גמרא
פירוש
תִּיפְשׁוֹט דְּבָעֵי רָבָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל עָפָר בְּכַמָּה תִּפְשׁוֹט עַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת כִּי קָאָמְרִינַן בְּמִידֵּי דְּבַר אֲכִילָה קָאָמְרִינַן.
וַהֲרֵי קוּנָּמוֹת קוּנָּמוֹת נָמֵי כִּמְפָרֵשׁ דָּמֵי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
תיפשוט כו׳ – מדקתני מתני׳ היכן מצינו כו׳ אלמא בעפר נמי בכזית בעינן. כי קאמרינן – היכן מצינו כו׳ במידי דבר אכילה קאמרינן. והרי קונמות – האומר קונם ככר זו עלי אוסר עצמו בכל שהוא שבה כדלקמן. כמפרש דמי – לפי שאינו מזכיר בה שם אכילה כל שהוא קאמר. והרי מגדף – מברך את השם דפליג רבי עקיבא אדרבנן בכריתות (דף ז.) ואמר מגדף מביא קרבן. והרי נזיר – שמדבר ואוסר בדבורו ומביא קרבן ביום תגלחתו. על דבורו – שהחליף דבורו. והרי הקדש – שמדבר ואוסר בדבורו את שהוא מקדיש ואם החליף דבורו ונהנה ממנו מביא קרבן מעילה. והרי קונמות – שלא אסרה אלא עליו ואם אכל ממנו קס״ד דמביא קרבן מעילה שהקונם לשון הקדש הוא. אין מעילה בקונמות – דלא קרינן ביה מקדשי ה׳ (ויקרא ה) שהרי חולין הוא אצל כל אדם. מהו דתימא אטעום נמי – לשון אכילה הוא כדאמרי אינשי נטעום מידי. קונמות כיון דלא מדכר שום אכילה כדמפרש דמי גרסינן. שני קונמות – שתי ככרות שאסרן עליו בקונם. מצטרפין – מעט מזה ומעט מזה לכזית. שתי שבועות – שתי ככרות שנשבע עליהן. אין מצטרפות – ולקמן מפרש טעמא והשתא סלקא דעתיה לפי שהזכיר שם אכילה על זו ושם אכילה על זו. אמאי אין מצטרפות – הרי על שתיהן הזכיר שם אכילה אחת. מתוך שחלוקות לחטאות – מתוך ששתי ככרות הללו חשובות שתים לענין חטאת בשבועה זו אם אמר שבועה שלא אוכל מזו ומזו ואכל כזית מזו וכזית מזו בהעלם אחד חייב. שתים כדתנן [לקמן] שבועה שלא אוכל פת חטין פת שעורין פת כוסמין ואכל חייב על כל אחת ואחת ומייתינן לה בתורת כהנים מוהיה כי יאשם לאחת מאלה לחייבו על כל אחת ואחת וגו׳ וכי אמר נמי מזו ומזו שתי שבועות חשיבי הלכך כי אכל מזו חצי שיעור ומזו חצי שיעור אין מצטרפות אבל קונמות אין חלוקות לאשמות למאן דאמר יש מעילה בקונמות דאם נהנה וחזר ונהנה בהעלם אחד חדא הוא דמיחייב דכולהו חדא מעילה כדתנן (מעילה דף כ.) צירף את המעילה לזמן מרובה ואם בשני העלמות אפי׳ מחדא מינייהו נמי וכן לענין מלקות אם בהתראה אחת חדא הוא דלקי ואי בשני התראות אפי׳ מחדא מינייהו שהרי עובר וחוזר ועובר כדתנן (מכות דף כא.) נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת. שבועות כקונמות – מצטרפות ואע״ג דחלוקות דלית ליה לדרב פנחס ובלא איפוך לא מיתרצא דאי הוה מתרץ ר׳ מאיר דאמר בקונמות אין מצטרפין לית ליה לדרב פנחס הוה קשיא לן בין שבועות בין קונמות אמאי אין מצטרפין הרי על שתיהן לא הזכיר אלא אכילה אחת אבל השתא דאמר מצטרפות ולית ליה לדרב פנחס לא קשיא מידי. כי אמר רב פפא – בקונמות כל שהוא למלקות קאמר וכי תניא ההיא דמצטרפין לענין קרבן מעילה וצירוף דקתני לאו לכזית אלא לשוה פרוטה. ויש לה פדיון – שתופסת פדיונה והיא יוצאה לחולין דבהקדש כתיב (ויקרא כז) ופדה בערכך. אין לה פדיון – להתירה לו שלא נאמר פדיון באיסורין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush