו – משום כלת בנו. אע״ג דבאשתו גמורה אין אסורה לאבי אביו אלא מדברי סופרים דהא כלת בנו משניות דרבנן היא ואפילו הכי גזרוה רבנן נמי בחלוצה. בבנו – משום אשת אב. בבן בנו – משום אשת אבי אביו שהיא מן השניות. באחיו – משום אשת אח. בבן אחיו – משום אשת אחי אביו. מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו – ולא אמרינן צרה כחלוצה ואסור בקרובותיה. ואסור בצרת קרובת חלוצתו – ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה הצרה לראובן וטעמא מפרש בגמרא. גמ׳ גזרו שניות בחלוצה או לא – כגון אם אם אמה ואם אם אביה דגבי אשתו מיתסרו עליה משום שניות כדתני רבי חייא בפרק כיצד (לעיל דף כב.) רביעי שבחמיו ושבחמותו שניה הכא מאי. בערוה דאורייתא – כלומר באשתו דאמה ואם אמה הוה ערוה דאורייתא גזרו רבנן שניות אבל בחלוצה דאפילו עריות דידה דרבנן לא גזרו שניות בהן. או דלמא לא שנא – וממתני׳ לא דייק דקתני היא אסורה באבי אביו משום כלת בנו דהוי שניה הא קמייתינן לה לקמן עלה דהא מילתא ומדחי ליה למימר לאו משום חולץ אלא בשביל המת שהיתה זו אשתו גמורה לפיכך אבי אביו אסור בה משום כלת בנו. ה״א האחין מותרין – לא קאי אלא אאם אם אמה דלא גזרו שניות בזיקה אבל אמה ואם אמה דהוו להו עריות דאורייתא לגבי אשה גמורה לא משתרו אחין דגזרו עריות בזיקה ואפי׳ לאחר חליצה נימא דאיהו שליחותייהו עבד משום הכי לא תנייה. ת״ש מבן בנו מאי לאו משום חולץ דהוי ליה אשת אבי אביו – והיא מן השניות. לא משום מיתנא – שהיתה זו אשתו גמורה ואסורה על בן בנו של חולץ דהויא לה אשת אחי אבי אביו וקס״ד דהא נמי משניות היא. והא אמימר מכשר כו׳ – בפרק כיצד (לעיל דף כא:). אמימר מוקי לה – להאי בן בנו דמתני׳ אסבא אביהן של מת וחולץ דתנא ברישא דקתני היא אסורה באביו והדר תני ובבנו של אביו שהוא אחי המת והחולץ וקמה עליה בלא יבנה משחלץ לה האחד ולבן בנו של אביהם דהויא ליה אשת אחי אביו. וקתני אחין מן האם – שהיה זה אחיו מן האם או בן אחיו מן האם ולאו משום חולץ דא״כ הויא לה שניות בחלוצה דהא ליתא אלא אשת אחי האב מן האם והא בשניות תנינן לה אלא משום מיתנא דהוי שניה משום ערוה דאורייתא דאשתו מעלייתא הוה וכגון שהיו היבם והחולץ אחין מן האב ומן האם ולשניהם אח מן האם שלא מן האב. דתני רבי חייא – בחלוצה. ארבע מדברי תורה – כלומר דלגבי אשתו הויין דאורייתא. אב – של חולץ אסור בה מן התורה מפני המת דהויא ליה כלתו של אב. ובנו – של חולץ שהיה המת אחי אביו וערוה היא לגביה. ואחיו – של חולץ דהוה נמי אחי המת וקם ליה בלא יבנה. ובן אחיו – של חולץ שהיה המת אחי אביו. אבי אביו – משום כלת בנו. ואבי אמו – משום כלת בתו. ובן בנו – קס״ד משום חולץ דהויא ליה אשת אבי אביו. ובן בתו – דהויא ליה אשת אבי אמו. וכל הנך שניות נינהו. הכי גרסינן: ת״ש ובאבי אמו מאי לאו משום חולץ דהויא ליה כלת בתו לא משום מיתנא דהויא ליה כלת בתו – וכגון שהיו אחין אף מן האם. אמימר מוקי לה – ודאי כדקאמרת משום חולץ וקסבר גזרו שניות בחלוצה. אבל מאן דאסר באשת אחי אבי האב מצי לאוקמי משום מיתנא ותיבעי לך אי גזרו שניות בחלוצה או לא. באיסורה קיימא – חלוצה היא דקיימא בלא יבנה ותו לא אבל צרתה קיימא עליה באיסור אשת אח בכרת והולד ממזר. אי אמרת בשלמא צרה אבראי קיימא – באיסורא קמא ולא אמרינן חלוצה שליחותא דידה עבדא. משום הכי שרי באחותה – דלאו אחות חלוצה היא ולגבי דידה נמי כיון דחלוצה לאו שליחות דידה עבדא לא משויא ליה בלא יבנה אלא באיסורא קמא קיימא. אלא אי אמרת צרה כחלוצה דמיא – דחלוצה שליחותא דידה עבדא ומשוי לה בלא יבנה א״כ הויא לה צרה כחלוצה ואמאי שרי באחותה. דר׳ יוחנן – בפרק קמא (לעיל י:). ולא על צרתה כרת – החולץ ליבמתו וחזר ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה. ותסברא – דהא ראיה דרב יוסף דאייתי ממתניתין ראיה היא וכי חלוצה גופא דאורייתא (דרבנן היא) דכי אמרינן צרה כחלוצה יאסר באחות הצרה. והאמר ר״ל – לקמן אמתניתין דלקמן. כאן שנה רבי – במשנה זו למדנו רבי אחות גרושה מדברי תורה וכו׳ ולקמן מפרש לה. וכיון דאחות חלוצה גופה דרבנן בחלוצה גזור באחותה בצרה לא גזור. מאי שנא – רישא קרובת צרת חלוצה דשריא ומאי שנא סיפא צרת קרובת חלוצתו ששתיהן נכריות היא וצרתה נשואות לנכרי וקתני אסור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush