גמרא
פירוש
מֵיתִיבִי אאוֹנֵס שֶׁגֵּירֵשׁ אִם יִשְׂרָאֵל הוּא מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה וְאִי אָמְרַתְּ כֵּיוָן דַּעֲבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא לָקֵי הָא נָמֵי לִילְקֵי תְּיוּבְתָּא דְרָבָא.
אָמַר לָךְ שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:י״ט,כ״ט} כׇּל יָמָיו כׇּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵיר.
וּלְאַבָּיֵי אִי לָאו דַּאֲמַר רַחֲמָנָא כׇּל יָמָיו הֲוָה אָמֵינָא אִיסּוּרָא הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ אִי בָּעֵי לֶיהְדַּר וְאִי בָּעֵי לָא לֶיהְדַּר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הא נמי לילקי – כלומר תינח לאביי דאמר דהיכא דמהני לילקי להכי קתני הכא דאינו לוקה דהא לא מהני מאי דעבד שיכול להחזירה אלא לרבא דאמר דלא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הכא אע״ג דלא מהני לילקי נמי משום דעבר אמימרא דרחמנא.
לא יוכל לשלחה כל ימיו – דמשמע דכל ימיו לא יוכל לשלחה דאם גירש יחזיר דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי והילכך לא עבר אמימרא דרחמנא אבל בעלמא אע״ג דלא מהני ודאי לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא.
ולאביי – דאמר דהיכא דמהני לקי אבל אי לא מהני לא לקי לדידיה למאי איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר ואהכי לא לקי משום דהוי קום עשה אפי׳ לא כתיב כל ימיו שמעינן לדידיה דלא לקי כיון דלא מהני דיכול להחזירה.
איסורא עבד לה – שגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר.
קמ״ל – כל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזיר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה.
ל״א: תיובתא לאביי – דאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי. ורבא אמר לך – כלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה.
והוה ליה אונס – כלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא. חלבו אין – שיהא תורם מן היפה על היפה.
גרוע לא – מן הגרוע כגון מן הרע על היפה הוא דאינו תורם והיינו מילתא דקאמר רחמנא לא ליעביד. ולאו משום דהוי לאו ממש אלא לאו הבא מכלל עשה הוא.
תרומתו תרומה – אלמא דמהני וקשיא לרבא דאמר לא מהני. ולאביי – דאמר דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד מהני הכא בתורם מן הרעה על היפה למאי הלכתא איצטריך למכתב ולא תשאו עליו חטא דמשמע דמהני.
המובחר – תורם מן היפה.
חוטא לא מיקרי – דליכא אלא איסורא בעלמא.
קמ״ל – ולא תשאו עליו חטא דאפי׳ חוטא מיקרי. ליתן חלב לזה וחלב לזה – דלהכי כתיב חלב חלב תרי זימני חד בתירוש וחד ביצהר לאשמועינן דיתן חלב לזה שיפריש בפני עצמו מן המובחר של זה כגון ממין על מינו דהיינו יצהר על יצהר.
וחלב לזה – מתירוש על תירוש ולא ממין על שאינו מינו כגון מיצהר על תירוש ומתירוש על יצהר.
אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני וקשיא לאביי – דאמר מהני. שאני התם דאמר קרא ראשיתם – כלומר דשנה עליו הכתוב לעכב דלא יתרום ממין על שאינו מינו ואהכי אם תרם לא מהני.
וכן אמר רבי אילעא – דלהכי לא מהני משום דראשיתם כתיב דשנה עליו הכתוב לעכב. ולרבא – דאמר לא מהני לדידיה אמאי איצטריך למכתב ראשיתם משום דלא מהני:
אמר לך רבא איצטריך למכתב ראשיתם דאי לא הוה אמינא חלב חלב אין תורמין מזה על זה. ה״ג: אבל תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו – כלומר דבין תירוש ודגן לא כתיב אלא חד חלב דכתיב וכל חלב תירוש ודגן אימא דמצי תרם מהאי אהאי מדגן על תירוש ומתירוש על דגן ודגן על דגן דכולהו מיני דגנים מזה על זה כגון חטה על שעורה להכי הדר כתב רחמנא ראשיתם כו׳. חרמי כהנים – חרמי ישראל הניתנים לכהנים.
אלמא לא מהניא – דאם פדאן לא עשה ולא כלום כדקתני אין להם פדיון. בהווייתו – שאינו יוצא לחולין על ידי פדיון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
איסורא עבד לה – שגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר.
קמ״ל – כל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזיר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה.
ל״א: תיובתא לאביי – דאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי. ורבא אמר לך – כלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה.
והוה ליה אונס – כלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא. חלבו אין – שיהא תורם מן היפה על היפה.
גרוע לא – מן הגרוע כגון מן הרע על היפה הוא דאינו תורם והיינו מילתא דקאמר רחמנא לא ליעביד. ולאו משום דהוי לאו ממש אלא לאו הבא מכלל עשה הוא.
תרומתו תרומה – אלמא דמהני וקשיא לרבא דאמר לא מהני. ולאביי – דאמר דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד מהני הכא בתורם מן הרעה על היפה למאי הלכתא איצטריך למכתב ולא תשאו עליו חטא דמשמע דמהני.
המובחר – תורם מן היפה.
חוטא לא מיקרי – דליכא אלא איסורא בעלמא.
קמ״ל – ולא תשאו עליו חטא דאפי׳ חוטא מיקרי. ליתן חלב לזה וחלב לזה – דלהכי כתיב חלב חלב תרי זימני חד בתירוש וחד ביצהר לאשמועינן דיתן חלב לזה שיפריש בפני עצמו מן המובחר של זה כגון ממין על מינו דהיינו יצהר על יצהר.
וחלב לזה – מתירוש על תירוש ולא ממין על שאינו מינו כגון מיצהר על תירוש ומתירוש על יצהר.
אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני וקשיא לאביי – דאמר מהני. שאני התם דאמר קרא ראשיתם – כלומר דשנה עליו הכתוב לעכב דלא יתרום ממין על שאינו מינו ואהכי אם תרם לא מהני.
וכן אמר רבי אילעא – דלהכי לא מהני משום דראשיתם כתיב דשנה עליו הכתוב לעכב. ולרבא – דאמר לא מהני לדידיה אמאי איצטריך למכתב ראשיתם משום דלא מהני:
אמר לך רבא איצטריך למכתב ראשיתם דאי לא הוה אמינא חלב חלב אין תורמין מזה על זה. ה״ג: אבל תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו – כלומר דבין תירוש ודגן לא כתיב אלא חד חלב דכתיב וכל חלב תירוש ודגן אימא דמצי תרם מהאי אהאי מדגן על תירוש ומתירוש על דגן ודגן על דגן דכולהו מיני דגנים מזה על זה כגון חטה על שעורה להכי הדר כתב רחמנא ראשיתם כו׳. חרמי כהנים – חרמי ישראל הניתנים לכהנים.
אלמא לא מהניא – דאם פדאן לא עשה ולא כלום כדקתני אין להם פדיון. בהווייתו – שאינו יוצא לחולין על ידי פדיון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush