גמרא
פירוש
אֶלָּא לְרָבָא קַשְׁיָא. אָמַר לָךְ רָבָא תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי אֵיזֶהוּ אִיסַּר נֶדֶר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו כַּיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ פְּלוֹנִי וְאָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם. מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {במדבר ל׳:ג׳} אִישׁ כִּי יִדּוֹר נֶדֶר לַה׳ עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר. כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו פְּשִׁיטָא כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּכִי לָא נָדַר נָמֵי אָסוּר כִּי נָדַר נָמֵי לָא הָוְיָא עֲלֵיהּ אִיסּוּר וְהַאי לָאו מִיתְּפֵיס בְּנֶדֶר הוּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תריץ ואימא כו׳ – כלומר האי תנא לאו במתפיס בנדר איירי אלא בעיקר נדר איירי ואשמעינן שאינו חייב בנדר אא״כ פירשהו ואח״כ תלאו בדבר הנידר עליו כבר כדיליף לה ואזיל מקרא וה״ק איזהו איסור נדר אבל מיתפיס בנדר לאו נדר הוא וה״ד מיתפיס כגון שלא פירש הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין אלא אמר הרי עלי יום זה כיום שמת בו אביו כיום שראה את ירושלים בחורבנה. פשיטא – כיון דטעמא משום דנדור ובא הוא עליו מיתת אביו מה לי כאן וכי משום דמת בו אביו מיגרע גרע איסורי׳ הרי נדור ובא עליו. ה״ג: סד״א דכיון דכי לא נדר אסור כי נדר נמי לא מיתפיס בנדר הוא קמ״ל ואף רבי יוחנן כו׳ – ולא גרסינן כיון דמדרבנן הוא דאסור כי נדר חייל עלי׳ איסו׳ בלא יחל לא גרסינן לה להא דהא א״נ מדאורייתא הוא אמרינן (לקמן כה.) הנדרי׳ חלים על דבר מצו׳ כדבר הרשות. ואף ר׳ יוחנן סבר לה להא דרבא – דאיסור שהוציאו בלשון שבועה שבועה. אוכל ולא אוכל – כלומר שבועה להבא קרוי שבועת שקר. ואזהרתיה מלא תשבעו בשמי לשקר – וה״ק לא תשבעו בשמי כדי לשקר בשבועתכם לאחר זמן והמתרה בו צריך להתרות בו שהוא עובר באזהרת לא תשבעו בשמי לשקר. אכלתי ולא אכלתי – כל שבועה לשעבר שאינה אמת קרויה שבועת שוא דלשון שוא לשון ולא כלום כמו בחבלי השוא (ישעיהו ה) לשוא הכיתי את בניכם (ירמיהו ב) אף כאן יצאתה מפיו לבטלה ואזהרתיה מלא תשא והמקרא הזה צריך להתרות בו. קונמות ה״ז בלא יחל – כלומר לא יחל דמשמע להבא לאו לאזהרת שבועת להבא אתא דשבועת להבא מלא תשבעו בשמי לשקר נפיק וכי אתא לא יחל לאזהרת נדרים אתא לאפוקי מדרבין דאמר אזהרת שבועת להבא אתא מלא יחל. מה שוא לשעבר – כגון נשבע על דבר שא״א שהכל יודעים שאין שבועה זו כלום. אף שקר לשעבר – כגון אכלתי ולא אכלתי וההיא לא מיקריא שוא לפי שאין הכל מכירים בה אם אמת אם שקר ועל כרחך שבועת להבא מלא יחל דברו אבל לא תשבעו בשמי לשקר שבועה לשעבר היא וה״ק לא תוציאו שבועה לשקר מפיכם. כדרב אדא – כלומר להקיש זכור לשמור בקידוש היום דנפקא לן מזכור את יום השבת זכרהו על היין ואף ע״ג דשאר מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות בזו חייבות דאיתקש לשמור בדיבור אחד כל שישנו בשמירת לאוי שבת ישנו בקידוש והנשים ישנן בשמירה דכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא נשים חייבות. ה״ג: אלא כשם שלוקה על שוא כו׳ – להכי קאמר אחת הן לענין מלקות. כלפי לייא – כלפי היכן אתה פונה זו היפוך היא דאילו שקר אשכחן בה לאו שיש בו מעשה כגון לא אוכל ואכל שעבר על שבועתו ע״י מעשה אבל אכלתי ולא אכלתי לאו שאין בו מעשה הוא. אלא אימא כשם שלוקה על שקר – בלאו שיש בו מעשה כך לוקה על שוא אע״פ שאין בו מעשה דנ״ל מלא ינקה ה׳ (שמות כ) כדלקמן (דף כא.) ה׳ הוא דלא ינקה אבל ב״ד של מטה מלקין אותו אם התרו בו ומנקין אותו. פשיטא – דהא כתיב קרא לא ינקה ה׳. מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי – לקמן בשמעתין אימא לא ינקה כלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush