Rashi Sotah 20a – רש"י סוטה כ.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

קַשְׁיָא דר׳דְּרַבִּי עֲקִיבָא אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא הָתָם אָמַר מְחִיקָה מְעַכְּבָא וְהָכָא אָמַר קוֹמֶץ מְעַכֵּב. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא וְחָזְרָה וְאָמְרָה שׁוֹתָה אֲנִי מַהוּ כֵּיוָן דְּאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה טְמֵאָה אֲנִי קָאָמְרָה וְכֵיוָן דְּאַחְזִיק נַפְשַׁהּ בְּטוּמְאָה ^אלָא מָצְיָא הָדְרָה בַּהּ אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּאָמְרָה שׁוֹתָה אֲנִי גַּלִּיָא דַּעְתַּהּ דְּמֵחֲמַת בִּיעֲתוּתָא הוּא דְּאָמְרָה תֵּיקוּ. אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל ^בצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמַּיִם מ״טמַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא מֵי הַמָּרִים שֶׁמָּרִים כְּבָר.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^געַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מְגִילָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן וְאֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת ^דנִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן ^הנִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. ^ואֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין וְהֵם אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא הָעֲזָרָה. ^זאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה ב׳שְׁתֵּי שָׁנִים יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה ג׳שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ^חכׇּל הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה (כְּאִילּוּ) לִומְּדָהּ תִּפְלוּת. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת מט׳מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת הוּא הָיָה אוֹמֵר ^טחָסִיד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע עָרוּם וְאִשָּׁה פְּרוּשָׁה וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם.: גמ׳גְּמָרָא: א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר כְּשֶׁהָיִיתִי לָמֵד תּוֹרָה אֵצֶל ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל א״לאָמַר לִי בְּנִי מָה מְלַאכְתֶּךָ אָמַרְתִּי לוֹ לַבְלָר אֲנִי אָמַר לִי בְּנִי הֱוֵי זָהִיר שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא שֶׁמָּא תַּחְסִיר אוֹת אַחַת אוֹ תֹּתִיר אוֹת אַחַת נִמְצֵאתָ אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ וְקַנְקַנְתּוֹם שְׁמוֹ אָמַר לִי וְכִי מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ הַתּוֹרָה אָמְרָה וּמָחָה כְּתָב שֶׁיּוּכַל לִמְחוֹת. מַאי קא״ל וּמַאי קָא מַהְדַּר לֵיהּ. הָכִי קא״ל לָא מִבַּעְיָא בַּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת דְּבָקִי אֲנָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמֵיחַשׁ לִזְבוּב דְּדִילְמָא אָתֵי וְיָתֵיב אַתָּגֵיהּ דדלי״ת וּמָחֵיק לֵיהּ וּמְשַׁוֵּי לֵיהּ רי״שרֵישׁ דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ וְקַנְקַנְתּוֹם שְׁמוֹ. אִינִי וְהָא תַּנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר כְּשֶׁהָיִיתִי לָמֵד תּוֹרָה אֵצֶל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אֲסָרָהּ עָלַי. קַשְׁיָא שִׁמּוּשׁ אַשִּׁמּוּשׁ קַשְׁיָא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ. בִּשְׁלָמָא שִׁמּוּשׁ אַשִּׁמּוּשׁ לָא קַשְׁיָא מֵעִיקָּרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי עֲקִיבָא כֵּיוָן דְּלָא מָצֵי קָם אַלִּיבֵּיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דר״ידְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּגְמַר גְּמָרָא הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר סְבָרָא. אֶלָּא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ קַשְׁיָא קַשְׁיָא. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹמֵר הָיָה ר״מרַבִּי מֵאִיר ^ילַכֹּל מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סוטה ד׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ו

^ב רמב״ם הלכות סוטה ג׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ו

^ג רמב״ם הלכות סוטה ד׳:ד׳

^ד רמב״ם הלכות סוטה ד׳:ו׳

^ה רמב״ם הלכות סוטה ד׳:ד׳

^ו רמב״ם הלכות סוטה ג׳:ט״ז

^ז רמב״ם הלכות סוטה ג׳:כ׳

^ח רמב״ם הלכות תלמוד תורה א׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה י״ב
טור יורה דעה רמ״ו:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ו:ו׳

^ט רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ח׳:י״ג

^י רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ד
טור יורה דעה רע״א:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״א:ו׳

קשיא דר״ע אדר״ע התם קאמר מחיקה מעכבא – את האונס דכל זמן שלא נמחקה אם אמרה איני שותה יכולה לחזור בה ולא אנסינן לה להשקותה אבל אם נמחקה המגילה מערערין אותה על כרחה ואפי׳ לא קירב הקומץ דהא והשקה קמא דקודם הקטרה להכי דרשינן והכא קאמר קומץ מעכב את האונס דכל כמה דלא קרב קומץ אי אמרה איני שותה לא אנסינן לה להשקותה. וחזרה ואמרה שותה אני – לר״ע מהו להשקותה מרצונה. שיתן מר – דבר מר. שמרים כבר – קודם מחיקה אלמא מחמת דבר אחר הם מרים ואין מרירה על שם קללת בדיקתם נקרא דהא מקמי מחיקה לאו בני מיבדק נינהו. מתני׳ מגילתה נגנזת – בצדי ההיכל דכל כתבי הקדש שאינן ראויין לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו. על בית הדשן – שהיא בעזרה ששורפין שם פסולי קדשי קדשים ופסולי אימורים שמחיצתן לפנים מן הקלעים כדאמרינן בשחיטת קדשים (דף קד:) שלשה בית הדשן הם דהואיל וקדשה בכלי נשרפת בעזרה והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאמר לקמן (דף כג.) ואלו שמנחותיהם נשרפות וקא חשיב להא האומרת איני שותה. ואין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת – דבעינן כתיבה לשמה דכתיב ועשה לה הכהן לה לשמה. המים נשפכין – כיון דאמרה טמאה אני בדוקה ועומדת היא ומים המרים לא ניתנו אלא לברר את הספק. מערערין אותה – דדלמא טהורה היא ומחמת רתיתותה קאמרה. מתמלאת גידין – הגידין שבלחייה נופחין ונראות כמליאה גידין וגם בשרה נעשית שיטה שיטה של נפיחה והכי תניא בספרי כמין שרביטין מזורקין בה. שלא תטמא העזרה – שערי נקנור או עזרת נשים שתצא דרך שם ולקמיה פריך והא אמרינן בעלמא דשערי נקנור לא נתקדשו וכ״ש עזרת נשים ומת מותר ליכנס למחנה לויה. תדע שזכות תולה לה – תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע״י זכיות כדי זריעת זרע ט׳ חדשים וי״א יותר כדמפרש בגמ׳. מלמדה תיפלות – מפרש בגמ׳. רבי יהושע אומר רוצה אשה בקב ותיפלות גרסינן. ובגמרא מפרש מאי קאמר. מכות פירושין – מפרש בגמ׳ שמכה את עצמו בכתלים להראות שהוא עניו וצנוע. גמ׳ לבלר – סופר. אם תחסר אות אחת – כגון א׳ וה׳ אלהים אמת (ירמיהו י) או תייתר אות אחת כגון בראשית בראו אלהים. דבר אחד יש לי – לקמן מפרש מאי תשובה היא זו. כתב שיוכל למחות – ורבי ישמעאל סבר מוחקין לה מן התורה ולא בעי כתיבה לשמה ואפרשת סוטה לחודה קא קפיד. מאי קאמר ליה ומאי מהדר ליה – מאי קאמר ליה ר׳ ישמעאל דקא מהדר ליה ר״מ דבר אחד יש לי שעושה רושם ואינו נמחק מה ענין קנקנתום אצל חיסור ויתור. ומשוי ליה רי״ש – כגון דלי״ת דאחד. דבר אחד יש כו׳ – ואינו נמחק לגמרי. קשיא שימוש אשימוש – דקאמר לעיל שימוש דר״ע קודם ואמר הכא דר״י קודם. לא מצי למיקם אליביה – על עיקרי טעמיה שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים. אתא לקמיה דר״י וגמר גמרא – המשניות סתומות כמו שהן כדגמיר להו מרבו ורבו מרבו. והדר אתא לקמיה דר״ע למיסבר סברא – לעמוד על עיקר טעמי המשנה מפני מה זה טמא וזה טהור זה אסור וזה מותר ועל מה כל דבר נסמך ועל איזה מקרא וזה תלמוד שהיה בימי התנאים ולהבין דבר מתוך דבר כשהיה דבר חדש נשאל בבית המדרש מהיכן ילמדוהו ולאיזה משנה ידמוהו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון