גמרא
פירוש
תְּרֵי תִילְתֵי מִיל. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: פַּלְגָא דְּדַנְקָא. וְחִילּוּפַהּ בְּחַלְּתָא. דְּאָמַר רַבָּה: אחַלְּתָא בַּת תְּרֵי כוֹרֵי שְׁרֵי לְטַלְטוֹלַהּ, וּבַת תְּלָתָא כוֹרֵי אֲסִיר לְטַלְטוֹלַהּ; וְרַב יוֹסֵף אָמַר: בַּת תְּלָתָא כוֹרֵי נָמֵי שְׁרֵי, בַּת אַרְבְּעָה כוֹרֵי אֲסִיר. אָמַר אַבָּיֵי: בְּעַי מִינֵּיהּ דְּמָר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ בַּת תְּרֵי כוֹרֵי לָא שְׁרָא לִי. כְּמַאן? כְּהַאי תַּנָּא, דִּתְנַן: ב״כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּורֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית: כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פלגא דדנקא – אחד מי״ב במיל דשיעורא דרבה תלת ריבעי מילא היינו תשעה פלגי דנקא ושיעורא דרב יוסף שמונה פלגי דנקא. דנקא שתות. וחילופה – איפליגו רבה ורב יוסף בחלתא דהתם שיעורא דרב יוסף נפיש מדרבה רבה דאמר הכא תלתא אמר התם תרי ורב יוסף דאמר הכא תרי אמר התם תלתא. חלתא – כוורת. שרי לטלטולה – דתורת כלי עליה. בת תלתא – גדולה יותר מדאי ואין תורת כלי עליה. בעי מיניה דמר – רבה. בשעת מעשה – שהייתי צריך לדבר. כמאן – הא דאפי׳ בתרתי כורי לא שרא. קש – זנבות שבולין אשטריי״ס. ובור ספינה אלכסנדרית – ספינה גדולה שפורשים בה לים הגדול ומי הים מלוחין ועושין כלי גדול כמין בור ונותנין לתוכו מים יפים. לח – אין בו גודש. שהן כוריים – ששים סאה ביבש שהגודש מחזיק שליש בכלים שלהם שהיו עשויין כים שעשה שלמה גובהן כחצי רחבן והם עגולים. טהורין – דאיתקש כלי עץ לשק דמיטלטל מלא וריקן וזהו אינו מיטלטל מלא דגדול יותר מדאי ואם יטלטלוהו ישבר בידיהם. דאוי – מביט ערב שבת לראות אם יש שם אדמומית חמה. פנים המאדימים את המזרח – לערב חמה שוקעת במערב וזהרורי החמה מאדימין את המזרח כחלון דכשהחמה נכנסת בה מאדמת כותל שכנגדה. וסימנך כוותא – חלון כמו שפירשתי. כרמל – הר שעל שפת הים וחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים ובכדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה. כמין כברה – סלע עגול ועשוי ככברה. זהו בארה של מרים – שהיה מתגלגל עם ישראל במדבר בזכותה של מרים דכתיב (במדבר כ) ותמת שם מרים וסמיך ליה ולא היה מים לעדה. טהור – מלקבל טומאה וטובלין בו דלאו ככלי דמי להיות המים הנובעין ממנו כשאובין ואין לך מעין מיטלטל אלא בארה של מרים. כהנים טובלין בו – ואע״פ שצריכין הערב שמש אחר טבילה לאכול בתרומתן קסבר יממא הוא ויש שהות אחריו לשקיעת החמה. ספק הוא – לדידיה הואיל וקרי ליה בין השמשות כוליה ספקא הוא ושמא טבלו בלילה ואין כאן הערב שמש. אלא בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה לא גרסינן דהא בהדיא אמר שמואל בין השמשות דר׳ יהודה כהנים טובלין בו ומאן דגריס ליה מפרש הכי אלא בין השמשות דר׳ יוסי לרבי יהודה והכי אתמר בין השמשות דר׳ יוסי לרבי יהודה כהנים טובלין בו ואשמעינן שמואל דבין השמשות דר׳ יוסי קדים לדר׳ יהודה ותחילת בין השמשות דר׳ יהודה לר׳ יוסי ליליא הוא ודר׳ יוסי לר׳ יהודה יממא הוא והא בעי הערב שמש נהי דלר׳ יהודה יממא הוא מיהו היכי טביל הא בין השמשות דר׳ יהודה ספק לילה הוא וכיון דבין השמשות דר׳ יוסי כהרף עין מקמי דסליק מטבילה שלים ועייל בין השמשות דר׳ יהודה וספק לילה הוא ואין כאן הערב שמש ולאו מילתא היא דליכא למימר דר׳ יוסי קדים מדקאמר בסיפא אלא דרבי יהודה לר׳ יוסי ופרכינן פשיטא ואי הוה לן לספוקי דדילמא דר׳ יוסי קדים מאי פשיטותא טובא אשמעינן שמואל דאשמעינן דבין השמשות דר׳ יהודה קדים. פשיטא – דלר׳ יוסי כהנים טובלים בו בדר׳ יהודה דהא ספקא דר׳ יוסי כהרף עין וכל למעלה הימנו יממא הוא ושיעוריה דר׳ יהודה נפיש טובא ומעריב שמשיה. בין השמשות דר׳ יוסי מישך שייך בדר׳ יהודה – בסופו הוא נכלל וכי שלים דר׳ יהודה ליליא הוא אפי׳ לר׳ יוסי וכי טביל בסוף בין השמשות דר׳ יהודה תו ליכא הערב שמש קא משמע לן שמואל דכל בין השמשות דר׳ יהודה לר׳ יוסי יממא הוא וכשר לטבילה והדר מתחיל דר׳ יוסי והוא הערב שמש. בשלמא הלכה כר׳ יהודה לענין שבת לחומרא – כלומר מדקאמר ר׳ יוחנן הלכה כר׳ יהודה להכי והלכה כר׳ יוסי להכי ש״מ מספקא ליה הלכך על כרחך לחומרא בעי למיזל ובשלמא כי אמר הלכה כר׳ יהודה לענין שבת איכא למימר דלחומרא אמרה ובע״ש אמר שאם עשה בו מלאכה מביא אשם תלוי אבל במוצ״ש לא עבדינן כוותיה למימרא דביה״ש דידיה ליליא הוא. אילימא לטבילה – דס״ל דכהנים טובלין בדר׳ יהודה כדקאמר ר׳ יוסי והא לר׳ יוחנן דר׳ יהודה ספיקא הוא מדלענין שבת קאי כוותיה לחומרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush