Rashi Sotah 26b – רש"י סוטה כו:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מַהוּ דְּתֵימָא {במדבר ה׳:י״ג-כ״ט} נִטְמָאָה נִטְמָאָה שְׁנֵי פְּעָמִים אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל הֵיכָא דְּקָא מִיתַּסְרָא בְּהָא זְנוּת אֲבָל הָא הוֹאִיל וַאֲסוּרָה וְקָיְימָא אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן.: חוּץ מִן הַקָּטָן [וְכוּ׳].: אִישׁ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא קָטָן וְשֶׁאֵינוֹ אִישׁ לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שָׁחוּף וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל ^אשָׁחוּף מְקַנִּין עַל יָדוֹ ^בוּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה. מְקַנִּין עַל יָדוֹ פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא {במדבר ה׳:י״ג} וְשָׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע אָמַר רַחֲמָנָא וְהָא לָאו בַּר הָכִי הוּא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא {ויקרא כ״א:ט״ו} לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ אָמַר רַחֲמָנָא דְּאִית לֵיהּ זֶרַע לִיחַלֵּל דְּלֵית לֵיהּ זֶרַע לָא לִיחַלֵּל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי נׇכְרִי¹ וְהָאָמַר רַב הַמְנוּנָא ^גנׇכְרִי² מְקַנִּין עַל יָדוֹ ^דוּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה. מְקַנִּין עַל יָדוֹ פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נִטְמָאָה נִטְמָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל הֵיכָא דְּקָמִיתַּסְרָא בְּהָא זְנוּת אֲבָל הָא הוֹאִיל ואסורה וְקָיְימָא אֵימָא לָא קָמַשְׁמַע לַן. וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא {ויקרא כ״ב:י״ב} וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר אָמַר רַחֲמָנָא דְּבַר הֲוָיָה אִין דְּלָאו בַּר הֲוָיָה לָא קָמַשְׁמַע לַן דְּפָסֵיל מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ^המִנַּיִן לְנׇכְרִי³ וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל הַכֹּהֶנֶת וְעַל הַלְּוִיָּיה וְעַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפְּסָלוּהָ שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ב:י״ג} וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ יָצְאוּ נׇכְרִי⁴ וְעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי מַאי א״ראָמַר רַב פָּפָּא ^ולְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה דְּאֵין זְנוּת בִּבְהֵמָה. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי מְנַָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן ^זאֵין זְנוּת בִּבְהֵמָה דִּכְתִיב {דברים כ״ג:י״ט} לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב וְגוֹ׳. וְתַנְיָא ^חאֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה מוּתָּרִין שֶׁנֶּאֱמַר גַּם שְׁנֵיהֶם שְׁנַיִם וְלֹא אַרְבָּעָה. וְאֶלָּא שִׁכְבַת זֶרַע ל״ללְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא ש״זשִׁכְבַת זֶרַע פְּרָט לְדָבָר אַחֵר. מַאי דָּבָר אַחֵר אָמַר רַב שֵׁשֶׁת פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ {ויקרא י״ח:כ״ב} מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְּתִיב. אֶלָּא אָמַר רָבָא ^טפְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי פְּרִיצוּתָא בְּעָלְמָא הִיא וּפְרִיצוּתָא מִי אָסַר רַחֲמָנָא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ בִּנְשִׁיקָה הָנִיחָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הַעֲרָאָה ^יזוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה אֲבָל נְשִׁיקָה וְלֹא כְּלוּם הִיא הַיְינוּ דְּאָתֵי קְרָא לְמַעוֹטֵי נְשִׁיקָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּאָמַר הַעֲרָאָה זוֹ נְשִׁיקָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. לְעוֹלָם לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים וּמַהוּ דְּתֵימָא בִּקְפִידָא דְבַעַל תַּלְיָא רַחֲמָנָא וּבַעַל הָא קָא קָפֵיד קָמַשְׁמַע לַן. אָמַר שְׁמוּאֵל יִשָּׂא אָדָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סוטה א׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ו
טור אבן העזר קע״ח:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ח:ב׳

^ב רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:י״א
טור אבן העזר כ׳

^ג רמב״ם הלכות סוטה א׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה ע׳
טור אבן העזר קע״ח:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ח:ב׳

^ד רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:ב׳
רמב״ם הלכות תרומות ו׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רצ״ו
טור אבן העזר ו׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ח׳

^ה רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:ב׳
רמב״ם הלכות תרומות ו׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רצ״ו
טור אבן העזר ו׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ח׳

^ו רמב״ם הלכות סוטה א׳:ו׳
טור אבן העזר קע״ח:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ח:ב׳

^ז רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קפ״א
טור אבן העזר ו׳:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר ו׳:ח׳

^ח רמב״ם הלכות איסורי מזבח ד׳:י״ח

^ט רמב״ם הלכות סוטה ג׳:כ״ד

^י רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״ה
טור אבן העזר כ׳:א׳
שולחן ערוך אבן העזר כ׳:א׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.

מהו דתימא נטמאה נטמאה שני פעמים – אמורים בפרשה ודרשינן ליה לקמן (דף כז:) אחד לבעל ואחד לבועל היכא דמיתסרא אבועל בהא סתירה משתעי קרא דנוהג בה דין סוטה אבל הא דאסורה כו׳. קמ״ל – דכי אתא קרא לגופיה אתא דהיכא דאינו קרוב לה נאסר עליה על ידי קינוי זה ולאו למעוטי קרובים אתא. איש אמר רחמנא – ושכב איש אותה. שחוף – שבשרו נשחף וכלה ויבש ואין בו כח ובתורת כהנים בקללות שנינו דוגמתו יש לך אדם שהוא חולה ומוטל במטה אבל בשרו שמור עליו תלמוד לומר את השחפת מלמד שבשרו נשחף. מקנין על ידו כו׳ – כמו והוינן בה מקנין על ידו פשיטא. ופוסל בתרומה פשיטא – אם הוא אחד מן הפסולים המחללין את האשה כגון עובד כוכבים עבד חלל נתין וממזר דקיימא לן בקדושין וביבמות דפסולין האשה בביאתן מובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה למי שזר אצלה פסלה. לא יחלל זרעו – מדלא כתיב לא יחל דרשינן שני חילולין אחד לה ואחד לזרעה. דאית ליה זרע מחלל את האשה בביאתו דלית ליה זרע לא יחלל. קא משמע לן – שמואל דפוסל שמעינן ליה מהא דאמר מקנין על ידי שחוף. ובת כהן כי תהיה לאיש זר וגו׳ – ומיניה נפקא לן דפסולין פסלי לאשה בביאתן ומדאפקיה בלשון הויה נדרוש דאית ליה הויה מי שקידושין תופסין בה כגון ממזר נתין וחלל פסלי אבל עובד כוכבים ועבד הרי הן כבהמה וכיון דלית להו הויה לא נפסלו עובד כוכבים אין לו קידושין בישראל דכתיב (ויקרא כ) איש אשר ינאף את אשת רעהו ותניא בסנהדרין (דף נב:) פרט לאשת אחרים אלמא לית להו אישות עבד עם החמור כתיב בהו עם הדומה לחמור. מי שיש לו אלמנות וגירושין בה – הוא דכי אין לה זרע ממנו ושבה אל בית אביה מלחם אביה תאכל דלא פסלה בביאתו יצא עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה שלא תפסו לו בה קידושין וכשמת אין שם אלמנות עליה וביבמות פריך אימא לקולא דמי שיש לו אלמנות וגירושין הוא דכי אית לה זרע לא תיכול אבל עובד כוכבים ועבד אפי׳ אית לה זרע מיניה תיכול והתם משני לה. בהבא על יבמתו ומיהו שמעינן [ליה מהא] דמקנין ע״י עובד כוכבים. ואלא – מי שאינו איש דמתני׳ למעוטי בהמה. דאין זנות לבהמה – אינה נעשית זונה בבעילת בהמה ואינה נאסרת על בעלה. אתנן זונה – נתן טלה באתננה. מחיר כלב – החליף כלב בטלה. אתנן כלב – שאם אדם אומר לזונה היליך טלה והבעלי לכלבי. מחיר זונה – היתה לו שפחה זונה והחליפה בטלה ומדקאמר אתנן כלב מותר מכלל דלאו זנות הוא דאי זנות הוא הוה חייל עלה שם אתנן. ואלא שכבת זרע למה לי – כיון דאמרת מקנין ע״י שחוף. לשקינא לה שלא כדרכה – אל תסתרי עמו להבעל שלא כדרכה. משכבי אשה כתיב – הוקשו שני משכבותיה לכל דברים וכיון דנאסרת עליו אמאי לא הוי קינוי. דרך אברים פריצותא בעלמא הוא – שוכב עמה בקירוב בשר. פריצותא מי קאסר רחמנא – אשה על בעלה בהכי וכיון דלא מתסרא עליה בהכי פשיטא דלאו קינוי הוא. בנשיקה – משיק השמש באותו מקום. היינו דאתא קרא למעוטיה – דלא תימא העראה היא. אלא למאן דאמר – ביבמות (דף נה:) העראה האמורה בתורה שהיא כגמר ביאה בכל העריות כדכתיב (ויקרא כ) את מקורה הערה את שארו הערה זו נשיקה מאי איכא למימר היכי מצית למימר דאתא קרא למעוטה הלא כגמר ביאה היא לכל דבר חוץ משפחה חרופה. בקפידה דבעל תליא – דכתיב וקינא ובעל הא חזינן ליה דקפיד שהרי קינא לה על כך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון