Rashi Sukkah 46b – רש"י סוכה מו:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מַחֲזִיק מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק אֲבָל מִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא מַחֲזִיק רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ח:א׳} וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ׳ אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְאִם לָאו לֹא תִּשְׁמַע ד״אדָּבָר אַחֵר אִם שָׁמוֹעַ בְּיָשָׁן תִּשְׁמַע בְּחָדָשׁ {דברים ל׳:י״ז} וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ שׁוּב לֹא תִשְׁמָע.: מִיָּד תִּינוֹקוֹת וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^אאֶתְרוֹג בַּשְּׁבִיעִי אָסוּר בַּשְּׁמִינִי מוּתָּר ^בסוּכָּה אפי׳אֲפִילּוּ בַּשְּׁמִינִי אֲסוּרָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֶתְרוֹג אֲפִילּוּ בַּשְּׁבִיעִי נָמֵי מוּתָּר. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר לְמִצְוָתַהּ אִתַּקְצַאי ומ״סוּמַר סָבַר לכולי יוֹמָא אִתַּקְצַאי. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לר׳לְרַבִּי יוֹחָנָן מִיָּד תִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן מַאי לָאו הוּא הַדִּין לִגְדוֹלִים לָא תִּינוֹקוֹת דַּוְקָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן תִּינוֹקוֹת אִין גְּדוֹלִים לָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ גְּדוֹלִים וְהַאי דְּקָתָנֵי תִּינוֹקוֹת אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי שְׁנָא סוּכָּה מַאי שְׁנָא אֶתְרוֹג. א״לאֲמַר לֵיהּ סוּכָּה דְּחַזְיָא לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּאִי אִיתְרְמִי לֵיהּ סְעוֹדְתָּא בָּעֵי מֵיתַב בְּגַוַּוהּ וּמֵיכַל (בַּהּ) בְּגַוַּוהּ אִתַּקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּמִיגּוֹ דְּאִתַּקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתַּקְצַאי לְכוּלֵּי יוֹמָא דִּשְׁמִינִי אֶתְרוֹג דְּלָא חֲזֵי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לָא אִתַּקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלָא אִתַּקְצַאי לְכוּלֵּי יוֹמָא דִּשְׁמִינִי. וְלֵוִי אָמַר אֶתְרוֹג אֲפִילּוּ בַּשְּׁמִינִי אָסוּר וַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶתְרוֹג בַּשְּׁבִיעִי אָסוּר בַּשְּׁמִינִי מוּתָּר קָם אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּלֵוִי קָם ר׳רַבִּי זֵירָא בְּשִׁיטְתֵיהּ דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל דא״רדְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אֶתְרוֹג שֶׁנִּפְסְלָה אָסוּר לְאוֹכְלָהּ כׇּל שִׁבְעָה. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא ^גלָא לִיקְנֵי אִינִישׁ הוֹשַׁעְנָא לְיָנוֹקָא בְּיוֹמָא טָבָא קַמָּא מ״טמַאי טַעְמָא דְּיָנוֹקָא מִקְנֵא קָנֵי אַקְנוֹיֵי לָא מַקְנֵי וְאִשְׁתְּכַח דְּקָא נָפֵיק בְּלוּלָב שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וא״רוְאָמַר רַבִּי זֵירָא לָא לֵימָא אִינִישׁ לְיָנוֹקָא דְּיָהֵיבְנָא לָךְ מִידֵּי וְלָא יָהֵיב לֵיהּ מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאַגְמוֹרֵיהּ שִׁיקְרָא שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ט׳:ד׳} לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר. וּבִפְלוּגְתָּא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאִיתְּמַר הִפְרִישׁ שִׁבְעָה אֶתְרוֹגִין לְשִׁבְעָה יָמִים אָמַר רַב כׇּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְאַלְתַּר וְרַב אַסִּי אָמַר ^דכׇּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְמָחָר בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר לְמִצְוָתַהּ אִתַּקְצַאי ומ״סוּמַר סָבַר לְכוּלֵּי יוֹמָא אִתַּקְצַאי. וַאֲנַן דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי הֵיכִי עָבְדִינַן אָמַר אַבָּיֵי ^השְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי אָסוּר תְּשִׁיעִי סְפֵק שְׁמִינִי מוּתָּר מָרִימָר אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ שְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי מוּתָּר. בְּסוּרָא עָבְדִי כְּמָרִימָר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי עָבֵיד כְּאַבַּיֵּי וְהִלְכְתָא כְּאַבַּיֵּי. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי לְסוּכָּה וּשְׁמִינִי לִבְרָכָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שְׁמִינִי לָזֶה וְלָזֶה מֵיתַב כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָתְבִינַן כִּי פְּלִיגִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:כ״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרס״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרס״ה:א׳

^ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו׳:ט״ו
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תרס״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרס״ז:א׳

^ג רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרנ״ח:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ח:ו׳

^ד רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:כ״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרס״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרס״ה:א׳-ב׳

^ה רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:כ״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרס״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרס״ה:א׳-ב׳

מחזיק – מה שנותנין לתוכו. מלא אינו מחזיק – מה שתוסיף עליו. אם שמוע תשמע – אם הורגלת לשמוע אז תשמע תוכל ללמוד ולהוסיף. ואם לאו – שלא הטית אזן בילדותך לשמוע. לא תשמע – לאחר זמן לא יספיקו בידך. ד״א אם אתה שומע בישן – מחזר על תלמודך ששמעת. תשמע בחדש – תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים. ואם יפנה לבבך – להתייאש על מה שלמדת כבר מלחזור עליו. שוב לא תשמע – משתפנה לבך לבטלה שוב אין משמיעין אותך דהכי כתיב אם יפנה לבבך ולא תשמע (דברים ל). אסור – לאכילה ואפילו לאחר שיצא בה כדמפרש טעמא קסבר לכל שבעת הימים אתקצאי. סוכה אפי׳ בשמיני אסורה – להסקה וטעמא מפרש לקמן מאי שנא מאתרוג. ואפי׳ בז׳ נמי מותרת – משיצא בה ואינה עומדת למצוה עוד דקסבר למצותה אתקצאי ותו לא. מיד תינוקות שומטין כו׳ – בשביעי קאי במתני׳ ויש מפרשים מיד תינוקות כלומר מיד אחר סיום מצות לולב התינוקות שומטין את לולביהן כלומר מניחין אותם כמו שומטו ומניחו בקרן זוית והולכין ואוכלין אתרוגיהן ואין נראה דאמרינן (בבראשית רבה) מעשה בחסיד א׳ שנתן דינר לעני והקניטתו אשתו וברח ולא היה לו במה להתפרנס בשביעי של ערבה הלך ושמט אתרוגין מיד התינוקות כדתנן תמן מיד התינוקות שומטין כו׳ והיה אותו חסיד עובר בספינה דרך כרך אחד והוצרכו לבית המלך לאתרוגין דמצוה לרפואה ומכרן ביוקר גדול וחזר לביתו אלמא דגדולים שמטי ליה מיד התינוקות. מאי לאו הוא הדין – באתרוגין של גדולים נמי שרו באכילה. תינוקות דוקא – שלא הוקצה למצוה גמורה אבל של גדולים שהוקצה למצוה גמורה אסורין כל היום. אורחא דמילתא – שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם. דחזיא לבין השמשות – שהרי מצותה כל היום. אתרוג לא חזי לבין השמשות – משיצא בו שחרית. אתרוג אפילו בשמיני אסורה – מיגו דאסירה בין השמשות דשמיני משום דבין השמשות ספק יום הוא ובשביעי אתקצאי לכולי יומא וכיון דבין השמשות אסורה ואע״ג דלא חזיא לבין השמשות אסורה לכולי יומא. קם אבוה דשמואל בשטתיה דלוי – חזר בו מדבריו ואמר כלוי. קם רבי זירא בשיטתיה דאבוה דשמואל – אמר בבית המדרש בשביעי אסור בשמיני מותר. אתרוג שנפסלה – רבותא נקט דאפילו נפסלה אסורה כל שבעה שמתחילה לשבעה הוקצה אבל בשמיני מותרת. לא ליקני איניש הושענא לינוקא – במתנה עד שלא יצא בו הוא. מקנא קני – דרבנן תקינו ליה זכייה לנפשיה. אקנויי לא מקני – אינו יכול לחזור ולהקנותו לאביו במתנה דלאו בר דעת הוא. ובפלוגתא – הא דרבי יוחנן ורבי שמעון ב״ל איפלוג נמי רב ורב אסי וכיון דקמו רב אסי ורבי יוחנן בחדא שיטתא הלכתא כוותייהו ואסורה בשביעי ומותרת בשמיני והיינו דקבעי ואנן דאית לן בשמיני תרי יומי היכי עבדינן מי אסרינן ליה ביומא קמא משום ספק שביעי או לא. מרימר אמר אפילו תשיעי ספק שמיני אסורה לא גרסינן לה. שביעי לסוכה – כדמפרש לה לקמן. ושמיני לברכה – שאומר בתפלה וברכת המזון וקידוש את יום השמיני חג עצרת הזה. שמיני לזה ולזה – אף לענין סוכה הוי שמיני ולקמן מפרש ואזיל למילתיה. כולי עלמא לא פליגי דיתבינן בסוכה – בשמיני ספק שביעי ואפילו לר׳ יוחנן דאמר שמיני לזה ולזה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון